חוזרים לגיליון הראשון: סיני

האם שחזר מאז את השחזור? "לפסגת אום שומר לא חזרתי שוב", אומר רבינוביץ', שהיה בינתיים לפרופסור לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב ויו"ר "חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל. "אבל אום שומר הוא רק פרט, מטפורה למשהו הרבה יותר רחב, שהוא ההר הגבוה של דרום סיני. זה עולם ומלואו, ולאזור הזה אני חוזר מאז באופן אובססיבי".

מה הוא מוצא בבואו לשם היום? לדבריו, הוא מוצא נחמה. מתברר שאום שומר ויתר הרי האזור אכן שמורים לשבויים בקסם. "זהו אחד המקומות שמשתנים הכי מעט והכי לאט. צריך לסייג את זה ולומר שלא כל דרום סיני הוא מקום שלא השתנה. נקודות הכניסה אל הרכסים ואל הגאיות של ההר הגבוה הרחוק השתנו ללא הכר – הכפר הקטן אל־מילגה, לדוגמה, הפך לסנטה קתרינה סיטי – אבל ברגע שעוברים את טווח הרכב המנועי, חוזרים למקום שהשינויים שחלו בו עדיין זניחים, וגם כך הם שינויים מעגליים. בבקעות הגבוהות שמעל לסנטה קתרינה מוצאים היום הרבה יותר בוסתנים של שבט ג'בליה ושל שבט אאולד סעיד שלא היו שם לפני שלושים שנה, אבל לפחות חלקם הם חידוש של בוסתנים שהיו שם לפני שישים שנה. משהו במחזוריות הזאת הוא גם קצת מרגיע".