סיפורה של חומה

הקיום החצוי של ברלין החל עוד עם חלוקתה לארבעה אזורי שליטה, הגדול שבהם סובייטי; הצבא האדום הוא שכבש את העיר והביא את הרייך השלישי לחתימה על הכניעה הסופית, ללא תנאים, ב־8 במאי 1945. הוא נמשך עם הקמתן ב־1949 של שתי מדינות נפרדות — הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית 
(Deutsche Demokratische Republik) במזרח המדינה והרפובליקה הפדרלית של גרמניה (Bundesrepublik Deutschland) במערבה – וביתר שאת לאחר הקמת החומה בליל 13 באוגוסט 1961. קיום זה הפך אותה לאחד המוקדים הבולטים של המאבק הבין גושי, אך גם ליצור אורבני חריג ומרתק.
תושבי ברלין, הכבושה או המשוחררת – תלוי בהשקפת עולמם – היו עדיין עסוקים בפינוי תלי הריסות, ליקוט בדלי סיגריות ועמידה בתורי המזון הדל או סחר חליפין בשוק השחור, כאשר נעשו עילה למשבר הגדול הראשון בין בעלות הברית. ביוני 48' סגרו הסובייטים את כל פרוזדורי המעבר בין העיר לאזורי השליטה המערביים בגרמניה. ארצות הברית הגיבה ברכבת אווירית, שהצניחה משלוחי מזון למערב ברלין הנצורה. "הפצצות הצימוקים", כפי שהונצחו בעגה המקומית, המחישו באופן ציורי את הדרך שבה יתנהל, מעתה ואילך, המאבק העולמי בין שתי המעצמות הגדולות: אמריקה תזרים כספים, מומחים, קוקה קולה ונשק לאזורי ההשפעה שלה ותניב, בין היתר, את הנס הכלכלי של גרמניה המערבית; ברית המועצות תנסה לאחד, באמצעות אידיאולוגיה סוציאליסטית, כוח צבאי ונשק אך גם השקעות כספיות לא מבוטלות, את גוש מדינות החסות שלה. ברלין תהיה חלון הראווה של שני הצדדים, ועל כן תזכה, מעתה והלאה, למעמד מיוחד ולהטבות תואמות.
החומה הראשונה, שהיתה למעשה גדר תיל ונבנתה בן לילה כדי לקבוע עובדות בשטח ולעצור את שטף המהגרים ממדינת הסוציאליזם לשטחי החסות המערביים, תפסה את הברלינאים משני צדדיה בהפתעה. נפילת אותה חומה עצמה, ב־9 בנובמבר 1989 ובלחץ ספונטני של מפגינים, הפתיעה את העולם כולו. בעשרים ושמונה שנות קיומה, חומת ברלין הפכה לסמל בינלאומי וחדור משמעות. צדה המערבי היה לאתר של עלייה לרגל וכוסה באין מפריע כתובות וציורי קיר, שעיבו עוד יותר את סמליותה כמכשול לחופש. בצד המזרחי, שבו נאסר לקרוא לה  "חומה" (Mauer), שמה הרשמי היה "קיר הגנה אנטי פאשיסטי", הוקם מערך מורכב של גדרות חשמליות, מגדלים וכלבי שמירה, צלפים, סיורים ממונעים ושטחים מתים. כידוע, הצד שבנה את הגדר הוא שהפסיד במלחמה. 

קטע מחומת ברלין שעדיין עומד על תלו ומשמש בסיס לציוריהם של אמנים. הכל התחיל בגדר תיל שנבנתה בן לילה על ידי הקומוניסטים במטרה לעצור את שטף המהגרים למערב | צילום : סוזנה לאוטרבך