מבקרים רבים מגיעים לעיר פיסקו ולשמורת הטבע המפורסמת שלה, פארקאס. השמורה מכונה "הגלפגוס של פרו", או "גלפגוס לעניים" (צילום ועריכה: אייל ברטוב)
העיר פיסקו בפרו אינה גדולה. 120 אלף תושבם מתגוררים בעיר ששיגשגה כבר בתקופות קדומות בזכות הכרמים הרבים שגדלו בסביבתה ובזכות תעשיית האלכוהול שפרחה בה. כיום מגיעים מבקרים רבים לעיר פיסקו בעיקר בזכות שמורת הטבע המפורסמת שלה שנקראת פארקאס (Parcas). רבים מכנים אותה גם "הגלפגוס של פרו", או "גלפגוס לעניים".
הדרך הנוחה ביותר לסייר בשמורה היא בשיט בסירה. שיט כזה חולף על פני האיים באלסטאס (Ballestas). העליה על איים אלה אסורה מטעמי שמירת הטבע ובעלי החיים אבל התצפית מן הסירות נוחה וטובה. איים אלה משמשים מעון לעופות רבי, ביניהם בולטים במיוחד השקנאים, הפינגווינים, הקורמורנים ועופות מקומיים נוספים. כמו כן קל להבחין באזור השמורה באריות ים, צבים, דולפינים ובעונות מסוימות אפילו בלווייתנים.
התרבות המקומית נחשבת לאחת העתיקות בפרו ובולט במיוחד קלשון המפורסם של פיסקו, צורה מעט מוזרה שמסומנת בחול הסמוך לחוף הים ונחשבת לעיתים קרובות לאחד האתרים המעניינים שמלמדים על התרבויות העתיקות בפרו, לצד קווי הנסקה המסתוריים. גם את צורת הקלשון ניסו כמה חוקים, ביניהם אריך פון דניקן, לשייך לחייזרים ואפילו טענו שהצורה סימנה עבור כלי הטיס של החייזרים את הדרך לאתר הנחיתה שלהם. אין לכל אלה אישור כמובן ממקור מדעי ממשי, אבל הציור הגדול בחול מושק את תשומת ליבם של המבקרים השטים לשמורה. סמוך לפיסקו נמצא אתר האינקה הגדול טאמבו קולורדו, אותו אפשר לראות לצד הדרך לאיאקוצ'ו.