| ספר הזוהר הוא ספר מסע ייחודי בארון הספרים היהודי. הלימוד הפרשני של חכמי הזוהר לא נעשה בבית המדרש אלא בדרך, בשדות, בטבע ובשיטוטים רגליים בגליל. לפני המסופר בזוהר, התנא רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) וחבורתו פסעו בדרכים, שוחחו על סודות הקבלה ופגשו דמויות תמהוניות שגילו להם רזי תורה נעלמים.רשב"י וחבורתו משמשים דגם לחבורות קבלה רבות מאז ועד היום. אמנם בציבור ברחב הזוהר מיוחס לרשב"י שישב במערה 13 שנה, אכל חרובים ולמד תורה מפי אליהו, אבל הוויכוח על הזהות מחברו ועל זמן חיבורו החל כבר סמוך להופעתו בסוף המאה ה-13 מייסד מחקר הקבלה המודרני, פרופ' גרשם שלום, הכריע בסוגיה והוכיח שהדמותהמרכזית בחיבור היא רבי משה דה ליאון שישב בספרד כאלף שנה אחרי מות רשב"י. בין השאר ההוכוחת הרבות לכך מציינים החוקרים את חוסר הדיוקים הרבים בטופוגרפיה הארץ ישראלית והגלילת המופעים בספר הנפלא הזה. מי שחיבר את הזוהר לא הכיר היטב את הגיאוגרפיה של הגליל ושאב את הידע ממקורות ספרותיים. כך העיר לוד למשל, היא מקום מרכזי בזוהר, נחשבה עיר בגליל. |