יֶס לציפור

לפני 14 שנה חיו בבריטניה רק 118 זוגות של ציפורי גבתון משוכות 
(Emberiza cirlus), שהגיעו כמעט לסף הכחדה. כיום מתעופפים בדרם דבון 
(Devon), אנגליה, כמעט 700 זוגות, הכל בזכות תוכנית שסייעה לחקלאים לעבד את שדותיהם בצורה חדשה־ישנה כך שישובו ויהיו ידידותיים לציפור הנדירה.
כדי לשרוד זקוק גבתון המשוכות לאספקה גדולה של חרקים, בעיקר חגבים, להזנת צאצאיו בקיץ, ולמקור עשיר של זירעונים בחורף. הציפור אינה נודדת, ולכן היא זקוקה לתנאים אלו במקום קבוע. והיה מקום קבוע כזה, בעבר: בשדות שבהם גידלו שחת למספוא נמצא תמיד שפע של חרקים וקל היה למצוא בהם זירעונים לאחר הקציר. אבל בשנים האחרונות הביא שימוש בדשנים לא אורגניים לצמצום דרסטי בכמות החרקים, והשדות היו נחרשים מיד לאחר הקציר, כך שזירעונים לא נשארו בסביבה לאורך זמן.
הפרויקט המוצלח להצלת הציפור כלל ייעוץ לחקלאים ופיצוי כלכלי ממוסדות ממשלתיים התומכים בחקלאים שעובדים בשיטות ידידותיות לחיות בר. בזכות עזרה זו חזרו חקלאים לגדל גידולים מסורתיים לסביבה, התומכים באוכלוסיות חרקים גדולות, ולהשאיר במהלך החורף שדות שלף לא חרושים, לשמחת הציפורים וגם להנאת המטיילים בדרום דבון. 
[אורן קנר]