ניסויים בתופעות פרה־פסיכולוגיות – תמונת מצב

במשך כשלושים שנה נערכת בכמה אוניברסיטאות ומכוני מחקר ברחבי העולם סדרה של ניסויים, בתנאי מעבדה, העוסקים בתופעות פרה־פסיכולוגיות שונות. להלן תיאור של כמה מהניסויים האופייניים והממצאים העיקריים שלהם. המקור למידע זה הוא המרכז למחקר התודעה על שם הארי רייד באוניברסיטת נבאדה, ארצות־הברית.
טלפתיה ותפיסה על־חושית (ESP) בשיטת גאנזפלד.
אחת התיאוריות המתייחסות למנגנון "העברת המחשבות" טוענת כי האותות מצויים במוחנו, אולם הם קשים לאיתור בגלל ה"רעש" הטבעי, שנגרם על ידי המידע שמספקים לנו החושים מבחוץ. שיטת גאנזפלד פותחה כדי להשקיט את הרעש החיצוני באמצעות יצירת שדה אחיד של רעש "לבן".
במהלך הניסוי מופרדים האיש המשדר והאיש הקולט זה מזה. כל אחד מהם יושב בחדר נפרד, ולעיתים בבניינים נפרדים, אך סמוכים. לאחר מכן מוכנס הקולט למצב גאנזפלד. למשדר מראים סדרה של תמונות, אותן הוא אמור לשדר לקולט, המתבקש לדווח באופן שוטף ובקול רם על תחושותיו. עם סיום התהליך מוצא הקולט ממצב גאנזפלד, והפעם מראים לו קבוצות של תמונות, כשרק אחת מכל קבוצה לקוחה מהסדרה האמיתית. הוא צריך לנסות ולאתרה, תוך שימוש במידע שקלט קודם לכן. על פי חוקי ההסתברות, בלי להניח קיומה של טלפתיה, הוא אמור לפגוע באחד מתוך ארבעה מקרים; כלומר, ב־25 אחוזים מהמקרים. לפי נתונים שנאספו מכ־700 נסיונות שנערכו על ידי 24 חוקרים, נמצא שיעור הפגיעה הממוצע כ־34 אחוזים.
פסיכוקינזיס – על הקשר בין מכונה לתודעה האנושית.
בניסוי אופייני מנסה הנבחן להשפיע באופן מנטלי על מכונה, המייצרת סדרה של מספרים אקראיים. דמו לעצמכם מעין מכשיר "עץ או פאלי" אוטומטי שמטיל מטבע, פעם אחר פעם. ההסתברות הסטטיסטית קובעת כי לאחר מספר רב של הטלות, תהיה התוצאה פחות או יותר זהה.
ב־1989 נעשה ניתוח של נתונים שהתקבלו במשך שלושים שנה ב־800 ניסויים בעלי אופי דומה. הממצאים הראו כי יש השפעה אנושית על המכונה.
ראייה למרחק.
האם ניתן להשיג מידע מרחוק, ללא משדר? בתחילת הניסוי מכינים מצבור גדול של תמונות. אחת מהן נבחרת באופן אקראי על ידי צד שלישי כתמונת המטרה, ומושמת במקום מרוחק. מטרת הנבחן הינה לנסות ולתארה. במשך 25 השנים האחרונות נעשו כמה אלפי מבחנים בתחום הזה. הנתונים שהצטברו מצביעים על כך שיש תופעה של ראייה למרחוק.