| ישנן מילים שנראות אחרת לגמרי בחלוף השנים. ברי פינשאו כתב על אודות מסע לאנטארקטיקה לשם חקר הפינגווינים, ובין היתר תיאר התחממות קלה ונורמלית במזג האוויר: "כולם מסתובבים עם שרוולים קצרים ומזיעים, חמש מעלות! כל משטח הקרח שסביב הפינגווינים נמס ויוצר בוץ טובעני ובו ביצות ואגמים. להגיע אל מכלאת הפינגווינים כעת קל יותר בספינה… היינו צריכים לערום ערמות שלג ענקיות לתוך הגדר כדי למנוע את תהליך המסת השלג והיעלמות הפינגווינים עם הגדר". היום דרושים מאמצים כבירים הרבה יותר כדי למנוע את היעלמות הפינגווינים ואת כל הנפלא שבאזורי הקטבים. בשנת 1987 כבר היה ידוע על אפקט החממה ודובר על סכנת הפשרת הקטבים, אבל החדשות היו טריות כל כך שהן נדמו כמו מדע בדיוני. בכתבתו של פינשאו אין כל עיסוק בנושא. אילו נסע לשם היום, אין ספק שהיה כותב אחרת. אבל גם בקריאה לאחור, הכתבה מעוררת רצון לפעול לטובת גורלו של כדור הארץ. האקולוגיה האנטארקטית כפי שהיא מתוארת בה נפלאה, וכואב לחשוב שהיא שבירה. פינשאו תיאר טיסה במסוק: "ראינו עשרות לווייתנים בתוך המים, מאות אלפי פינגווינים שראשם כלפי מעלה מלווים אותנו במבטם". אסור שכל אלה ייעלמו. גיליון מספר 1 מזכיר לנו על מה יש להילחם ולשמור. |