הכתבים של מסע אחר

"אני פרופסור למדעי הדתות וללימודים ספרדיים ולטינו–אמריקאיים באוניברסיטה העברית, סופר, משורר, אנתרופולוג, חוקר דתות ותרבויות, בעיקר תרבויות עתיקות ותרבויות קמאיות ביבשת אמריקה .
ממשלת מקסיקו העניקה לי את עיטורה הגבוה ביותר, "אביר הנשר האצטקי", כאות הוקרה על חקר תרבויות ארצה, ומאותה הסיבה מינתה אותי ממשלת גואטמלה "נספח תרבות לשם כבוד". האקדמיה הבינלאומית לרפואה מסורתית העניקה לי שני עיטורי כבוד, והמועצה האינדיאנית לרוחניות מינתה אותי ביחד לעוד לא אינדיאני אחד, לחבר כבוד.
במשך השנים חקרתי וחייתי בתוככי השבטים והתעמקתי בתרבויות השמאניות. כמה מהשמאנים היו בטוחים שאני גלגול של אחד מהם מימי קדם, ועל כן כינו אותי בשמות טוטמיים כגון "שבע נחש".
חקרתי גם כיווני תרבות אחרים, בייחוד ספרות. הסופר האינדיאני מגואטמלה מיגל אנחל אסתוריאס, זוכה פרס נובל לספרות, טען שאני בעצם נשמתו האחרת.
הסתובבתי לכל אורכה ורוחבה של היבשת, אבל חקרתי גם תרבויות במקומות אחרים, כגון התושבים המקוריים באיי פסחא, שבטים בתאילנד, באינדונזיה, בניו זילנד ובאוסטרליה.
פרסמתי ספרים רבים. ספרי בעברית הם: שק שנפרם – שירים (עקד), וכשהזמן נסדק והעצים בוכים – רומן (חרגול). ספרות מחקרית: האצטקים, מחנית השמש לחניתות שבורות (דביר); תרבויות קדומות ביבשת אמריקה (האוניברסיטה המשודרת, משרד הביטחון); שערי תקווה ושערי אימה – שמאניזם, מגיה וכישוף במרכז ודרום אמריקה (מודן); מיתולוגיה אינדיאנית (מפה)"