זאבי רמת הגולן משתייכים למין Canis lupus. הזכר מגיע למשקל 30 קילוגרם והנקבה למשקל של עד 24 קילוגרם. גובהם מגיע ל־70 סנטימטר. בבר הם טורפים צבאים, ארנבות, שפני סלע, מכרסמים, בקר וצאן. בשבי הם ניזונים מפגרים מהטבע ומבשר שפג תוקפו, המסופק במחיר מסובסד מחברת תנובה, שאימצה את פרויקט הזאבים ומממנת גם את המחקר. הזאב חי בקבוצה. לבגרות מינית הוא מגיע בגיל שנתיים. הוא מזדווג פעם בשנה, ומרגע ההזדווגות הופך הזוג למונוגמי עד סוף חייו. עונת הייחום היא מאמצע דצמבר עד לאמצע ינואר, וההריון אורך 62 יום בממוצע. סמוך למועד ההמלטה מוצא זוג הזאבים מערה או חופר מאורה בעצמו, ושם ממליטה האם את הגורים. בעת ההמלטה ובעונת ההנקה דואג הזאב לאוכל עבור הזאבה, ומביא אותו בצורת טרף בפה או מזון לעוס, שהוא מקיא בפתח המאורה. כשהגורים מגיעים לגיל חודש מתפתחת סקרנותם, והם מעזים להציץ ואף לצאת מעט מפתח המאורה. כבר מגיל חודש משחקים הגורים בינם לבין עצמם ויחד עם אמם. האב, שעיקר דאגתו נתונה לאספקת מזון למשפחתו, אינו משתעשע עם צאצאיו, אך הוא מלמד אותם חניקות, הרחה, הקשבה תוך זקיפת אוזניים, כניסה לדריכות והפעלת החושים הנדרשים לחיות טרף. כשהם בני חמישה שבועות, מתחילים הגורים לאכול בשר לעוס, שמביאים להם הוריהם משדות הציד ומקיאים אותו עבורם בפתח המאורה. הם נגמלים מהנקה בגיל שמונה שבועות. מגיל שלושה חודשים מתחילים הגורים להתלוות להוריהם למסעות ציד. במסגרת הקבוצה, שהיא לרוב תא משפחתי, רק הזכר והנקבה הדומיננטיים יזדווגו, כאשר כל השאר, שרובם צאצאים מתבגרים, יעזרו להורים בטיפול בגורים של השגר החדש. לאחר שיגיעו הצאצאים לבגרות מינית, הם יפרשו מהתא המשפחתי כדי לרוות את יצרם ולהקים תא משפחתי משלהם בטריטוריה אחרת. בשנתיים האחרונות נצפו זאבים גם בגליל ובעמקים, בעמק יזרעאל וברמות יששכר, ונראה שהם מחפשים טריטוריה פנויה. הזאבים הם חיה שמורה ומוגנת, אך הנזקים שהם גורמים לעדרי צאן ובקר הביאו את רשות הטבע והגנים לתת התר מיוחד לחסל זאבים שנצפים בשעת טרף. זאבים אחרים מחוסלים במלכודות של פועלים תאילנדים. משום כך, בהיותם חיות נרדפות, קשה מאוד לצפות בהם בטבע. |