פנדות בערפל

כמה וכמה בעלי חיים בסין – שלרבים מהם שמות אגדתיים כמו נמר השלג והלנגור הזהוב – נזקקו לחסותם של ארגוני הגנה כדי לשרוד. המוכרת ביותר היא הפנדה הענקית המופיעה ברשימה האדומה של ארגון IUCN של האו"ם כחיה בסכנת הכחדה. אולי בזכות פרוותה השחורה-לבנה ופניה החביבות היתה הפנדה לסמל להגנה על בעלי חיים בסכנה.
לפי הערכות, בסין חיות 1,000-800 פנדות בטבע – במחוזות סצ'ואן, שה אן סי (Sha an xi) וגאן סו (Gan su) – ויותר ממאה פרטים חיים בגני חיות ובמרכזי רבייה. רוב מזונן מגיע מעצי במבוק, אבל חקלאות ופיתוח בסין קודמו על חשבון יערות במבוק והביאו לצמצום אוכלוסייתן. בשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים החריף המצב לאחר שעצי במבוק רבים מתו מסיבה לא ברורה – ועשרות פנדות גוועו ברעב. בעיה אחרת היתה הציד שהחל לאחר שפרוות פנדה הובאה לאירופה ונעשתה מוצר נחשק.
כדי להגן על הפנדות הכריזה ממשלת סין מאז 1963 על 13 שמורות במחוזות שבהם חיות פנדות. אחת השמורות המוכרות היא דזיו דג'אי גואו (Jiu zhai gou). בצ'נגדו הוקם מרכז לרבייה ולחקר הפנדה, ויש מרכזי רבייה נוספים, אך שיעור הפוריות בקרב פנדות בשבי נמוך מאוד. הממשלה גם אסרה על ציד פנדות והטילה עונשים כבדים על פורעי חוק. מאמצי סין וארגונים בינלאומיים להבטיח את המשך קיומה של הפנדה אכן עוזרים, אך עדיין נשקפת לה סכנה ממשית.