הרבה דברים אפשר לספר על דלתת נהר המקונג (Mekong) העצום, שעובר אלפי קילומטרים ושש מדינות עד שהוא מסיים את דרכו כאן. למשל, שאזור הדלתא היה חלק מממלכת קמר המפוארת, ולכן אפשר לראות בה יותר ממאה פגודות קמבודיות; שמדובר באחת הדלתות הגדולות בעולם (כ-65 אלף קילומטר רבוע שטחה); שהיא אחד המקומות הכי פוריים לגידול אורז ושהעיר הגדולה ביותר בה, קאן טו (Can Tho), היתה האחרונה שנפלה לידי צפון וייטנאם.
במקום זה עדיף פשוט לצאת אל החלק הדרומי של וייטנאם ולגלות בעצמכם: לעלות על סירה ולהתפתל בתעלות הציוריות ובנהרות השזורים בין שדות האורז הפוריים, המטעים הירוקים, השווקים הצפים וכפרי הדלתא. הנשימה נעתקת.
ביעדים השונים של הדלתא יש מקומות לינה זולים, ואפשר להגיע אליהם באוטובוס מהו צ'י מין סיטי. לא משנה באיזה יעד ובאיזו דרך תבחרו, את השיט כדאי להתחיל מוקדם, כשהערפילים עוד מרחפים על המים.
אפשר ללכת על הטיול המקובל – להצטרף לסיור מאורגן שיוצא ממי טו (My Tho) לאתרים המרכזיים. כדי להפוך את החוויה לאנושית, ולא רק נופית, כדאי לרדת לעם: לשוט באוטובוסי הנהר – סירות שהמקומיים משתמשים בהן כדי להגיע ליעדם. זו דרך מרתקת, אותנטית, שמאפשרת הגעה לכל מקום וגם הרבה יותר זולה.
הסיורים המאורגנים יוצאים בדרך כלל אל שלושת האיים: טאן לונג (Tan Long, "אי הדרקון"), שבדרך אליו עוברים בין מטעי פירות אקזוטיים, פונג (Phung), וטוי סון (Thoi Son, "אי החד-קרן"), שהוא הגדול והמתויר באיי האזור והדרך אליו עוברת בתעלות דקיקות המוצלות בענפי עץ קוקוס.
אלה שימשיכו הלאה, אל בן טרה (Ben Tre) וקאי מון (Cai Mon), יזכו בנוף יפהפה של בוסתני פרי, בשווקים התוססים של בן טרה, השונה ממי טו המתוירת, ואם תרצו – גם בגדה הפראית יותר של הנהר (אפשר גם באופניים ששוכרים במי טו או בבית המלון).
שני היובלים העיקריים של המקונג בדלתא, טייֶן ג'יאנג (Tien Giang) והאו ג'יאנג (Hau Giang), סוגרים ביניהם מעין אי, ובו כמה יישובים, כמו וין לונג (Vinh Long) ההומה, ועם זאת האותנטי יותר ממי טו, או סָה דק (Sa Dec), שבו אפשר לבקר בכפר פרחים ובבית ילדותה של הסופרת מרגרט דיראס, שכתבה את ספרה "המאהב" בהשראת המקום.
אחרי ה"אי" אפשר להמשיך אל העיר הגדולה, קאן טו, המשמשת מרכז של מסחר ותחבורה. העיר, שאליה נכנסים במעבורת או דרך גשר קאן טו, ידועה בעיקר בשווקים הצפים שלה. במעלה היובל האו ג'יאנג, סמוך לגבול עם קמבודיה, אפשר להגיע אל היישוב צ'או דוק
(Chau Doc) ואל הר סאם (Sam) הסמוך לו ולבקר בפגודות קמבודיות ובמסגדים.
למתקדמים – כדאי להמשיך מערבה עד לחוף, אל ראץ' יה (Rach Gia), עיירה של דייגים וחקלאים, ולצאת ממנה לשיט אל האי המרוחק פו ווק (Pho Quoc), שחופיו עטורים חולות לבנים.
כתב: עופר כץ- איש עסקים ישראלי, המתגורר בהו צ'י מין סיטי