תירס בעידן ההנדסה הגנטית

תירס בעידן ההנדסה הגנטית

בנובמבר 2001 התפרסם בכתב העת המדעי "Nature" מאמר שהצית מחדש את 
הוויכוח המתמשך על השימוש בצמחים מהונדסים גנטית  מדענים מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, שעשו מחקר במדינת אואחאקה (Oaxaca) שבדרום מקסיקו, 
גילו זיהום של זני תירס מקומיים בגֶנים שמקורם בתירס מהונדס (טרנסגני).
לכאורה, זה לא היה ממצא מפתיע. העובדה שגנים שמקורם בצמחים טרנסגניים עשויים לעבור לזנים טבעיים של צמחים אלה ידועה זמן רב. אבל למחקר שנעשה באואחאקה נודעו השלכות מדאיגות. בדרום מקסיקו קיים המגוון הביולוגי הגדול ביותר של זני תירס טבעיים. מגוון זה הוא מעין תעודת ביטוח נגד מחלות: אם מזיק חדש יחסל יבולים של תירס, כמעט תמיד יהיה אפשר למצוא בין זני התירס של מקסיקו זן אחד עמיד.
ההכרה בחשיבות ההגנה על השונות הביולוגית והגנטית המאפיינת את זני התירס של מקסיקו הביאה את ממשלתה להטיל ב־1988 איסור על זריעת תירס טרנסגני. למרות האיסור נמשך במקסיקו הסחר הבינלאומי בתירס מהונדס גנטית. ארצות הברית ייצאה ומייצאת למקסיקו זרעי תירס מהונדס גנטית לצורכי מאכל. חלק מהזרעים הללו מצאו כנראה את דרכם לשדות מקסיקו, ובתהליך ההאבקה העבירו את הגֶנים הזרים לזני התירס המקומיים. התוצאה ארוכת הטווח עלולה להיות פגיעה קשה במגוון הגנטי של זני התירס, בייחוד באתרים הגנטיים שעברו שינוים במהלך ייצור הזנים הטרנסגניים.
מבחינה מעשית פירוש הדבר הוא שבמקרה של אובדן יבולי תירס עקב פגיעת מזיקים, עלול להיווצר מצב שלא יימצא במקסיקו זן עמיד, ומאות מיליוני בני האדם, שהתירס הוא מזון יסוד שלהם, עלולים לגווע ברעב. 
 למרות מחלוקת באשר לטכניקה שהשתמשו בה החוקרים מברקלי, מחקר שעשתה ממשלת מקסיקו עצמה אישש את ממצאיהם. באפריל 2002 דיווחה ממשלת מקסיקו כי 95 אחוז מהשדות שנבדקו בשתי מדינות (אואחאקה ופואבלה, Puebla) זוהמו בגֶנים שמקורם בזנים טרנסגניים.
יהיו אשר יהיו תוצאות הזיהום הגנטי במקסיקו, הדבר ממחיש את הקשיים בפיקוח על מעבר סחורות טרנסגניות בעידן הגלובליזציה. עצם העובדה שמדינה מטילה איסור על גידול מינים מסוימים של צמחים מהונדסים גנטית אין בה די כדי למנוע חדירת זנים טרנסגניים לתחומיה. הדבר נכון שבעתיים בארץ גדולה כמו מקסיקו, שלה גבול ארוך עם ארצות הברית, היצרנית הגדולה בעולם של תבואות טרנסגניות ואחת המדינות היחידות במערב שאין בה ויכוח ציבורי של ממש על ההשלכות של הביוטכנולוגיה בחקלאות.
ניר שלו