באתר המצפה התת ימי באילת מתואר פרויקט צבי הים כך:
"צבי הים נמצאים בסכנת הכחדה בים סוף ובעולם כולו, מכמה סיבות: צבי הים הינם זוחלים בעלי ריאות והם צריכים לעלות לנשום על פני המים. צבים שנלכדים ברשתות דייגים אינם יכולים לעלות לנשום וטובעים. סיבה נוספת ועיקרית היא שקיות הניילון. צבי הים מסוג קרני, הנפוצים ביותר בים סוף, ניזונים בעיקר מרכיכות וספוגיים. מדוזות נכללות בתפריט זה וכל שקית ניילון שנסחפת בים נראית לצבים הקרניים כמו מדוזה הם אוכלים אותה ונחנקים. חלק בולעים את השקית אשר מתנפחת להם בקיבה הם מרגישים תחושת שובע ומתים מרעב על בטן מלאה.
לאור הנתונים האלה פארק המצפה התת ימי לא יכל לשבת בחיבוק ידיים והחל בפרויקט רביית צבים והשבתם לטבע: במרכזה של בריכת הצבים יש אי חול המשמש משטח להטלת ביצים. על משטח זה עולות הצבות הקרניות בתום עונת הרביה חופרות בור בעזרת גפהם האחוריות תהליך שלוקח להם המון זמן ודורש מהם מאמץ גדול ובסופו יגיעו לבור בעומק של כחצי מטר בו יטילו בין 30-ל- 80 ביצים לבנות ועגולות לגמרי. בסוף ההטלה הנקבות יחסו את הבור בחול יתשתשו את העקבות באזור כולו ויחזרו אל הים. השמש נשארת לדגור על ביצים. לאחר חודשים הצבונים הקטנים בוקעים מהביצים. מאוד קטנים בגודל של קופסת גפרורים. כמעט כל בעל חיים יכול לאכול אותם בשלב הזה כבר בדרכם מחוף אל הים וכמובן בים עצמו. בשלב זה הם גם מאוד רגישים למחלות. רק אחד מתוך אלף צבים בטבע יגיע לבגרות. אצלנו לפני מועד בקיעת הביצים אנחנו מגדרים את האי וברגע הבקיע אוספים אלינו את הצבים ומגדלים אותם בברכות מיוחדות כל צב מקבל שלוש ארוחות ביום עם פינצטה לתוך הפה ואת כל הטיפול הנדרש. כך אנו מגדלים אותם עד לגיל שנה או שנתיים ואז כשהם גדולים יותר, חזקים יותר, פחות רגישים למחלות ועם פחות אויבים, אנחנו משחררים אותם לים. עד כה שוחררו כמאה ועשרים צבים קרנים ע"י פארק המצפה התת ימי למפרץ אילת. זה המקום הראשון בעולם בו הצליחו להרבות מין זה בתנאי שבי. מלמידת התנאים הסביבתיים ויישומם בכל שלבי הרבייה והגידול של צבים אלו.
תגובות פייסבוק