כמיליון עובדי תעשיית ה־IT (טכנולוגיית המידע) בהודו הם אולי לא הרבה בשביל רפובליקה בת מיליארד תושבים, אך המספר הזה מספיק כדי להפחיד את התעשייה בכל העולם. בשנים האחרונות הביקוש בעולם לשירותי Off-shore (העברת עבודה ליבשת אחרת) מהודו, בעיקר מצד ארצות הברית ואנגליה, הולך וגדל בצעדי ענק. לא בכדי דבק בתעשייה התואר "האיום ההודי". בארצות הברית כבר הוקמה תנועה חברתית נגד העברת עבודה להודים, לאחר שאמריקאים רבים איבדו את משרותיהם. פריחתה של ארץ ה"אופשוריות" הבלתי מוגבלות משפיעה גם על ישראל. בכנס אילא (איגוד ישראלי לטכנולוגיית המידע) שנערך לאחרונה אמר מנכ"ל גרטנר מזה"ת, ברוך גינדין, שבמחקר שערכה החברה עבור משרד התמ"ת נמצא שענף ההיי־טק הישראלי איבד בשנים האחרונות כ־4,000 משרות לטובת הודו. אף שהוצאת פרויקטים מישראל למתכנתים בהודו מתרחשת בהיקפים לא גדולים, בכל יום שעובר מבינים כאן עד כמה ידה של תעשיית ה־IT בהודו על העליונה. הכל התחיל ב־1992. ממשלת הודו החליטה אז לערוך רפורמה כלכלית. נוסף על פעולות של ניתוץ הביורוקרטיה, כגון ביטול מסים על ייבוא תוכנה ועל רווחי קרנות הון סיכון, הם השקיעו משאבים עצומים בפיתוח מערכת החינוך, ובעיקר בתחומי הטכנולוגיה וההיי־טק. התוצאה לא איחרה לבוא: לאחר עשור תעשיית ה־IT בהודו נחשבת המשפיעה ביותר על שוק התוכנה בעולם. ציון הדרך החשוב בפריחת תעשיית ה־IT בהודו היה ההכנות לקראת "באג 2000". באותה העת הוקמו בהודו מעין בתי חרושת לתיקון האפסים שאיימו לשבש את מערכות המידע בעולם. תמהיל של מזג שלו, אנגלית טובה והשכלה גבוהה, כישרון בביצוע משימות שדורשות שיטתיות וכוח עבודה זול – כל אלה בנו מהר מאוד את מעמדה הרם של התעשייה. ואולם, "בשנים האחרונות מתרחש בהודו תהליך מהיר של מעבר מעבודת IT פשוטה לעבודה מתוחכמת", אומר שמואל בלנק, מנכ"ל TCS ישראל ( TCSהיא חטיבת השירותים והאינטגרציה של התאגיד ההודי הענקי TATA). לדבריו, חברת TCS מספקת כיום כוח אדם מתוחכם ויכולת ניהול מקבילה לחברות אמריקאיות כדוגמתה. "הקמת TCS בישראל נבעה מהרצון להידמות לשוק הישראלי ולהיות כוח יזמי ומוביל לעומת עבודות העבר הפשוטות יחסית", אומר בלנק. פעילותו של הסניף הישראלי, שנפתח בספטמבר 2005, עשויה להגדיל את היקף הוצאת העבודה להודו, ותעשיית ה־IT בישראל חוששת מכך. החשיפה למערב מתחילה ליצור בהודו גם שינויים חברתיים ותרבותיים. ד"ר יצחק לובלסקי מהחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב אומר שאמנם מוקדם מדי לצאת בהצהרה גורפת בעניין, אך החברה ההודית חווה תהליך של שינוי. "התמערבות מקצועות ואיתה גם התפתחות התקשורת הגלובלית בהודו הביאו לשינוי במוסד 'הנישואים המוסדרים', לדוגמה", אומר לובלסקי. ההודים אמנם עדיין שמרנים בהקשר זה, אך מסתמן שינוי ביחס לרווקות הודיות בנות שלושים. כחלק מתהליך שינוי רחב יותר בחברה ההודית נראים שינויים גם בחלוקה המסורתית לקאסטות. בחדר מלא תוכניתנים יימצאו בני קאסטת הברהמינים (הכוהנים) לצד בני קאסטות נמוכות יותר. כמו כן, מספר הגברים והנשים בתחום, אומר בלנק, שווה כמעט, אך תקרת הזכוכית לא נשברת גם כאן, וככל שעולים בהיררכיה מוצאים פחות נשים. מיכל סבו־וינברגר: כתבת כלכלית במגזין העסקים פורבס ישראל |