תפריט עמוד

דלהי – הודו בזעיר אנפין

שתפו:

דלהי היא אחת מאותן ערים הנחשבות לתחנת מעבר ליעדים שונים בהודו, אך מומלץ לתת לה הזדמנות, להישאר כמה ימים, ולחוות את מה שיש לעיר הענקית להציע (צילום ועריכה: אייל ברטוב)

הנוחתים בדלהי (Delhi) לראשונה, ובייחוד אלה שמגיעים אליה ברכבת, כדאי שיהיו נכונים להלם. אמנם לא קשה כמו זה הצפוי להם בכלכתה או בבומביי (הקרויות כיום קוֹלקטה ומומבאי), אך בהחלט דומה לו. למראית עין מדובר בעיר בירה ייצוגית, שיש בה אזורים נרחבים נטולי קבצנים, פרות משוטטות וריקשות. גם שיכוני העוני אינם נפרשים לפניכם ביתר שאת מיד עם הנחיתה, כמו ביתר ערי הודו הגדולות. ובכל זאת, הלם הנחיתה בהודו מגיע גם כאן, בדלהי, מיד כשיוצאים מהמרחב המוגן של שדה התעופה אל החום הלוהט, אל החאפרים האורבים בחוץ, אל הקבצן שנדבק לחלון המונית ברמזור שמסרב להתחלף, ואל הזרימה הבלתי פוסקת של המון אדם צבעוני. 

דלהי היא הודו בזעיר אנפין. יש בה הכל: צפיפות, ריח שתן מעורב בריח תבלינים, מתח בין הינדואים ומוסלמים, תשתיות איומות, עוני, בדי סארי צבעוניים, פילים ברחוב, המבנים היפים בעולם, אשראמים, עולי רגל ואלילי קולנוע שלהם מותר הכל. דלהי היא גם העיר הגדולה היחידה שהעבר וההווה שלה ממשיכים ברצף אחד. יש לה עבר היסטורי מדהים, מרתק ורווי דם, והווה צפוף ומרתק לא פחות כבירתה של הדמוקרטיה הגדולה בעולם. ממלכה הינדואית, סולטנים מוסלמים, שושלת מוגולית, הבריטים והמאבק לעצמאות של הודו – כל אלה השאירו בעיר שרידים היסטוריים רבים בצד שווקים ססגוניים. בסיכומו של דבר, אין עוד מקום כמו הודו, לטוב וגם לרע. 

ואף על פי כן, דלהי עלולה להיות ההחמצה הגדולה של הטיול בהודו. אולי בגלל האיום שבגודלה, ואולי בגלל צפיפותה או הזיהום שבה, בוחרים המטיילים הישראלים להתרכז בפהאר גנג' (Pahar Ganj) על גגות המסעדות, ואנשי עסקים בוחרים להסתגר בבתי המלון הטובים ובפגישות העסקים. רובם ככולם מנסים לברוח מהעיר מהר ככל האפשר. אבל אם אנחנו כבר כאן, ואם איננו רוצים להחמיץ את אחת הערים המרתקות בעולם – אפשר לחוות את דלהי על מגוון פניה אפילו ביומיים, דרך כמה אתרים שיהיו בבחינת הכנה מצוינת למפגש המהמם עם הודו כולה.

התמצאות
מיום שזכתה הודו בעצמאותה, בשנת 1947, דלהי מתרחבת במהירות, ובספר המפות שלה יש כבר יותר משישים (!) מפות של רחובות. העיר מורכבת בעצם מכמה וכמה ערים עתיקות שנבנו בה במהלך ההיסטוריה, ואת חורבותיהן עדיין אפשר למצוא ביותר מ-130 אתרים היסטוריים מוגנים. אבל לצורך התמצאות אפשר לחלק את העיר לשני חלקים עיקריים: אולד דלהי וניו דלהי (דלהי העתיקה והחדשה). 

סמטאות דלהי העתיקה, המבצר האדום (Red Fort), אזור צ'נדני צ'וק (Chandni Chowk) והשווקים הרוחשים ממוקמים לא הרחק מגדת נהר ימונה (Yamuna), מצפון לעיר החדשה. בדלהי החדשה יש שכונות יוקרה, רחובות רחבים וכיכרות גדולות עמוסות כלי רכב. ראג' פאת (Raj Path, "דרך המלך") היא השדרה המפורסמת של שער הודו ושל בנייני הפרלמנט והממשלה, סמל של הקולוניאליזם הבריטי בעבר ושל הודו הדמוקרטית בהווה. לב לבה של ניו דלהי הוא כיכר קונאט פלייס (Connaught Place) על חנויות היוקרה שבה. רח' מיין בזאר (Main Bazaar) שבשכונת פהאר גנג' נמצא בין העיר הישנה לחדשה.

אייל ברטוב חזר מביקור בהודו עם זכרונות מצולמים מרחובותיה התוססים והצבעוניים של דלהי.

    האם המאמר הזה עזר לך?

    עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר




    תגובות פייסבוק

    שתפו: