הם יורים גם בכלבי ים

הדיג הוא מרכיב מרכזי בכלכלת סקוטלנד. מכסות הדגה הטבעית מנוצלות עד תום, וכל העת מוקמות עוד ועוד חוות דגים, שמשמעותן האקולוגית הרסנית. החוות, שחלקן נמצאות בבעלות תאגידים בינלאומיים רבי השפעה, הן בעצם מכלאות עשויות רשת בתוך הים, שאליהן מכניסים דגיגים ומגדלים אותם עד שהם מגיעים לגודל מסחרי. במהלך גידולם של הדגים ניתנים להם מזון ותרופות, שעודפיהם נשטפים לים ומזהמים אותו. כיוון שמכסות הדיג גבוהות למדי, נתונים כלבי הים בתחרות מתמדת עם הדייגים ומתקשים יותר ויותר להשיג מזון. באופן טבעי נמשכים כלבי הים לחוות הגידול, אך בחלק מהן גורמות הרשתות ללכידתם, והם נחנקים וטובעים.
מתוך מודעות לכוחם הפוליטי הרב של הדייגים, הודיעו שתי המפלגות הגדולות במצען לבחירות לפרלמנט הסקוטי כי בכוונתן לתמוך בהפחתה משמעותית של אוכלוסיית כלבי הים. אבל חוואי הדגים אינם מחכים לחקיקה. הם יורים בכלבי הים, כמו גם באנפות, בקורמורנים ובעופות רבים אחרים. חוואי אחד הודה כי הרג בשנה אחת 91 כלבי ים, שאותם כינה שרצים וטפילי ים. חוואים אחרים טובחים בכלבי הים ואחר כך כורתים את ראשיהם, כדי שלא יזהו את הרובים שמהם נורו הקליעים.

כלב הים המצוי באי איילה | צילום : ג'ורג' מידלטון

כיום מונה אוכלוסיית כלבי הים באיילה כ־1,000 פרטים, ומדי קיץ נולדים כאן כ־400 גורים. כלב הים המצוי, ששמו המדעי הוא פוקה מצויה (Phoca vitulina vitulina), שייך למשפחת כלבי הים (Phocidae). בדרך כלל גבו כהה וגחונו בהיר ולעיתים מנומר בכתמים כהים. אורכם של הזכרים הוא 1.3־1.6 מטרים ומשקלם 55־130 קילוגרם. הנקבות לרוב בהירות יותר וקטנות מהזכרים – אורכן 1.2־1.5 מטרים ומשקלן 45־105 קילוגרם. בסוף האביב ממליטה הנקבה גור אחד, המסוגל בתוך כמה שעות להיצמד לגב אמו או לצידה בעת שהיא שוחה. תזונתם מתבססת על דגים ועל חסרי חוליות.
בעודנו צופים בכלבי הים מהסירה הנסחפת קלות בזרם, מסביר ג'ורג' את מצבם של הצעירים באיילה: "חייהם לא פשוטים, הם צריכים להתמודד עם בעיות כלכליות. מקורות הפרנסה העיקריים באי מצויים בחקלאות, בדיג ובמזקקות. פיתוח תיירות טבע באי עשוי לתרום רבות לשינוי אווירת הדיכאון ולהעניק לצעירים סיכוי להתפרנס בכבוד באי, מבלי שיצטרכו לעזוב. אם כלבי הים יהיו מוקד לאוהבי טבע, יוקמו מלונות, המסעדות יתמלאו ואפילו תעשיית מזכרות יכולה להתפתח. כלכלת המקום תתעורר מתרדמתה".