מזג האוויר באזור רמת הנגב יבש ונוח כמעט במשך כל השנה. בעוד שבאזורים אחרים בארץ מדברים על אחוזי לחות גבוהים שמגבירים את עומסי החום, אנחנו ברמת הנגב זוכים לרוח נעימה גם בימים החמים של הקיץ. הדבר מאפשר לרב בבוקר ואחר הצהריים גם במהלך חודשי הקיץ יוני- ספטמבר. בשאר השנה ניתן לרכוב כמעט כל יום בעקבות מיעוט ימים גשומים.

מסלולי רכס חלוקים סומנו בסטנדרט גבוה, העומד בתקנים האירופאים על ידי גיאופן- המרכז לרכיבה מדברית וביוזמת המועצה האיזורית רמת הנגב אשר פועלת לקידום תחום האופניים בתחומה על ידי פיתוח וסימון שבילי אופניים נוספים בכל רחבי האיזור.

המסלול המוצע מסומן לכל אורכו בעמודי שילוט והכוונה עליהם מופיע שם המסלול וחיצים המורים את הדרך. המסלול מעגלי ומתאים במיוחד למשפחות, כולו עובר בדרכי ג'יפים לא עמוסות במיוחד וניתן לרכוב עם כיסאות ילדים וטריילרים.

מהלך הרכיבה:
נחנה את הרכבים בחניון הרועה ומשם נצא ברכיבה לכיוון דרום. חניון הרועה והנחל הנושא שם זהה, נקראים על שם רועת הצאן של קיבוץ שדה בוקר, ברברה פרופר, אשר נרצחה ב – 1953 בידי רועי צאן בדואים. הרועים סברו שברברה גנבה את עדריהם. ברברה היתה ניצולת שואה שאומצה על ידי חבר הקיבוץ. לאחר הרצח להטו הרוחות באזור, ורק מאמצים רבים של יהושע כהן, חבר הקיבוץ מנעו שפיכות דמים נוספת.

ממשיכים לרכב על הכביש הישן המקביל לכביש 40. ליד בית הקברות של מדרשת בן גוריון והמטווחים של הגדנ"ע פונים ימינה (מערבה) לתוך ערוץ הטרסות. לאורך השביל ניתן לראות את אזורי המחקר של האוניברסיטה העברית. בשטחים אלו נערכים מחקרים בנושאי נגר עילי (איסוף מי גשמים ושיטפונות) וחקלאות מדברית.

השביל חוצה את רכס חלוקים ויוצא ממערב לרכס, באגן נחל הבשור העליון, שם פונים ימינה על דרך ברורה ורחבה. מצד שמאל ניתן לראות "לימן" – מעין חורשת עצים קטנה המושקת במי נגר – מי שטפונות הנסכרים בסוללות עפר שמקיפות את החורשה.

בתחנה הבאה נראה את שרידי הדיר של קיבוץ שדה בוקר, זכר לתקופה בה גידלו חברי הקיבוץ את העדרים. למעשה, השטח בו מתנהל הטיול הוא אזור המרעה של קיבוץ שדה בוקר. מיד לאחר שחולפים על פני הדיר אפשר לראות את סכר בוקר, סכר מים גדול שבנו עובדי קק"ל ולא עמד לו כוחו אל מול השיטפון הראשון שהגיע אליו, ופרץ אותו. הסכר לא תוקן.

לאחר הסכר אנו פונים מזרחה ורוכבים לאורך נחל הרועה אל חניון הרועה. בדרך ניתן לראות את הפיצול למסלולי חלוקים הנוספים- שביל חלוקים ושביל נחל עץ המתאימים לרוכבים מיומנים יותר. נסיים את המסלול בחניון הרועה שם השארנו את המכוניות. מחניון הרועה ניתן להמשיך למסלולים רגליים ולביקור באתרים רבים באזור- מסלול "העיר האבודה", צריף בן גוריון, אחוזת הקבר של דוד ופולה בן גוריון, נחל חווארים, גן לאומי עין עבדת ועוד.

הפוסט אופניים בנגב – שביל ערוץ הטרסות הופיע ראשון במסע אחר

נקודות ציון לאורך הדרך:
נחל צין – מהגדולים בנחלי הנגב והארץ. תחילתו של הנחל במצוקים הצפוניים של מכתש רמון, ומוצאו בים המלח. כאן אנו פוגשים אותו עשרות קילומטרים מנקודת המוצא ומעט לפני שהוא נכנס לעין עבדת. בעתות שיטפון הנחל זורם באזור זה בעוצמה רבה.
מערות הנזירים – מיד לאחר שעוזבים את תחנת הדלק ונושאים את המבט מערבה, ניתן לראות מערות חצובות בסלע. רבים טועים לחשוב שאלו הם בורות רמליה (אותם נזכיר בהמשך). למעשה אלה מגורי נזירים, מהתקופה בה הנצרות חדרה לאזור הנגב, החל מן המאה השלישית לספירה. נזירים נהגו להתבודד במערות אלה. מערות דומות יש מעל קניון נחל עבדת ובאזורים נוספים בנגב.
בורות רמליה – בורות מים קדומים, מימי ההתיישבות בעבדת הקדומה. הבורות נמצאים על גדת נחל צין, ומנצלים את מי השיטפונות על מנת להתמלא מים. לאחר שיטפונות ניתן למצוא את הבורות מלאים מים עד גדתם, ויש שהם מחזיקים את המים במשך קיץ שלם.

מסלול לכל המשפחה: מסלול קצר מאוד המתאים לכל המשפחה. המסלול מבוסס על השביל המסומן בשחור. אורך המסלול כ – 5 קילומטר. משך המסלול –כשעתיים.
נקודת מוצא: תחנת הדלק פז בכניסה לעבדת (ניתן להשאיר את הרכב ללא כל חשש).
המסלול: לאחר חצייה זהיר של כביש 40, לכיוון מערב, נצמדים לסימון השבילים בצבע שחור. השביל המסומן מגיע אל נחל צין, ובורות רמליה, ולאורך נחל צין חזרה אל כביש 40. לאחר חצייה זהירה נוספת של כביש 40, חוזרים אל תחנת הדלק בשביל העובר במקביל לכביש (מצדו המזרחי).
מסלול זה מתאים כאשר נשאר עוד זמן מועט לבלות באזור, או כאשר המשפחה הרוכבת אינה מיומנת, ורוצה להתנסות ברכיבת האופניים.

מסלול לרוכבים מיומנים – סובב הר ערקוב:

נקודת מוצא: תחנת הדלק פז בכניסה לעבדת (ניתן להשאיר את הרכב ללא כל חשש).
הערה: המסלול אינו מסומן, ועל כן מתאים לרוכבים אשר מיומנים בניווט. מומלץ לקבל מסלול מפורט לפני היציאה למסלול.
המסלול יוצא כאמור מתחנת הדלק, תחילתו על השביל המסומן שחור, והמשכו על סימון השבילים אדום – העובר במקביל לנחל עבדת. לאחר כקילומטר וחצי נפרדים מנחל צין וסימון השבילים האדום ונחל עבדת ופונים מערבה אל אחד מיובליו של נחל עבדת. יובל זה של הנחל והשביל העובר בתוכו מקרבים אותו אל ערוצים המלאים בטרסות, בורות מים ואפילו עץ תאנה עתיק וימין. הר ערקוב נישא מעלינו , מצד ימין, ואנו למעשה מקיפים אותו מדרום וממערב ולבסוף מתחברים לנחל רתמים הזורם מצפון להר ערקוב. נחל רתמים טומן בחובו שרידים לחקלאות קדומה, כמו ערוצים רבים באזור, אבל גם פרסת נחל יפה עם אוכף צר ומדהים.
כקילומטר וחצי לאחר הפרסה נפגש ערוץ נחל רתמים עם ערוץ המגיע מהר ערקוב, בנקודה זו אנו עוזבים את נחל רתמים ובוחרים את השביל המוביל לעבר בורות רמליה. שימו לב שהירידה לנחל צין, על השביל, הינה מסוכנת. מומלץ לרדת אותה ברגל. מבורות רמליה אנו חוזרים לעבר תחנת הדלק של פז.
אורך המסלול: 12 ק"מ.
רמת קושי: בינוני – דרכי עפר לרוכבים מיומנים.
את המסלול ניתן להתחיל, ברכיבה, גם מהמאהל של עיד הנמצא בפזורה הבדואית מול עבדת, או מאתרי התיירות האחרים הנמצאים באזור כגון חאן שיירות, חוות נחל חווארים ועוד.

הפוסט רכיבה בעבדת ובהר ערקוב הופיע ראשון במסע אחר

שביל האופניים המרכזי ברשת הינו שביל שאורכו הכולל כ- 25 ק"מ. השביל עובר באתרי נוף ומורשת מהיפים שיש באזור רמת הנגב, שדה בוקר ושמורת הצינים.

חלקים ניכרים מהשביל הם סינגל (שביל רכיבה צר, ייעודי לרכיבת אופניים).
השביל עצמו מבוסס על שבילי עיזים ומשעולים קדומים. חלקים קטנים של השביל נבנו במיוחד בעבור קהל הרוכבים.

השביל מסומן כולו בשלטים שעוצבו במיוחד לרוכבי האופניים. על השלטים מופיעים שם השביל, חץ המסמן את כיוון הנסיעה ולראשונה בארץ גם סימון המתאר את רמת הקושי של השביל. השביל עובר באתרי נוף ומורשת מהיפים שיש באזור אגן שדה בוקר. לאורך הדרך נראה, בין היתר,  חורבה מהתקופה הביזנטית המאוחרת ומהתקופה המוסלמית. זהו למעשה כפר חקלאי קדום, שהסינגל של ימינו עובר על הטרסות הקדומות עליהם גידלו יושבי הכפר את גידוליהם. עוד עובר השביל בנקודות תצפית מרשימות,  ליד עץ שיטה עתיק יומין, בורות מים ועוד.

תחילתו של השביל בחניון הרועה (ע"ש הרועה ברברה פרופר, ממקימי קיבוץ שדה-בוקר, שנרצחה ב 1952) מול קיבוץ שדה בוקר. את קטע הדרך הראשון רוכבים לכיוון דרום במקביל לכביש 40, על חלקים מהכביש הישן למצפה רמון. לאחר שעוברים את בית העלמין של מדרשת בן גוריון ואת בריכת המים, פונים ימינה לתוך ערוץ נחל, שממנו מתחילה רכיבת הסינגל. לאחר עלייה קצרה (אך מתישה) נתחיל בירידה הראשונה לאורך ערוץ נחל שלכל אורכו קיימות טרסות עוד מהתקופה הביזנטית. ערוץ זה זכה כבר בפי הרוכבים לשם  "ערוץ הטרסות". אנו נוהגים לכנות אותו "ערוץ החיוכים" על שום החיוכים של הרוכבים – אין רוכב שמסיים שלושה ק"מ סינגל מדליק בירידה, מלא בקפיצות קטנות, מבלי לחייך מאוזן לאוזן…הרכיבה של החלק הזה מסתיימת ליד חורבות של חווה חקלאית מהמאה השביעית והשמינית לספירה בתקופה המוסלמית הקדומה.

נקודת העניין הבאה של המסלול עוברת ליד בור מים קדום. השביל המסומן עובר מתחתיו (מטעמי בטיחות לא ניתן לעלות עם האופניים עד לשביל עצמו). הבור הוא בור מים אופייני לתקופה הרומית – ביזנטית, הנוי מעל קשתות תמיכה. שתי תעלות מים ארוכות מנקזות מי נגר עילי בזמן גשם וממלאות את הבור (בחורפים סוערים המים מגיעים עד לשפת הבור).

הסינגל חוצה את נחל הרועה המתנקז לעבר נחל הבשור מערבה, ולאחר מכן עולה במסלול טכני עד כביש 40. שם יש לחצות את הכביש בזהירות ולאחר מכן להמשיך על קו רכס חלוקים. בהמשך השביל עוברים ליד העץ המפורסם של נחל "עץ" – נחל נוקד, זהו עץ שיטה עתיק יומין, שגילו המדויק לא ידוע, אך אנו יודעים לזהות אותו במפות קדומות ששורטטו על ידי הבריטים בתחילת המאה הקודמת. מיד לאחר עץ השיטה השביל עולה לנקודת תצפית מרשימה על כל אגן שדה בוקר ומצוק הצינים. בנקודת תצפית זו נמצאת אנדרטה צנועה אך מרשימה שהוקמה לזכרו של עומרי חיים יעקובוביץ אלמקייס, חייל גולני שנהרג במלחמת לבנון האחרונה וחלק ממשפחתו נמצאת במדרשת בן גוריון. עוד ניתן לראות בנקודת התצפית את קיבוץ שדה בוקר, את מדרשת בן גוריון, את השטחים החקלאיים של הקיבוץ, את הר צרור ואת מצוק הצינים מעברו הדרומי של נחל צין.

לאחר נקודת התצפית יורד השביל בדרך עפר אל חורבת חלוקים – היא חורבה שעיקר הממצאים בה הם מהמאה ה- 10 לפני הספירה, התקופה הישראלית (ולטענת חלק מהחוקרים ימי הממלכה המאוחדת – אך הדיון ההיסטורי – ארכיאולוגי אין מקומו במאמר זה…).

לאחר רכיבה קצרה במקביל לכביש, על דרך העפר הצמודה אליו, עולה השביל על סכר הרועה. סכר זה הוקם על ידי אנשי קיבוץ שדה בוקר יחד עם יהושע כהן ז"ל. יהושע כהן היה חבר הקיבוץ, איש הלח"י, שלאחר הקמת המדינה, על מנת להגשים את הציונות על פי תפישתו, חבר ליושבי קיבוץ שדה בוקר ועלה אל הנגב. בשנת 1953 כאשר בן גוריון עלה גם הוא אל הנגב, חיפשו אנשי היחידה לאבטחת אישים אדם היודע לאחוז בנשק שיוכל לשמור על בן-גוריון. כך הפכו בן-גוריון ושומר ראשו החדש, יהושע כהן, לחברים טובים. הסכר מחזיק מים לאחר שיטפונות, ויוצר אגם גדול ומרשים
.
לקראת סוף המסלול מגיע השביל לתצפית המדהימה על הר צרור, שם ניתן לצפות מקרוב על בקעת צין.

כחלק מתפישת מתן השירות לרוכבי האופניים של קק"ל והמועצה האזורית רמת נגב, הוקם מרכז לרוכבים ולרכיבה סמוך לחניון הרועה צמוד לצריף בן-גוריון. במקום זה ניתן לקבל הסברים מפורטים על השביל, להשאיר את הרכב ולהתארגן לרכיבה.

הפוסט רכיבה בשביל חלוקים הופיע ראשון במסע אחר