השפה האירית־הגאלית התפתחה מהשפה הקלטית שהגיעה לאירלנד עד המאה הרביעית לפני הספירה. במאות שבאו אחר כך עברה האירית־הגאלית שינויים לא מעטים. עד המאה ה־17 רווחה שפה כתובה אחידה באירלנד, בסקוטלנד הגאלית ובאי מן. מאז פיתח כל אזור שפה משלו, ובאירלנד התבססה האירית־הגאלית המודרנית כשפה עצמאית. אמנם האנגלית מדוברת באירלנד כבר מהמאה ה־12, אך קהילת דוברי הגאלית היתה חזקה וספגה לתוכה קהילות שדיברו בשפות אחרות. בתחילת המאה ה־16 כמעט כל האוכלוסייה דברה אירית־גאלית. עם זאת, בערים המרכזיות אנגלית שימשה שפת האדמיניסטרציה והחוק. מעמד האירית־הגאלית כשפה דומיננטית התערער לראשונה במאה |