תנועת המודרניסמה: האר-נובו של קטלוניה

יצירותיו של גאודי, השונות כל כך מכל מה שנראה לפני זמנו, היו חלק מסגנון עיצוב ובנייה שצמח באירופה בסוף המאה ה19.בקטלוניה נקרא הסגנון "מודרניסְמֶה", אך הוא מוכר יותר בשמו הצרפתי – אר-נובו. זרם זה שילב בין הערצה לסגנונות הבנייה הקלאסיים לבין משיכה לתנועה המודרנית, שדגלה ביצירת סגנון חוצה גבולות, מעין שפה בינלאומית.
ועם זאת, לא מדובר באותו סגנון ממש. תנועת המודרניסמה הקטלאנית ליקטה אליה רעיונות נוספים – חלקם הגיעו ממקורות חיצוניים וחלקם ינקו מסגנונות הבנייה הקטלאניים המסורתיים, אולי מתוך געגוע אל תור הזהב של קטלוניה בימי הביניים, הימים שלפני איחוד ספרד. כך ייחד עצמו סגנון המודרניסמה לא רק מהאר-נובו של אירופה, אלא גם יצר ביטוי בדלני השונה מיתר ספרד, שם רווח באותה תקופה הסגנון הניאו-קלאסי.
סגנון המודרניסמה הקטלאני אפשר מרחב תנועה לאדריכלים. הוא צידד בהחייאת הגותיקה ובדקורציה עשירה, יחד עם גישה פונקציונאליסטית ואקספרסיוניזם מהפכני. שילוב של עבר ועתיד, שהתייחס למלאכות ולעיצוב רהיטים באותה יראת כבוד שעד כה זכו לה רק ציורים ופסלים.
גאודי היה מהבולטים בתנועה זו, אך לא היחיד. יחד עמו התפתח דור שלם של אדריכלים ובהם לואיס מונטנר, ז'וזף קדפלק ופרנסס ברנגואר, אך הם נותרו מוכרים כמעט רק בתחומי ספרד. גאודי אמנם התחיל את דרכו במודרניסמה, אך נראה שכמו שלא האמין מעולם בקווים ישרים ובגבולות חדים, גם את הקווים של הזרם הזה הוא חצה, יוצר סגנון ייחודי וחדשני, שלא נראה לפניו, ואולי גם לא אחריו.