מילון מקוצר למנות מקומיות

אולה פודרידה (Olla Podrida). בתרגום מילולי: "סיר רקוב". השם הפיוטי הזה הגיע, כמובן, מהעניים. בתום הארוחה מוסיפים לסיר התבשיל מעט בשר, שעועית וירקות, ולמחרת ממשיכים לבשל. וכך ממשיכים יום אחרי יום, עד ששם התבשיל מתחיל להצדיק את עצמו. עדיף לאכול בגלגול הראשון.
אלבונדיגס (Albondigas). קציצות בשר קטנות מטוגנות. מצוינות כמתאבן, אבל לא רק.
אלי–אולי (Ali–Oli). הרוטב הקטלאני הבסיסי: שמן זית, הרבה שום ומעט לימון. לפי האגדה, הרוטב יובא לצרפת על ידי רישלייה ב1756-. בצרפת ניסו לעדן את הרוטב, הוציאו ממנו את השום, הוסיפו ביצים וקראו לו מיונז.
אנגולאס (Angulas). צלופחים זעירים מאודים. צריך לטעום כדי להאמין (בפעם הראשונה נדרש גם אומץ).
אֶנְטרֶמסֶס (Entremeses). מנות ראשונות, מתאבנים.
אסטופאדה (Estofada). על אף שההבדלים בין תבשיל למרק סמיך הם קטנים מאוד, זו המלה הנכונה לתבשיל.
אסקבצ'ה (Escabeche). חמוצים.
בקלאו אל פיל-פיל (Bacalao al Pil-Pil). דג בקלה מיובש וקר במרינדה של שמן זית ושום. הדג המיובש סופג לאיטו את הנוזל עתיר הטעמים, תוך כדי בישול איטי.
גספאצ'ו (Gazpacho). בתרגום חופשי: "לחם רווי". זהו מרק קר של עגבניות ומלפפונים קצוצים דק, בתוספת שום. אוכלים עם לחם, כמובן.
גרבאנזוס (Garbanzos). תבשיל המורכב מגרגרי חומוס, עדשים ושעועית לבנה. משביע בדיוק כמו שזה נשמע.
הורצ'אטה (Horchata). משקה קר על בסיס חלב, בתוספת מים קרים ומחית גרעיני מלון או שקדים.
מריאנדה (Merienda). "קפה של אחר הצהריים", עם עוגיות, ממתקים ואפילו תה או שוקו במקום קפה. העיקר שיהיה אחר הצהריים.
נטילאס (Natillas). רפרפת רכה, שמורכבת בעיקר מביצים, חלב וסוכר, בתוספת מעט לימון וקינמון. לא רק לילדים.
פאייה (Paella). אורז מבושל במחבת גדול פתוח, ועליו רטבים, בשרים, עופות, דגים או פירות ים. מנות הפאייה המשובחות מתובלות בזעפרן איכותי.
צ'וריסו (Chorizo). הנקניקייה הספרדית המפורסמת, עשויה חזיר ושום.
קוסידה, פוטה, אולה, פודרידה, פוצ'רו (Cocida, Pote, Olla, Podrida, Puchero). וריאציות על תבשיל קדרה של שעועית, בשר חזיר וירקות. תבשיל קלאסי שמקורו ב"אוכל של עניים" וכך גם טעמו: חמים, מנחם ומזין.
קלדו (Caldo). מרק בשר צח, שלידו מוגשים נתחי הבשר והירקות שבושלו בו. מעדן.