בכל החברות המסורתיות באפריקה אסור לאם ולאב לקיים ביניהם יחסי מין במשך תקופה מסוימת לאחר הלידה. האם חייבת להתנזר מקיום יחסי מין באופן מוחלט; לאב אסור לשכב עם אשתו, אך הוא רשאי לקיים יחסי מין עם נשים אחרות. תקופת האיסור על יחסי מין בין הורי התינוק נעה בין כמה שבועות אצל חלק מהשבטים לשנה וחצי ואפילו שנתיים באחרים. על גברים משבט ההאמר (Hamar) באתיופיה, למשל, נאסר לקיים יחסי מין עם אם התינוק כל עוד היא מיניקה, אבל הם רשאים לקיים יחסים עם נשותיהם האחרות או עם אלמנות. כדי להבטיח ציות לאיסור קשה זה התפתחה בקרב שבטים רבים האמונה שהימנעות מקיום יחסי מין מגינה על התינוק מפני כוחות על טבעיים, כמו רוחות. התפקיד האבולוציוני של האיסור הוא הגדלת סיכויי ההישרדות של התינוק: יצירת מרווחי זמן גדולים יחסית בין לידות נועדה להבטיח שהרך הנולד ייהנה מתשומת לב מספקת ומתקופת הנקה ארוכה ומזינה, שיגדילו את סיכוייו לשרוד. למעשה, תקופת הנקה ארוכה, מנהג המקובל בכל החברות המסורתיות באפריקה, היא בעצמה אמצעי למניעת הריון. ההנקה התכופה (או ליתר דיוק, הגירוי האינטנסיבי של הפטמות) גורמת, ככל הנראה, להפרשת הורמון המדכא את הביוץ. בחברות ציד ולקט, כדוגמת ההאזבה (Hazabe) בטנזניה, תקופת ההנקה ארוכה במיוחד ונמשכת בין שנתיים לשלוש. תקופת ההנקה הארוכה נועדה בראש ובראשונה לצמצם את גודל האוכלוסייה, אבל גם לאפשר לאשה למלא את חובותיה. אשת ההאזבה נוהגת ללקט צמחים כאשר היא נושאת על גופה את ילדיה הקטנים, שגילם עד ארבע שנים. אם לא יחלוף די זמן בין לידה ללידה, היא תיאלץ לשאת על גופה בעת ובעונה אחת שני ילדים. |