שיווה, אחד האלים החשובים והפופולריים ביותר בהינדואיזם, זוכה למעמד של קדושה בהודו. אייל ברטוב חזר מרג'סטן עם תמונות ממקדש מקומי (צילום ועריכה: אייל ברטוב)
אחד משלושת האלים החשובים ורבי העוצמה בהינדואיזם הוא שיווה. על פי האמונה, האל שיווה הוא מקור הטוב והרע. הוא מסמל את הכוח ולעתים גם את ההרס, אך גם את יסוד ההתחדשות והרבייה. את הסגפנות, אך באותה מידה את החושניות. את האיזון בין החיים למוות.
שיווה חי עם בת זוגתו האלה פרוואטי במרומי ההימלאיה יחד עם בניהם, אל ההצלחה – גנש – בעל ראש הפיל ואל המלחמה – סקנדה – בעל ששת הראשים. על פי המיתוס ההודי שיווה ופרוואטי נחשבים לזוג האלוהי המושלם.
שיווה מגולם בדמויות ודימויים רבים, בהם אדם בעל ארבע זרועות, שצווארו כחול-אפור ועין שלישית (סמל לתבונה) במצחו, עטור מחרוזת עם גולגלות ולעתים אוחז קלשון ורכוב על שור לבן. בפסליו המפורסמים מופיע שיווה כאדון הריקוד, הרקדן שריקודו זעזע את היקום וברא את העולם, ובכך מסמל את המחזור הקוסמי של בריאה וכליון.
האמונה בהינדואיזם פירושה פולחן מתמיד, מה שאומר שההודים מבקרים באדיקות במקדשים ומקיימים טקסים לעתים תכופות. הפולחן לאלים הוא עניין יומיומי וקיומי. סאדואים וברהמנים רבים נוהגים לענוד מחרוזות תפילה מזרעיו של צמח הרודרקשה, אשר לפי האמונה צמח במקום שבו נחתו דמעותיו של שיווה. חסידיו האדוקים של שיווה נוהגים לסמן על מצחם שלושה קווים אופקים המייצגים את שלושת הגונות (איכויות) המרכיבות את העולם החומרי – המציאות בה אנו חיים.
אייל ברטוב חזר מביקור ברג'סטן והוא מביא לפניכם סרטון קצר שצולם בעת ביקור במקדש מקומי.
לחצו כאן למידע נוסף על שיווה.
תגובות פייסבוק