"הירדן הדרומי התמודד בעשורים האחרונים עם אתגרים ענקיים, שנבעו מהביקוש האדיר למים מתוקים", אומר מונקד' מיהאר, המנכ"ל הירדני של FoEME. הנהר איבד יותר מתשעים אחוזים מהמים שלו כתוצאה מהפיתוח ומהחקלאות לאורכו. מצב המלחמה, הוא מסביר, עלה לנהר המון. "כל מדינה רצתה לגרוף את החלק הגדול של המים לעצמה מבלי להתחשב בנהר עצמו, כך שישראל הטתה 60 אחוז ממי הירדן, סוריה בנתה 36 סכרים על הירמוך, היובל העיקרי של הירדן, ירדן בנתה שבעה סכרים לעצירת השטפונות שזרמו לירדן, והנהר הפך לנחל קטן. עתה הנהר ניצב בפני סכנה של התייבשות מוחלטת". האחריות, כמו תמיד, מוטלת על שתי הגדות. באוקטובר סיימו ירדן וסוריה את בניית סד אל־וואחדה (סכר האחדות) במעלה הירמוך, הצפוי לאגור 110 מיליון מטר קוב בשנה, חלק הארי של המים המתוקים שזורמים לנהר. מכון טיהור השפכים הגדול שיופעל בתוך שנה ליד בית שאן עומד לקלוט את כל שפכי האזור, "כך שאפילו מי ביוב לא יגיעו לנהר". איש לא יאמר שטוב לשפוך ביוב לנחלים, אבל מתברר שיש גרוע מזה: לייבש אותם כליל. בשנים האחרונות לפחות הגיעו לנהר מי קולחין. לדברי מיהאר, בכוונת הארגון להבהיר לשלוש הממשלות שהמצב הנוכחי אינו יכול להימשך, ולהפנות את תשומת לבן לסעיף 18 בהסכם השלום, שמחייב שיתוף פעולה בנושאים סביבתיים. הנספח הסביבתי להסכם מציין בין היתר כי שיתוף הפעולה יהיה למען שיקומו האקולוגי של הנהר, להקמת שמורות טבע ואזורים מוגנים, וכן לפיתוח התיירות והמורשת ההיסטורית. האם אפשר באמת לצפות שמישהו יזרים מים שפירים לנהר? "אנחנו לא מבקשים שאנשים יפסיקו את הפעילות החקלאית. זאת בקשה בלתי אפשרית ליישום. אנחנו רק לוקחים את זה שלב אחד קדימה". למשל: ישראל מייצאת פרחים ותפוזים שמושקים ממי הירדן. החקלאות תורמת שני אחוזים לתל"ג הישראלי, מעט מאוד. "אם נקצץ את זה בחצי, לכלכלה ייקח מעט מאוד זמן להשתקם, אבל התרומה לתיירות תהיה גדולה מאוד".
"אותו הדבר נכון לגבי ירדן", מדגיש מיהאר. ירדן מייצאת לימונים ובננות לארצות המפרץ. הממשלה הירדנית, הוא מסביר, מסבסדת את המים לחקלאים, ומחיר התוצרת אינו מכסה אפילו את מחיר המים. "אנחנו פשוט נותנים את המים היקרים שלנו בחינם לארצות המפרץ", הוא אומר, ומוסיף: "אנחנו לא חושבים רק ירוק אלא גם כלכלה". בצד הירדני נפגשו נציגי הארגון עם רשות עמק הירדן (JVA) ועם משרד התכנון הירדני, ובקרוב מתוכננת פגישה עם שר התיירות של ירדן. כולם מביעים עניין בנושא, אבל ברור על פי מי יישק דבר. "המלך הוא אדם רציונלי מאוד", אומר מיהאר. "כשמניחים לפניו סוגיה הוא לומד אותה לעומקה. אני סבור שהמלך מעוניין מאוד באזור הזה וישמח לראות אותו משגשג". כמה זמן זה ייקח? מיהאר מקווה שבתוך שלוש עד חמש שנים ייראו שינויים. "השינוי הדרמטי השלילי ייראה בקרוב מאוד — אנשים יראו שזה לא הנהר שהכירו. אז יהיה הרבה יותר קל לקחת אותם לשם ולומר להם: בואו נעשה משהו עם הנהר".
|