צילום דיגיטלי: מונחים מהעולם החדש

איזון ללבן
האור שאנחנו רואים כלבן ביום בהיר מורכב מכמויות שוות של אדום, ירוק וכחול (RGB). בתאורה שאינה מפיצה אור ביחסים שווים, ישתנו כל הצבעים בתמונה ויקבלו מעט מהגוון השולט בה (ע"ע טמפרטורת צבע). בתאורת ניאון למשל הכל יוצא בגוון ירקרק. כדי לפתור את הבעיה הזאת יש במצלמות דיגיטליות מנגנון איזון ללבן (WB, White Balance) שמקזז את הגוונים השולטים, ומציג את צבעי ה־RGB ביחסים נכונים.

זום אופטי
ברוב המצלמות הדיגיטליות מורכבת עדשת זום, כלומר עדשה בעלת אורך מוקד משתנה. הזום האופטי המצוין על המצלמה הוא אורך המוקד המרבי של העדשה, והוא נמדד בדרך כלל במספרים 3־10.

זום דיגיטלי
הזום הדיגיטלי אינו קשור כלל לאורך המוקד של העדשה, אלא הוא מלמד על האפשרות להגדיל חלקים מן התמונה לאחר שצולמה על ידי הגדלה של פיקסלים. הגדלה כזאת פוגעת מאוד באיכות התמונה.

חיישן תמונה אלקטרוני
החיישן דוגם את הנושא המצולם והופך את אנרגיית האור המגיעה ממנו לאנרגיה חשמלית באמצעות מיליוני פיקסלים. לאחר שביצעו את ההמרה, הפיקסלים גם אוגרים את המטען החשמלי שיצרו.
מספר הפיקסלים וגודלם הם שניים מהגורמים הקובעים את איכות התמונה: ככל שיש יותר פיקסלים (נמדד ביחידות של Mega Pixel) גדל כושר ההפרדה (הרזולוציה), כלומר ייראו יותר פרטים בתמונה ואיכותה תעלה. כך גם ככל שהפיקסלים גדולים יותר, רגישותם לאור עולה, ואיתה משתפרת איכות התמונה (במצב של אסא נמוך בחיישן).

כרטיס זיכרון
מעין דיסק קשיח לאחסון התמונות, שהוא בעצם התחליף לסרט הצילום הפוטו־כימי. יש כמה דגמים של כרטיסים ובכמה נפחים, החל ב־16MB ועד 8GB (נכון להיום). כמות התמונות שאפשר לאחסן בכרטיס תלויה בגודל הקבצים שלהן (ב"משקל" שלהן). תמונה באיכות טובה תהיה כבדה יותר ולכן תתפוס יותר מקום בכרטיס הזיכרון.
לצלמים מומלץ להחזיק כרטיס זיכרון בנפח של 256MB ומעלה.

קבצים
את התמונות אפשר לאחסן בכמה סוגים של קבצים: הנפוץ והקל מכולם הוא Jpeg. חסרונו בכך שהוא עובר תהליך של כיווץ על ידי מחשב המצלמה, ולכן איכות התמונה יורדת. Tiff הוא הקובץ שאינו עובר תהליך של כיווץ, והוא מציג פרטים רבים יותר. הוא כבד ואיכותי מ־Jpeg. קובץ RAW הוא המקצועי והכבד מכולם. התמונה נשמרת בו בתצורה שלפני עיבוד הצבע על ידי מחשב המצלמה, ולכן אפשר לקבוע מחדש את צבעיה, לאזן את הלבן וכו'. כל עיבוד נוסף של התמונה, ולו המזערי ביותר, מוריד מאיכותה. לפיכך מומלץ מאוד לשמור את הקובץ המקורי בנפרד, ואף לצרוב אותו על דיסק.

תוכנות לעיבוד תמונה
עיבוד תמונה יכול לכלול שינויים בבהירות, בניגודיות, בצבעים, בחיתוך וכדומה. הוא מאפשר גם להוסיף לתמונה פרטים או להשמיטם.
לכל מצלמה דיגיטלית מצורף היום דיסק של תוכנת עיבוד בסיסית. הנפוצות שבין תוכנות העיבוד המורכבות והמקצועיות הן פוטושופ (Photoshop), פוטושופ אלמנטס (Photoshop Elements, שהיא מעין פוטושופ בסיסית הכוללת את כל הפונקציות החשובות והשימושיות שבפוטושופ המקורית) ו־ACDSee.
מי שמעוניין ללמוד צילום דיגיטלי, מומלץ שילמד גם על האפשרויות הטמונות בתחום העיבוד.

בגליונות מסע אחר מופיע בכל חודש מדור "צילום דיגיטלי", ובו שיעור בנושא המצלמה הדיגיטלית והשימוש בה. עד כה פורסמו  ארבעה שיעורים בגליונות 156־159 (ספטמבר־דצמבר 2004)