יותר משלושה מיליון בעלי חיים מתגוררים בשמורת סרנגטי, הנחשבת אחת המערכות האקולוגיות העתיקות והחשובות בעולם. אייל ברטוב חזר מביקור בשמורת הטבע הטנזנית (צילום ועריכה: אייל ברטוב)
על פני כ-15 אלף קילומטר רבוע נפרשת לה שמורת הטבע סרנגטי (Serengeti National Park) האינסופית. בשמורה העשירה חיים מגוון רחב של חיות בר, בהם: עדרי גנו, זברות, ג'ירפות, אנטילופות ושלל טורפים.
מדי שנה, בין ינואר למרץ, מתקיימת הנדידה השנתית הגדולה. יותר משני מיליון בעלי חיים משתתפים בנדידה, שמתרחשת במערכת האקולוגית הענקית המשתרעת בין הפארק הלאומי סרנגטי שבטנזניה לשמורת המסאי מארה (Masai Mara National Reserve) שבקניה. לפי הערכות, כמיליון וחצי פרטים של גנו, כחצי מיליון זברות וכמאתיים אלף צבאי תומסון נודדים במסלול מעגלי, שאורכו כ-800 קילומטר. בדרך הם ממליטים, חוצים נהרות ועוברים את הגבול שבין שתי המדינות.
בתחילת המסלול, בעונת הגשמים, נמצאים בעלי החיים הללו בדרום-מזרח טנזניה, במישורי הסרנגטי הירוקים באותה עת. שם גם ממליטים הגנו את צאצאיהם. לקראת העונה היבשה הם יוצאים – הגדולים והקטנים – למסע ארוך לכיוון צפון-מערב. חלק קטן מן העדרים לא משתתף בנדידה ונשאר באזור מכתש נגורונגורו, ויש גם כאלה שמדרימים מהנתיב העיקרי. העדרים שיצאו לנדידה צפונה מעבירים את העונה היבשה בשטחי הסוואנה של מסאי מארה שבקניה.
מצד אחד הנדידה מאפשרת לגנו ולחיות אחרות ליהנות מן העשב שנותן להם חיים (בעיקר עשב שזה עתה נבט, החביב עליהם במיוחד), ומצד שני הוא משמר את האיזון האקולוגי של המערכת המשתרעת בין הסרנגטי למסאי מארה. לו נותרו בעלי החיים במקומם, לא היתה הצמחייה מצליחה להתאושש מלחץ הרעייה הכבד, והם היו מתים ברעב. הנדידה מאפשרת לצמחים להתחדש, להתרבות, לפזר את זרעיהם. כך, כשבעלי החיים חוזרים אחרי כמה חודשים, מחכה להם ארוחה של עשבים וצמחים טריים.
המבקרים בשמורת סרנגטי מוזמנים לטיולי ספארי מרתקים במהלכם עוברים במישורי העשב האינסופיים בהם מסתתרים האריות, מציצים אל נקיקי הסלע המציעים מסתור בלב המרחבים, ומתרכזים באזור בו נמצאים עדרי הגנו והזברות העצומים.
כיוון שהממשלה הטנזנית מגבילה את מספר המבקרים באזור, רצוי לבקר בפארק בעזרת מארגני ספארי מקצועיים ומקומיים או דרך טיולי ספארי שהזמנתם עוד בארץ.
עוד מידע: באתר האינטרנט של שמורת סרנגטי.
תגובות פייסבוק