גוזרים קופון

מקורו של רוב השיער המיוצא מהודו לתעשיית הפאות מגיע ממקדש ונקאטשווארה (Venkateswara) שבמדינת אנדרה פרדש
(Andhra Pradesh), בחלקה הדרומי של הודו. המקדש בנוי בסמוך לעיירה טירופטי (Tirupati), וזו העניקה למקדש את שמו העממי. מנהג גילוח השיער שנעשה במקדש זה מקורו במושג ההינדואי דווי ג'א, "הלידה השנייה". הלידה מחדש באה לידי ביטוי בכניעה בפני האל, בקבלת מרותה של ישות אלוהית גבוהה ובהותרת חלקים מן העבר מאחור. באופן סמלי בא התהליך הנפשי לידי ביטוי גם בגילוח הראש במקדש, מנהג שהינדואים מאמינים שיש לעשותו לפחות פעם בחיים. הסרת השיער מחזירה את האדם, עד כמה שאפשר, למראהו בשעת הלידה, והשיער שהוסר מייצג התנתקות מיהירותו של האדם ומחטאיו.

בקרבת המקדש פועלים כ־650 סַפרים שכל ייעודם לגלח בתער כ־25 אלף מאמינים מדי יום. את השיער שגולח, שמשקלו מגיע לטונה ביום, מקדישים המאמינים לאל, אבל סופו להימכר בעיקר ליצרני פאות בסין וכתוספות שיער שנצבעות בצבעים שונים ומשמשות בסלוני יוקרה באירופה ובארצות הברית. מקצתו מתגלגל גם אל ראשיהן של יהודיות חרדיות.

בשנה שעברה הרוויח המקדש כ־5.6 מיליון דולר ממכירת השיער, מה שהפך אותו לאחד המוסדות הדתיים העשירים במדינה. בכסף זה תומך המקדש בנזקקים, מקים בתים לעניים וליתומים, מרכזים לאמנות ולמלאכת יד, ועוד.