מציור לבול

בשנת 1840 הציע האנגלי סר רולאנד היל הצעה מדהימה. לפי הצעתו, אדם הרוצה לשלוח מכתב יקנה תווית שמכירה קבוע וידביק אותה על המעטפה. בזכות תווית זו יעבירו שירותי הדואר את איגרתו. תוויות אלו התפתחו והפכו לבולים המוכרים היום.
בכל מדינה קיים גוף ממלכתי (בארץ זו וועדת השרים לבולים וטכסים) המחליט איזה בולים יתפרסמו במהלך השנה. השירות הבולאי מקבל הצעות של ציירי בולים ובוחר את הציור העדיף בעיניו. השירות הבולאי קובע לציירי הבולים את מספר הצבעים שייכללו בכל בול ושיקולים טכניים נוספים.
הנייר המשמש להדפסת בולים הוא נייר משובח, נטול עץ המיוצר במיוחד לצורך זה. בנייר זה יש סידורי בטחון כדי למנוע את זיוף הבולים. צידו האחד של הנייר מצופה בשכבת מגן מבריקה ("כרומו") וצידו השני מרוח בדבק. צבע הנייר לבן בדרך כלל, אם כי לעיתים מודפסים בולים על נייר צהבהב או אפור. מספר מדינות הוציאו בשנים האחרונות בולים המודפסים על גבי מתכות שרוקעו לדפים דקיקים מאד שעביים כמה אלפיות המילימטר, עליהם הודפסו הבולים בתהליך מיוחד.
האמצעי המוכר ביותר להגנה מפני זיופי בולים הוא סימן המים. הסימן מוטבע בנייר בעת ייצורו לפני שייבש. ההטבעה גורמת שבמקומות הדרושים יהיה הנייר דק יותר מעוביו הרגיל ועל כן נראה כאילו הנייר שקוף יותר באותם מקומות. תמונת סימן המים היא לרוב סמל הדואר או סמל המדינה המדפיסה את הבול. 

הדפסת הבולים היא תהליך ארוך שראשיתו באולפנו של צייר הבולים. בעזרת מסנני אור מופרד הציור לכמה ציורים חלקיים, שכל אחד מהם ידפיס צבע אחד. הבול מודפס בגליונות ובכל גליון בולים רבים. הבולים הראשונים לא היו מנוקבים; פקיד הדואר היה גוזר בולים מתו הגליון לפי דרישת הלקוח. לאחר מכן הומצא הניקוב המאפשר הפרדה קלה בין הבולים. קיימות שתי שיטות הפרדה- הדיקור והניקוב. הגליונות הדקורים הם אלה שסכין חדה חתכה בהם חתכים חלקיים בין הבולים להקלת ההפרדה ביניהם. בתהליך הניקוב מחוררים את קו ההפרדה בין הבולים. לאחר ההפרדה נשארות "שיניים" סביב הבול. לפני הדפסת הבול בצורתו הסופית נהוג לעשות כמה הדפסות נסיון. בהדפסות אלה מנסים את הצבעים והגוונים השונים ואת סוג הנייר. הגליונות המתקבלים מהדפסות הנסיון אינם מוצעים למכירה לקהל הרחב אלא מושמדים או נשמרים בארכיון השירות הבולאי. במקרה שמסתנן גליון כזה החוצה הריהו נדיר מאד וערכו בעיני האספנים מופלג.
כ-150 מדינות מוציאות מדי שנה יחדיו כעשרים אלף בולים. כאשר מדובר במספר כה רב ברור שאין אספן שיוכל לזכור את כל הבולים. כאן בא לעזרתו התנ"ך של הבולאים- הקטלוג. יש קטלוגים של בולי ארץ אחת, בולי העולם כולו, או בולי נושא מסוים. הוצאות הקטלוגים נוהגות לעדכן את המהדורות בכל שנה.

מתוך החוברת "למה בול" מאת יצחק ניר, בהוצאת משרד החינוך.