קרוב: שמורת סמבורו, עושר גדול בשטח קטן

העין מרוכזת בדיקדיק, האצבעות מהדקות את עדשת המצלמה. מבעד לסבך, עיניו הגדולות מישירות אלי מבט שנראה מפוחד. תהיתי אם הדבר נובע מקרבתי, אך לא זאת היתה הסיבה. איוושה חרישית הסבירה לי את פשר מבטו. מאחור פרץ בריצה נמר גדול ונעלם בעקבות הדיקדיק. את שהתרחש בתוך הסבך אפשר רק לשער.
הדיקדיק הוא אחד ממיני החיות האופייניות לשמורת סמבורו (Samburu National Reserve). פרט אליו פוגשים את הצבי הג'ירפי (גרנוק), זברות גרבי, ג'ירפות מרושתות וראם בייסה. את נוף השמורה חוצה נהר אוּוַסו ניירו (הנהר האדום), המרכז סביבו תנינים עצומים הממתינים לטרפם, פילים שמגיעים לרחצה, עדרי אנטילופות, ג'ירפות ועוד, ומומלץ להיצמד אליו.
עם זאת, אסור להחמיץ את הסיור בשאר שטחי השמורה, שיובשנותם מטעה וגורמת לחשוב כי אין שם נפש חיה. דווקא שם פוגשים את הצבי הג'ירפי החינני, את הפניניות הצווחניות וחיות אחרות. אמנם יש להקפיד על כללי הנסיעה בשבילי שמורה, אך גם כך ראיתי חיות רבות, לא פעם ממרחק קצר. הסיבה פשוטה: ריכוז גדול כל כך של בעלי חיים בשטח לא נרחב יחסית מאפשר את המפגשים האינטימיים הללו. אין אפילו רגע אחד משעמם. 


כתב: דורון הורוביץ