| תאוותיו היסודיות של האדם, טען טולסטוי במאמרו "השלב הראשון", הן הזוללות, הבטלה ותאוות המין, ומבין אלה הראשונה היא המסוכנת מכולן. איש זולל, הוא מסביר, לא יוכל להילחם נגד העצלנות, ואיש זולל ובטל לא יוכל להילחם נגד תאוות המין, ולכן "על פי תורת המוסר של כל הדתות מתחילה השאיפה להתאפקות במלחמה נגד זוללות". על האדם לא רק להימנע מלזלול, עליו להתאפק גם בתזונתו, "בייחוד[…] מאכילת מזון מבעלי חיים, שהרי אכילת בשר היותה כשלעצמה פעולה בלתי מוסרית, מפני שהיא קשורה ברציחה המתנגדת לטבע האנושי, היא גם מעוררת תאוות עכורות וקשורה בתשוקה למטעמים". ההתנזרות מאכילת בשר, אם כן, היא צעד ראשון לחיים מוסריים, המגולמת בתנועת "הצמחוניות, ההולכת מחיל אל חיל בכל העולם התרבותי". עם העלייה השנייה הגיעו לפלשתינה אלפי טולסטויאנים צמחונים. הם היו אינדיבידואליסטים קנאים, שגידלו שער פרא והסתפקו במועט. מעריכים שרבע מפועלי התקופה היו כאלה, אם כי בהתחשב בתנאי החיים הדלים של אותן שנים קשה אולי להבחין בין צמחונים מבחירה לבין צמחונים מאונס. גם א"ד גורדון היה צמחוני מושבע, אבל התנגד להקמתו של ארגון צמחונים. מוקי צור, חוקר העלייה השנייה, אומר שסיפרו על א"ד גורדון שהפסיק להניח תפילין מנימוקי צמחונות. עם העלייה השלישית והרביעית הלך והתבסס בארץ ארגון צמחונים: בשנת 1933 כבר תרגמה אגודת הצמחונים בארץ ישראל את מאמרו של טולסטוי ופרסמה אותו בבטאונה. "עברו חמישים שנות עבודה חלוצית בארץ, עבודת בניין המולדת החרבה והשוממה", הסביר נתן בן ציון חבקין, מזכיר האגודה, "והנה מתחיל יובל חדש של החלוציות המוסרית: הגענו ל'שלב הראשון' של הגשמת האידיאלים הנצחיים של נביאנו[…] ותרגום זה של יצירת טולסטוי הוא דבר בעתו", והוסיף בנימה מעשית: "לפני 12 שנה, כשבאתי לארץ, לא היתה אף מסעדה צמחונית אחת בארץ, ועכשיו אתה מוצא בירושלם ובתל אביב בלבד למעלה מחצי תריסר". למען הצמחוני האדוק מובאת בכריכה האחורית של החוברת גם רשימת המסעדות הצמחוניות בארץ ישראל, בהן מסעדת "המבריא" שבשדרות רוטשילד בתל אביב, "צמחוניה גינוסר" שברחוב המלך ג'ורג' פינת רחוב יפו בירושלים, ו"ארוחות צמחוניות" של גברת מרגולין מרחוב יהודה הלוי 40, שתעבור בקרוב, מספר הביטאון, לרמת גן. |