הקומבה מלה היא אחת החגיגות הדתיות הגדולות לא רק בהודו, אלא בעולם כולו. עשרות מיליוני אנשים משתתפים באירוע. נפתלי הילגר מביא חוויות ומראות מהחגיגה הדתית הגדולה בעולם (צילום: נפתלי הילגר)
בהודו יש תרבות מפותחת של עליות לרגל וחגיגות דתיות, שנקראות מלה (Mela). המפורסמת והגדולה מכולן היא הקומבה מלה (קומבה = כד, על שם כד הנקטר שעליו רבו האלים והשדים במיתוס העתיק שעליו מבוסס החג). החגיגה מתקיימת במחזוריות של 12 שנה בארבעה מקומות ברוטציה: אלאהבאד (Allahabad), במפגש הנהרות גאנגס, יאמונה וסאראסוואטי, נאסיק (Nasik) שעל נהר הגודאווארי, יוג'אין (Ujjain) שעל נהר הסיפרה והארדוואר (Hardwar) שעל הגנגס.
המסורת מספרת שהמקומות האלה הפכו קדושים בעקבות קרב גדול בין אלים לשדים בראשית הזמן. האלים והשדים רבו על כד שהכיל את נקטר הנצח. במהלך הקרב זלגו ארבע טיפות מהנוזל היקר לקרקע. כל אחת מהן הפכה לעיר קדושה. כל הערים שוכנות על נהר, והרחצה בנהרות הללו בקומבה מלה מבטיחה למאמין ההינדואי מירוק חטאים והתנקות פנימית וחיצונית.
התאריך המדויק נקבע באופן מורכב למדי, בהתחשב בשיקולים אסטרולוגיים עתיקי יומין (כשיופיטר נמצא במזל דלי, והשמש בטלה – החגיגה מתקיימת בהארדוואר בסביבות מרץ-אפריל. כשיופיטר בטלה או בשור והירח בגדי, באלאהבד בינואר-פברואר). תיאורטית אמורה המחזוריות של 12 שנה המתחלקת בין ארבע ערים לגרום לכך שהאירוע יתקיים מדי שלוש שנים, אך בפועל זה מתרחש בתדירות נמוכה יותר.
המלות הללו מושכות מספרים אדירים של עולי רגל. באלהבאד השתתפו ב-1977 כ- 13 מיליון איש, ב-1989 השתתפו כ-18 מיליון וב-2001 כ-70 מיליון. המספרים האלה הופכים את הקומבה מלה לפסטיבל הדתי הגדול ביותר בעולם.
למרות הקודים הקשוחים בהודו בענייני צניעות, עירום מלא הוא חובה אצל כמה ממסדרי הנזירות. אלה הם נזירי הנאגה סאדהו העירומים, המציגים לראווה את גופם העירום, המשוח באפר. הם הקיצוניים והמחמירים ביותר מכל הסאדהואים, ועולי הרגל חולקים להם כבוד רב: קדים להם קידות, לעיתים מנשקים את הארץ שעליה הלכו ואוספים לכלי מיוחד מעט מהחול שעליו דרכו.
תגובות פייסבוק