קוסקו – טבורו של העולם

אחת הערים המרתקות ביותר בפרו היא קוסקו, שאף הוכרזה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. אייל ברטוב מביא תמונות למזכרת (צילום: אייל ברטוב)

לימה היא בירתה הרשמית של פרו, אך בירתה הארכיאולוגית ולבה הם קוסקו (Cusco). על פי האגדה נוסדה העיר על ידי מנקו קאפאך (Manco Capac), בן האינקה הראשון, שנולד באי השמש באגם טיטיקקה שבין פרו לבוליביה. בחפשו אחר המיקום המושלם לייסוד הממלכה החדשה, נדד בלוויית אחותו ובידו שרביט זהב. בדרכו ניסה לנעוץ את שרביטו בקרקע, אך לשווא. רק כשהגיע לעמק קוסקו ננעץ השרביט המוזהב באדמה, והמקום נקבע כמקום משכנה של קוסקו, שפירוש שמה בשפת הקצ'ואה "טבורו של העולם". 

האינקה הפכו את קוסקו לעיר אדירה בצורת פומה שמקדשיה וארמונותיה מעוטרים בזהב, אך ב-1533 נכבשה קוסקו על ידי הספרדים ותוך שנתיים עברה הבירה ללימה. הספרדים הרסו רבים מהמבנים ובזזו את אוצרותיהם, אך שרידים רבים מתקופת האינקה נותרו עד היום, בעיקר ביסודות המבנים הקולוניאליים. 

העיר, היושבת בגובה של כ-3,400 מטר מעל פני הים ובמרחק של כ-390 קילומטר מפונו, היא האטרקטיבית בערי פרו. הארכיטקטורה ברחובותיה המערבבת תקופות היסטוריות שונות, האווירה השלווה, מקומות הבילוי הרבים, האתרים הארכיאולוגים סביבה ומאצ'ו פיצ'ו הסמוכה, הופכים אותה לעיר מרתקת. העיר כולה הוכרזה כאתר מורשת עולמי על ידי אונסק"ו.

כדאי לרכוש עם הגעתכם לעיר את כרטיס המבקר בקוסקו – Boleto Turistico Unic – BTU. הכרטיס מאפשר כניסה לאתרים רבים בעיר וסביבה, בהם המוזיאון לאמנות דתית, כנסיית סן בלאס, הפארק הארכיאולוגי סאקסאיואמאן, פיסאק, צ'ינצ'רו ועוד. מחיר הכרטיס הוא כעשרה דולרים (חמישה לסטודנטים), וניתן לרוכשו באחד האתרים הכלולים בו.

הכיכר המרכזית פלאסה דה ארמאס (Plaza de Armas) שוכנת היכן שעמד בעבר ארמון מלך האינקה. בכיכר זו היו נערכות ישיבות הממלכה הגדולות. המבנה המרכזי סביב הכיכר הוא הקתדרלה, שנבנתה באמצע המאה ה-16 על המקדש לאל האינקה וירקוצ'ה. המבנה הוא פאר של ארכיטקטורה קולוניאלית, ובתוכו יש אוסף של חפצי זהב וכסף ויצירות אמנות. בין אלו מצוי הציור "הסעודה האחרונה", מייצג של אסכולת קוסקו, ובו מאכלים פרואנים מקומיים מונחים על שולחנו של ישו. בסמוך נמצאת החזית המרשימה בסגנון הבארוק של כנסיית לה קומפאניה ( glesia de la Compania), מהכנסיות היפות בפרו, שנבנתה ב-1571. ליד הכיכר, ברחוב מאנטאס (Mantas) שוכנת כנסיית לה מרסד (Iglesia de la Merced), ובה גביע ללחם הקודש מזהב בגובה 1.3 מטרים, המצופה אבני חן יקרות.

בעיר ישנם מספר מוזיאונים. החדש בהם הוא המוזיאון לאמנות פרה קולומביאנית (Museo de Arte Precolombino) בכיכר דה לאס נאזארנאס (Plaza de las Nazarenas) שנפתח ב-2003. מוצגות בו 450 יצירות מהשנים 1250 לפני הספירה ועד 1532 לספירה, שנבחרו מהאוסף העצום של מוזיאון רפאל לארקו הררה בבירת המדינה. המוזיאון הארכיאולוגי נמצא בבית האדמירל (Casa de Almirante) ברחוב Almirante ומציג חפצי אמנות מתקופת האינקה והתקופה הקולוניאלית. המוזיאון להיסטוריה אזורית נמצא ב-Cas del Inca Garcilaso de la Vega בפינת הרחובות Garcilaso ו-Heladeros ובו יצירות אמנות מאסכולת קוסקו ותקופות מאוחרות יותר. המוזיאון לאמנות דתית ( Museo de Arte Religioso) נמצא בארמון הארכיבישוף (Palacio Arzobispal) ברחוב Herrajes.

ממזרח למרכז העיר נמצא אתר קוריקאנצ'ה (Coricancha), שהיה בעבר מקדש אינקה מפואר להפליא, שנצץ בעיטורי זהב ופסלי זהב יקרי ערך – כולם נבזזו והותכו על ידי הספרדים. שכונת סן בלאס (San Blas) היא רובע האמנים של העיר, ובה נמצאת כנסיית סן בלאס (Iglesia de San Blas) המכילה דוכן מטיף המגולף להפליא בעץ ומזבח מרשים.

בסמוך לעיר, על הכביש בין קוסקו לפיסאק, נמצאים מספר אתרי עתיקות הנכללים בפארק הארכיאולוגי סאקסאיואמאן (Sacsayhuaman). הפארק נקרא על שם האתר הגדול והקרוב ביותר לעיר, סאקסאיואמאן. באתר זה, על גבעה במרחק כשלושה קילומטרים מצפון לעיר, ניצבים קירות שבנו בני האינקה מאבני ענק שגובהן עד תשעה מטרים. האבנים מסותתות בדיוק מושלם ומורכבות זו על זו ללא שימוש במלט. אפשר להגיע לכאן בהליכה מהעיר בכביש האינקה העתיק, או לנסוע באוטובוס עד לאתר העתיקות המרוחק ביותר טאמבו מאצ'אי (Tambomachay) הנמצא במרחק של כשמונה קילומטרים ממרכז קוסקו, וממנו ללכת בחזרה לעיר דרך האתרים השונים. במרחק ארבעה קילומטרים מקוסקו ניצב האתר השני, קנקו (Kencco), ושלושה קילומטרים אחריו אתר נוסף, פוקה פוקרה (Puca Pucara); המבצר האדום.

בהמשך הכביש, 32 קילומטר מקוסקו, נמצאת העיירה הציורית פיסאק (Pisac) שבעמק נהר אורובמבה (Rio Urubamba), המכונה "העמק הקדוש" (Valle Sagrado). טראסות חקלאיות מדורגות במורד ההר, ועתיקות אינקה וקברי אינקה ממוקמים מנגד. כדאי לבקר במקום בימי ראשון, אז הופכת כיכר העיר לשוק צבעוני והומה, המושך מקומיים בתלבושות מסורתיות מכל כפרי האזור. מיני ירקות פרושים בין עבודות טקסטיל רבות גוונים, תיקים ותכשיטים בצד כלי קרמיקה. שוק נוסף, קטן יותר, נערך בימי ראשון בכפר צ'ינצ'רו (Chinchero), המרוחק 28 קילומטר מקוסקו בכיוון צפון מערב. מסביב נשקף נוף נאה של ההרים, ומעט עתיקות מתקופת האינקה.

הכפר אויאנטאיטמבו (Ollantaytambo) נמצא במרחק של 97 קילומטר מקוסקו, אותם ניתן לגמוע בנסיעת רכבת, הממשיכה מהכפר הלאה אל מאצ'ו פיצ'ו. כפר זה שימש כמרכז דתי בתקופת האינקה, ובו ניצב אתר העתיקות של מקדש השמש. חלק מבתי הכפר בנויים אף הם על יסודות עיירת אינקה קדומה.

מקוסקו אפשר לצאת לשיט רפטינג בנהר אורובמבה או באשדיו הסוערים והמסוכנים עוד יותר של נהר אפורימק (Apurimac). מי שמעדיף לוותר על סכנת הנהר שגבה בעבר את חייהם של כמה מטיילים, מוזמן לבחור בטיול סוסים במסלול האזנגטה (Ausangate). המסלול המלא הוא בן חמישה-שישה ימים סביב פסגת הר האזנגטה (6,336 מטר), וממנו נשקפים נופים נפלאים של הפסגות המושלגות העטויות קרחונים.

מצפון-מזרח לקוסקו, בג'ונגלים של יער הגשם הטרופי, שוכן הפארק הלאומי מאנו (Parque Nacional Manu). הפארק הוא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, ומהווה מערכת אקולוגית עשירה בחי ובצומח, בה מתגוררים מספר שבטים אינדיאנים. באזור כדאי לבקר בין מאי לאוגוסט. שירותי התיירות בסיסיים, חייבים מדריך מלווה והדרך לא קלה – כ-12 שעות נסיעה לשינטויה (Shintuya), וממנה שיט על הנהר לתוך הפארק. אפשר לקצר את הדרך על ידי טיסה לבוקה מאנו (Boca Manu) ומשם לצאת לשיט.