כ־2,000 שנה לפני הספירה אחד הפרעונים מורה על חפירת תעלה המחברת את הים האדום עם הים התיכון דרך הנילוס. התעלה נעזבת ומתייבשת.
כ־250 שנה לפני הספירה התעלה מתוקנת, ובאלף השנים הבאות היא נהרסת ומתוקנת לסירוגין.
1799 מוערך כי נפוליאון בונפרטה או צוותי ההנדסה שלו מתכננים את תעלת סואץ של ימינו, אך התוכנית לא יוצאת אל הפועל.
1854 הצרפתי פרדיננד דה לספס משיג את הזיכיון לבניית התעלה בנתיב המוכר לנו כיום.
25 באפריל 1859 מתחילה כריית התעלה, ועוסקים בה כמיליון פועלים וחצי.
17 בנובמבר 1869 התעלה נחנכת בחגיגיות גדולה בהצגת בכורה של האופרה "אאידה".
1875 שליט מצרים נאלץ למכור לבריטניה את מניותיו בתעלה עקב קשיים כלכליים.
1882 כוחות צבא בריטיים נכנסים לאזור התעלה ותופסים את השליטה בה.
1951 מצרים חוסמת את תעלת סואץ בפני אוניות ישראליות, בניגוד לאמנות בינלאומיות.
אוקטובר 1954 אוניית סוחר ישראלית בשם "בת גלים" נתפסת בתעלה. אנשי הצוות נשבים ונכלאים במצרים למשך מאה ימים.
26 ביולי 1956 מצרים מכריזה על הלאמת תעלת סואץ. ישראל, בריטניה וצרפת פותחות במבצע קדש: ישראל כובשת את חצי האי סיני, וכוחות צרפתיים ובריטיים כובשים את התעלה.
5־10 ביוני 1967 בעקבות מלחמת ששת הימים נסגרת התעלה ונעשית לקו הגבול בין ישראל למצרים.
6־24 באוקטובר 1973 בתחילת מלחמת יום הכיפורים חוצה הצבא המצרי את התעלה ומפרק את סוללות קו בר־לב. לאחר מכן צולח צה"ל את התעלה לשטח מצרים.
1975 כוחות של האו"ם מוצבים בסיני, והתעלה נפתחת מחדש למעבר אוניות.
1979 בהסכם השלום הנחתם בין ישראל למצרים מוסדר מעבר חופשי לאוניות ישראליות.
