היו שטיפסו על המצוק בטיפוס ספורטיבי, כלומר השתמשו בחבל ובעגינות שחוברו לסלע כדי לטפס, אך איש לא הצליח לטפס עליו בטיפוס חופשי, תוך שימוש בעגינות לצורך אבטחה בלבד. ב־1993 הופתעו המטפסים לגלות שלין היל, מטפסת נמוכה ודקיקה, הצליחה לטפס את המסלול שמיטב המטפסים הגברים לא הצליחו לעבור במשך שנים כה רבות. היל נחשפה לעולם המטפסים עוד קודם לכן, כשזכתה באליפות העולם לנשים לאחר שהדגימה יכולת שלא נפלה מזו של הגברים בתחרות המקבילה. למרות חסרונותיה של היל ביחס לגברים – הם היו חזקים יותר – היא ידעה לנצל היטב את יתרונותיה: גמישות, כוח רצון ותכנון מסלול בצורה מבריקה. טיפוס בישראל
הגנים. הטיפוס בארץ מוגבל למצוקים בודדים בלבד, בשל טענת הרשות כי הוא פוגע בקינונם של דורסים. הרשות אסרה על טיפוס במצוקים שבהם מתקיים קינון או שצפוי להתקיים בהם קינון בעתיד. מדי כמה שנים מבטיחה הרשות לבחון מחדש את אישור המצוקים לטיפוס, אך תהליכי האישור הם איטיים. לעיתים, הרשות מתירה טיפוס על מצוקים שאינם מתאימים כלל לפעילות זו. בכל מקרה, קוד המטפסים קובע כי יש לכבד את כל החלטות הרשות. עם המצוקים המותרים לטיפוס נמנים צוקי רמים וגיתה בצפון, בית אריה ושילת במרכז, גיא בן-הינום בירושלים ועין פארה, הנחשב לטוב שבמצוקי ישראל. |
