לצייר האיטלקי מיכלאנג'לו מֶריזי דַה קראווג'ו (1610-1572) היה טמפרמנט סוער, ולעיתים קרובות נקלע לקטטות. מדי פעם התערבו ידידים בני אצולה כדי לחלצו ממאסר, אך ידם קצרה מלהושיע ב-1606, כאשר הרג במהלך קטטת שיכורים את יריבו. קראווג'ו נמלט על נפשו, ואת ארבעת השנים הבאות בילה בנדודים, שהביאוהו למלטה.
את ההשראה לציוריו שאב מהרחוב: פרחחים, נוודים, קלפנים, צועניות וכדומה. חייו הסוערים משתקפים בציוריו, ונטיותיו ההומוסקסואליות באות לידי ביטוי בארוטיקה של דיוקנאות הנערים. כל זה לא מנע מקראווג'ו לצייר עבודות מלאות השראה עבור הכנסייה. בהגיעו למלטה צייר כמה יצירות פאר, ובהן "סנט ג'רום", ואף הוכתר על ידי האח הגדול כאביר. אבל חודשיים לאחר מכן נאסר בכלא סנט אנג'לו האיום. בקיץ 1608 הצליח קראווג'ו להימלט מהכלא, והגיע לסיציליה. כאן צייר את יצירתו הקודרת ביותר, "קבורת לוצ'יה הקדושה". לאחר מכן חזר לנאפולי, והסתבך בקטטה שבה נפצע קשה. אחרי שהחלים הפליג לנמל הספרדי הקטן ורטו אֶרקולה, שם מת ממלריה, והוא בן 37.