פגישות עסקים בסין: עשו ואל תעשו

הכרת התרבות הכללית: מי שמתכוון לשתף פעולה עם חברות סיניות, כדאי שיעמיק וילמד גם את התרבות הסינית הכללית, ולא רק את התרבות העסקית שלה. לא כולם מצליחים בסין, וכדי להגיע להישגים יש להשקיע בלימוד כללי הנימוס וההתנהגות ובלימוד המערכות הארגוניות.

ברכת שלום: לחיצת יד בתחילת מפגש ובסיומו היא המנהג הנפוץ ביותר כיום.

פנייה בשם: חשוב לדעת ששם המשפחה הוא השם הראשון, ויש לפנות אל אדם בתוארו ובשם משפחתו.

כרטיסי ביקור: את הכרטיסים מוסרים ומקבלים בשתי הידיים, כשהשם הכתוב פונה אל המקבל. אם מתכוונים לקיים קשר קבוע בסין, כדאי להשקיע ולהדפיס על הכרטיס מלבד הפרטים באנגלית גם שם סיני בעל משמעות חיובית. את כרטיס הביקור שקיבלתם יש להניח בכבוד לפניכם, אסור בתכלית האיסור לכתוב עליו, ולא מכניסים אותו לארנק בפגישה הראשונה. הכרטיס הוא כבודו של האדם המוצג בו, וחוסר התייחסות אליו תלבין את פני בעליו.
לבוש רשמי: הסינים נוהגים להופיע בלבוש רשמי בצבעים מעודנים, ואינם מבינים מדוע אנשים אמידים כמונו לא מסוגלים להתלבש בקפידה. נשים סיניות אינן חושפות את הגוף, וכך מצופה גם מנשים מערביות שנפגשות עם שותפים סינים.

קור רוח ושפת גוף מאופקת: התנהגות מאופקת ושפת גוף מרוסנת יביעו כבוד ויביאו להערכה ולהישגים הרצויים. סבלנות וקור רוח הם חלק מהמשחק. הרמת קול או התפרצות ייראו כאובדן שליטה וכהבעת חולשה, ולא נהוג ליצור מגע פיזי מלבד לחיצת היד.

הקפדה על זמנים: פגישות יש לקבוע מראש ולהגיע בזמן ואף מעט לפני. הסינים אינם מאחרים, ובדרך כלל מקדימים קצת. בקביעת מועדי פגישות זכרו לחשב הפרשי שעות ולברר על חגים סיניים.

שפה: אם השותפים אינם דוברי אנגלית יש לדאוג למתורגמן, אך אין לשאול אותם ישירות אם הם דוברים אנגלית, כי הם עלולים לענות שכן רק כדי לשמור על כבודם. מוטב לשאול אותם אם הם מסכימים שנביא מתורגמן. אם הם דוברים אנגלית היטב, הם יענו שאין צורך, ואם אינם דוברי אנגלית, הם ישמחו על ההצעה שמנעה מהם מבוכה. לעתים גם כשהשותפים דוברים אנגלית כדאי להביא מתורגמן בגלל המנטליות. סינית היא לא רק שפה, היא גם דרך מחשבה. חשוב: סינים רבים מבינים אנגלית, גם אם אינם דוברים אותה, וזכרו זאת כשאתם מדברים באנגלית בנוכחותם.

הכנת חומר רקע: יש להכין חומר כתוב אודות החברה ולהעתיקו בעותקים רבים, שכן אין לדעת מי ייפגע אם לא יקבל עותק. רצוי שהחומר יהיה כתוב לא רק באנגלית, אלא גם בסינית בסימניות מקוצרות. שלא כמו בהונג קונג ובסינגפור, שבהן קוראים סימניות מורכבות, בסין קוראים סימניות ששונו ברפורמה כדי שיהיה קל יותר לכתוב אותן. בדרך כלל יבינו גם סימניות מורכבות, אך יש בעניין משום מתן כבוד לבידול שלהם מתרבויות סמוכות.

תשורות: הגשת מתנות היא תורה בפני עצמה וכדאי להתייעץ עם בעלי ניסיון לפני שנותנים מתנות. בפגישה רבת משתתפים נהוג לתת מתנה מושקעת לנציג הבכיר ביותר ומתנות קטנות וסמליות לשאר המשתתפים, אם בכלל. את המתנות נותנים בסוף המפגש ולא בתחילתו.
נחמד לתת מתנות המסמלות מזל ואושר, כמו חמסה, וכן יינות, מוצרי טיפוח מים המלח וסיגרים. לא נהוג לתת מתנות עם סימבוליקה דתית.
על המתנות להיות ארוזות בצבעים חיוביים כמו אדום.
לעובדי חברות ממשלתיות אסור לקבל מתנות, ולפיכך אפשר לתת רק מתנות סמליות לכל הנוכחים. מתנה אישית בעלת ערך יכולה להינתן רק בסיטואציה פרטית וכשאחרים אינם נוכחים במקום. זמן כזה לא יהיה במסגרת הפגישות הרשמיות, אלא במהלך הזמן המתוכנן להיכרות אישית לא רשמית, שהיא חלק חשוב כל כך בבניית הגואנשי – הקשרים.