עשרת המקומות המומלצים בוושינגטון 

מוזיאון הטבע: דינוזאורים ויהלומים
המוזיאון המתויר ביותר בעולם, שסוקר את תולדות כדור הארץ מאז היווצרותו ועד היום. בין המוצגים הבולטים – שלדים ומאובנים קדומים, דינוזאורים, חרקים, אבנים ומינרלים, בהם היהלום הכחול הגדול בעולם. במוזיאון יש גם קולנוע המציג סרטי טבע בתלת מימד.
כתובת: 10th St and Constitution Ave, NW
הכניסה בחינם

מוזיאון החלל: אבן מהירח
אחד המוזיאונים הפופולריים בעולם, שיקסום לילדים ולמבוגרים כאחד. המוזיאון סוקר את תולדות התעופה וחקר החלל, וכולל מוצגים כמו המטוס הראשון של האחים רייט, החללית אפולו 11 שנחתה על הירח וסלע שהובא מן הירח.
כתובת: Independence Ave at 7th St, SW
הכניסה בחינם

אנדרטת וייטנאם: פשטות מרגשת
אחת האנדרטות המרשימות ביותר בעיר (וזאת בעיר הידועה באנדרטות הרבות והמרשימות שבה, ראו כתבה). הגאוניות של האנדרטה הזאת היא פשטותה – שני קירות גרניט שחורים ומלוטשים נמתחים לאורך 75 מטרים, בחלקים הם שקועים בקרקע ובחלקים אחרים מתנשאים לגובה של עד שלושה מטרים. על הקירות הבוהקים חרוטים שמותיהם של עשרות אלפי החיילים שנהרגו במלחמת וייטנאם ושמותיהם של הנעדרים, ובה בעת הקירות בוהקים ומשקפים את העיר והצמחייה מסביבם. ברקע מזדקרת אנדרטת וושינגטון – סימן ההיכר המובהק ביותר של העיר.
כתובת: Constitution Avenue & Henry Bacon Drive, NW

ספריית הקונגרס: ספרים, רבותי, ספרים
הספרייה הגדולה בעולם, עם 142 מיליון פריטים, בהם 32 מיליון ספרים ב-470 שפות, 24 מיליון דיסקים וקלטות, 5.3 מיליון מפות, וכן סרטים, קלטות אודיו, כתבי יד, דפי תווים, כרזות, צילומים ועוד ועוד. בין כל העושר הזה אפשר למצוא גם לא מעט פריטים נדירים, כמו עותק מהתנ"ך של גוטנברג (הספר הראשון שהודפס אי פעם), ספר בגודל שישה מילימטרים ועוד. המבנה עצמו מדהים, וראוי בהחלט לביקור גם אם אתם לא מחפשים ספר מסוים. הספרייה פתוחה בכל יום החל מ-8:30 וחמש פעמים ביום נערכים בה סיורים מודרכים (באנגלית).
כתובת: Independence Avenue and 1st Street, SE
הכניסה בחינם
אתר אינטרנט

גבעת הקפיטול: מושב הקונגרס
זהו לב לבה הפועם של הפוליטיקה האמריקאית. תחילתו של הסיור בבניין הקפיטול, מושב הקונגרס האמריקאי, שהכניסה אליו נעשית דרך מרכז מבקרים תת קרקעי ורב רושם, שנפתח בשנת 2008 (וגרר ביקורת על בזבוז כספי הציבור). ניתן לערוך סיורים עצמיים או סיורים מודרכים מרתקים. מבניין הקפיטול ממשיכים אל גבעת הקפיטול המשופעת מבנים היסטוריים מרשימים ביותר.
כתובת: גבעת הקפיטול נמצאת בקצה המזרחי של הנשיונל מול (The National Mall), השדרה המרכזית של וושינגטון.

הבית הלבן: להציץ על המשפחה הנשיאותית
עד שנת 2001 היה ביתם של כל נשיאי ארצות הברית (פרט לג'ורג' וושינגטון) פתוח למבקרים, ואפשר היה לסייר בו ולחוות דרך חדריו וחפציו את השתלשלות ההיסטוריה הנשיאותית. אלא שלאחר מתקפת הטרור של 11 בספטמבר הוחמרו מאוד סידורי ההבטחה בבית הלבן, וכיום כדי לבקר בו יש להגיש בקשה זמן רב מראש (לפחות 30 ימים). מידע על הסיורים ועל ההרשמה המוקדמת אפשר לקבל 24 שעות ביממה בטלפון 202-456-7041 (כשמתקשרים מחוץ לארצות הברית יש להוסיף את הקידומת 1 לפני המספר) או באתר האינטרנט. כדאי לפתוח את הביקור במרכז המבקרים הצמוד, שבו אפשר למצוא מידע, תערוכות  ותצוגות על ההיסטוריה של הבית הלבן ועל דייריו הנכבדים – בעבר ובהווה.
כתובת: 15th and E Streets

בית הדואר הישן: ניצל ושוחזר
הבניין היפהפה, שבנייתו הסתיימה בשנת 1899, נודע כבניין המשרדים הגדול ביותר בבירה בעת ההיא. לאורך השנים השכונה בה הוא ניצב הלכה והידרדרה ובמסגרת מאמצים לשפרה הוחלט בשנות השבעים של המאה הקודמת להרוס את בית הדואר הישן או בשמו באנגלית – The Old Post Office Pavilion. בעקבות מאבק שהובילה האגודה הלאומית לשימור הבניין ניצל, שוחזר והפך לאתר לאומי. כיום הוא משמש מרכז מסחרי עם שפע של חנויות ומסעדות, ונקרא  Nancy Hanks Center,
על שמה של ננסי הנקס, יו"ר האגודה לשימור שפעלה רבות להצלתו. מעלית שקופה מובילה אל ראש מגדל השעון, שמתנוסס לגובה של 82 מטרים וממנו נשקף נוף מדהים של העיר. במגדל יש חדר תצוגה המראה את התהפוכות שהבניין עבר לאורך השנים.
כתובת: 12 Street & Pennsylvania Avenue, NW, סמוך לתחנת המטרו Federal Triangle.

תחנת הרכבת יוניון סטיישן: השער לעיר
שער הכניסה המרשים ביותר אל העיר, ה-Union Station. זהו מבנה מסוגנן ועתיר פסלים מראשית המאה העשרים, המשמש כתחנת רכבת ליעדים שונים במזרח ארצות הברית, ויותר משלושים מיליון איש עוברים בשעריו בכל שנה. בבניין יש גם תחנת מטרו עירונית, שוק אוכל, חנויות, קולנוע ומרכז מידע לתיירים.
כתובת: 50 Massachusetts Ave, NE.

דאמברטון אוקס: אוספים נדירים וגנים מרהיבים
הגדול והיפה שבבתיה ההיסטוריים של שכונת ג'ורג'טאון הוא מבנה של לבנים אדומות, עמודי אבן לבנים וקמרונות מסוגננים, המוקף בארבעים דונם של גנים מרהיבים ביופיים (הכניסה לגנים כרוכה בתשלום, מלבד בתקופת החורף). הבית משמש מוזיאון ובו אוספים נדירים של אמנות ביזנטית ואינדיאנית. בחדר המוזיקה המרשים מתקיימים קונצרטים וסדרות הרצאות לקהל הרחב (יש להזמין מקומות מראש).
כתובת: 3101 R Street, ג'ורג'טאון
אתר אינטרנט

פארק המפלים הגדולים: טבע פראי
כשמשוטטים בפארק הגדול והמרשים הזה, שמשתרע על יותר מ-3,000 דונם, קשה להאמין שעיר הבירה נמצאת רק 25 קילומטר מכאן. נהר הפוטומק, הנראה שקט כראי בעוברו דרך וושינגטון, צובר מהירות בפארק המפלים הגדולים (Great Falls Park), ויורד בפני השטח המסולעים אל תוך קניון צר בסדרה של אשדות ומפלונים. זוהי פיסת טבע פראית ובלתי מקולקלת המתאימה להפליא לטיולים רגליים, טיולי רכיבה וכמובן – פיקניק על גדות הנהר השוצף. שימו לב: על אף הפיתוי, אסור בתכלית האיסור לשחות או לרחוץ במימי הנהר. במקום מתקיימים גם סיורים מודרכים ופעילויות נוספות בהדרכת שומרי הפארק, אפשר להתעדכן במועדים מדויקים בטלפון 703-285-2965 (מחוץ לארצות הברית יש לחייג 1 לפני המספר).
הפארק נמצא באחריות רשות הפארקים הלאומיים והוא פתוח למבקרים בכל יום מהשעה 7:00 ועד רדת החשכה; מרכז המבקרים נסגר בשעה 17:00. הכניסה בתשלום צנוע (5 דולר למכונית לכרטיס התקף לשלושה ימי ביקור רצופים; 3 דולר לבאים ברגל או על אופניים). פרטים נוספים באתר האינטרנט.

 


מוזיאונים: אוצרות בהישג יד
אחד התענוגות הגדולים בטיול עירוני הוא ביקור במוזיאונים מצוינים. המכון הסמיתסוני, מוסד הממונה על המוזיאונים הלאומיים בוושינגטון, הוא סיבה מצוינת לביקור בעיר. המוזיאונים באחריותו מציגים פנים מגוונות של ארצות הברית – ובחינם

אולם הכניסה במוזיאון ההיסטוריה של הטבע, המוזיאון המתויר ביותר בעולם | צילום: הראל סטנטון

ערכה: שירלי נוה

בשנת 1835 קיבלה ממשלת ארצות הברית מתנה "צנועה" של כחצי מיליון דולר, סכום דמיוני באותם ימים. את המתנה הוריש לה בן אצולה אנגלי בשם ג'יימס סמיתסון, מדען שמעולם לא ביקר בארה"ב אך האמין בעתידה וביכולתה להתפתח למעצמה בתחום המדע.
ההפתעה הגדולה והסכום האדיר גרמו למבוכה ולבלבול לגבי הדרך הטובה ביותר לניצול הכסף, ועברו למעלה מעשר שנים עד שהקונגרס החליט כיצד להשתמש בו בצורה הטובה ביותר. בסופו של דבר הוחלט להקים קרן ממשלתית שתנהל את כל המוזיאונים הלאומיים, תחת השם המכון הסמיתסוני (Smithsonian Institution). היום ממונה המכון על 14 מוזיאונים בוושינגטון (ובכללם גם גן החיות הלאומי), ומקיים קשרי גומלין עם מוזיאונים נוספים שאינם בניהולו.
המשרדים הראשיים של המכון נמצאים בבניין מ-1855 המכונה "הטירה" – מבנה דמוי מצודה נורמנית מימי הביניים, הבנוי מלבנים אדומות, משופע בצריחים גבוהים ומוקף גן יפה. כאן גם נמצא מרכז המידע למבקרים של המכון, ולכן כדאי לעבור כאן בתחילת סיור המוזיאונים, על מנת להתעדכן לגבי כל אחד מהם. זאת ניתן לעשות באמצעות סרט וידאו בן 24 דקות המוקרן במרכז המבקרים, תחנות מידע אינטראקטיביות ממוחשבות בשש שפות, מפות קיר אלקטרוניות ומודל מוקטן של העיר.
שעות פתיחה: 17:30-9:00
כתובת: 1000 Jefferson Drive, SW
תחנת מטרו: Smithsonian
טלפון: 1-202-3571729, 1-202-6331000

כל המוזיאונים המשתייכים למכון הסמיתסוני פתוחים כל יום, למעט 25 בדצמבר (חג המולד), בשעות 17:30-10:00, אלא אם כן מצוין אחרת. הכניסה לכולם בחינם, והם נגישים לנכים.

מוזיאון האוויר והחלל (National Air & Space Museum)
אחד המוזיאונים המתוירים בעולם, מושך אליו מדי שנה כשמונה מיליון בני אדם. 23 גלריות המוזיאון מציעות סקירה מקיפה של תולדות התעופה וחקר החלל, באמצעות תצוגות אינטראקטיביות ושפע מטוסים, חלליות ומוצגים נוספים, שהבולטים בהם הם האווירון של האחים רייט מ-1903, המטוס "Spirit of St Louis" של צ'רלס לינדברג, תא הפיקוד של החללית "אפולו 11", שנחתה על הירח, וכן סלע מהירח שהמבקרים מוזמנים למשש.
אטרקציות מרכזיות (בתשלום): Langley IMAX Theater, המקרין סרטים בנושא חלל ותעופה, כמו סרט תלת ממד המעביר את הצופים אל תחנת החלל הבינלאומית, או הסרט "To Fly!" – שהוא הראשון שנוצר עבור המוזיאון, ב-1976; הפלנטריום על שם אלברט איינשטיין, שבו אפשר לחוות את הקוסמוס, הכוכבים והפלנטות, באמצעות שלוש תצוגות מהממות חושים של סאונד ותמונה.
כתובת: Independence Ave at 7th St, SW
תחנת מטרו: L’Enfant Plaza
טלפון: 1-202-3571400

בניין האמנויות והתעשייה (Arts & Industries Building)
בניין ויקטוריאני מ-1881, ובו תצוגת קבע של פריטים תעשייתיים כמו מנועי קיטור, קטרים ישנים, תכשיטים עתיקים, כלים ועוד, לצד תערוכות מתחלפות. ילדים ייהנו כאן מה-Discovery Theater, תיאטרון המעלה מדי שנה כ-12 הפקות לילדים הכוללות הופעות מחול, תיאטרון, פנטומימה ומוזיקה.
כתובת: 900 Jefferson Drive, SW
תחנת מטרו: Smithsonian
טלפון: 1-202-3571500 
אתר אינטרנט
חללי התצוגה סגורים כעת לצרכי שיפוצים.

מוזיאון ההיסטוריה האמריקאית (National Museum of American History)
המוזיאון העצום הזה מציג ערב רב של תערוכות ומוצגים בנושאים שונים ומגוונים, תחת כותרת הגג של "היסטוריה אמריקאית". בין הנושאים: מדעים, טכנולוגיה ותעשייה, נשיאים וגברות ראשונות, אמנות, אופנה וטקסטיל, מלחמת העולם השנייה, מלחמת ויאטנם, המלחמה הקרה, ולבסוף גם אירועי 11 בספטמבר. לצד כל אלה אפשר לפגוש כאן מוצגים כמו הנעליים האדומות של דורותי מ"הקוסם בארץ עוץ", הבובה המקורית של קרמיט הצפרדע והדגל האמריקאי הראשון. ילדים יוכלו לחוות את ההיסטוריה על בשרם במרכזי המדעים וההיסטוריה הפתוחים, המאפשרים פעילויות כמו שליחת טלגרף, אריגת כותנה וכן הלאה.
כתובת: 14th St and Constitution Ave, NW
תחנת מטרו: Federal Triangle
טלפון: 1-202-3571729

מוזיאון ההיסטוריה של הטבע (National Museum of Natural History)
זהו המוזיאון המתויר ביותר בעולם, ובו מעל ל-120 מיליון מוצגים בנושאי טבע ותרבות. באמצעות עשרות חללים ותצוגות סוקר המוזיאון את ההיסטוריה של כדור הארץ – מראשית היווצרותו, דרך תהליך האבולוציה והתפתחותם של צמחים ובעלי חיים, וכלה בתרבויות אנושיות מימי קדם ועד היום. יש כאן אולם פרה היסטורי עם שלדי דינוזאורים ומאובנים קדומים; תצוגת גבישים ומינרלים, שגולת הכותרת שלה היא "יהלום התקווה" – היהלום הכחול הגדול בעולם; גן חיות של חרקים (מותר להאכיל את הטרנטולות), ועוד.
חללים מיוחדים: מרכז התגליות (Discovery Center), המאפשר לילדים למשש ולהכיר עצמות, קונכיות, תלבושות מסורתיות וכיוצא באלה; מרכז הקולנוע, Johnson IMAX Theater (בתשלום), בו מוקרנים סרטי טבע יוצאי דופן, כמו סרט תלת ממד על איי גלפאגוס.
מוזיאון ההיסטוריה של הטבע
שעות פתיחה: כרגיל, ובנוסף: 23 במאי-1 בספטמבר, עד 19:30
כתובת: 10th St and Constitution Ave, NW
תחנת מטרו: Federal Triangle
טלפון: 1-202-3571729

גלריית מ' סאקלר; גלריית פריר (Freer Gallery of Art Arthur M Sackler Gallery;)
שתי גלריות המהוות יחד את המוזיאון החשוב ביותר בארצות הברית לאמנות אסיאתית – מהמזרח הרחוק והמזרח התיכון (שתיהן חולקות הנהלה משותפת, ומקושרות ביניהן בחלל תצוגה תת-קרקעי). אוספי הגלריות כוללים מוצגים מהתקופה הניאוליתית ועד ימינו, כגון כלי ברונזה וג'אד מיפן, ספרות אסלאמית מהמאות 19-11, ציורים יפניים עכשוויים, קרמיקה סינית מודרנית, כתבים עתיקים מהודו ופרס ופסלים בודהיסטים.
חלק אחר של גלריית פריר מוקדש לאמנות אמריקאית מסביבות המאה ה-19, ובעיקר לזו של הצייר ג'יימס מק'ניל וויסלר (1903-1834). גולת הכותרת כאן היא "חדר הטווס" – חדר אוכל לונדוני מהמאה ה-19, שהועתק בשלמותו אל הגלריה, אשר קירותיו מתהדרים בציורי קיר גרנדיוזיים בצבעי כחול וזהב, שנעשו בידי וויסלר.
כתובת: 1050 Independence Ave, SW
תחנת מטרו: Smithsonian
טלפון: 1-202-6334880

מוזיאון וגן הפסלים הירשהורן (Hirshhorn Museum & Sculpture Garden)
המוזיאון לאמנות מודרנית ועכשווית, עם יצירות של אמנים מוכרים כמו אנדי וורהול, דה קונינג, פיקאסו, גרהרד ריכטר ואנסלם קיפר. מחוץ למוזיאון שוכן גן פסלים ענקי, ובו פסלים של רודן, ג'קומטי, ברנקוזי, מוּר ועוד.
כתובת: Independence Ave at 7th St, SW
תחנת מטרו: L’Enfant Plaza
טלפון: 1-202-6334674

המוזיאון לאמנות אמריקאית וגלריית רניק (American Art Museum, Renwick Gallery)
המוזיאון המתמחה באמנות אמריקאית מהמאות 21-19 נמצא כיום בשיפוצים, ולכן חלק מתערוכותיו מוצגות בגלריה השייכת למוזיאון – גלריית רניק. הגלריה מתמחה בחפצי אמנות-שימושית אמריקאים, מהתקופה הנ"ל, מחומרים שונים כמו חימר, בד, מתכת, זכוכית ועץ.
כתובת: Pennsylvania Ave at 17th St, NW
תחנת מטרו: Farragut West
טלפון: 1-202-2751500

מוזיאון אנקוסטיה להיסטוריה ותרבות אפרו-אמריקאית (The Anacostia Museum & Center for African American History and Culture)
המוזיאון שבדרום-מזרח העיר מוקדש להעלאת המודעות וההבנה הציבורית כלפי החוויה ההיסטורית והביטויים התרבותיים של האפרו-אמריקנים. באמצעות סרטי וידאו, צילומי ארכיון ומסמכים, מנסה המוזיאון לשמר את המורשת האפרו-אמריקאית ולבחון סוגיות כמו תקופת העבדות, תפקידה של הכנסייה בקהילות השחורות וכן הלאה. לצד אלה מוצגות במוזיאון עצמו, כמו גם בבניין האמנויות והתעשייה, תערוכות מתחלפות של ציורים, פסלים וצילומים שנעשו בידי אמנים שחורים. זמן מומלץ לבקר כאן הוא חודש פברואר – חודש ההיסטוריה של השחורים בארצות הברית, שבו מתקיימים במוזיאון קונצרטים, נערכות פעילויות לילדים ומוקרנים סרטים.
כתובת: 1901 Fort Place, SE
תחנת מטרו: Anacostia
טלפון: 1-202-2873306

המוזיאון הלאומי לאמנות אפריקאית (National Museum of African Art)
מוזיאון תת-קרקעי, המציג את תוצריהן של 900 התרבויות השונות המרכיבות את יבשת אפריקה, עם יצירות אמנות מימי קדם ועד זמננו. האוסף כולל כלי קרמיקה, בדים, כלים, רהיטים, תכשיטים, מסכות, צלמיות וכלי נגינה, לצד ציורים, פסלים ותדפיסים של אמנים אפריקאים עכשוויים.
כתובת: 950 Independence Ave, SW
תחנת מטרו: Smithsonian
טלפון: 1-202-6334600


מוזיאונים נוספים
מוזיאון הבולים הלאומי (National Postal Museum)
שעות פתיחה: המוזיאון שייך למכון הסמיתסוני; השעות בהתאם והכניסה בחינם
כתובת: 2 Massachusetts Ave, NE
תחנת מטרו: Union Station
טלפון: 1-202-6335555
אתר המוזיאון

הגלריה הלאומית לאמנות (National Gallery of Art)
שעות פתיחה: שני-שבת 17:00-10:00, ראשון 18:00-11:00. הכניסה בחינם
כתובת: בין Third St ל-Ninth St, על Constitution Ave
תחנת מטרו: Archives
טלפון: 1-202-7374215
אתר הגלריה

מוזיאון השואה האמריקאי (United States Holocaust Memorial Museum)
שעות פתיחה: 17:30-10:00. סגור ביום כיפור ובחג המולד. הכניסה בחינם, אך כדאי להגיע מוקדם בטרם ייגמרו כרטיסי הכניסה.
כתובת: 100 Raoul Wallenberg Place, SW.
תחנת מטרו: Smithsonian.
טלפון: 1-202-488-0400
נגישות לנכים: יש.
אתר המוזיאון

מוזיאון הילדים (Capital Children Museum)
מוזיאון זה, שאינו משתייך למכון הסמיתסוני, מוקדש כולו לילדים, ומציע להם למידה חווייתית ואינטראקטיבית של העולם, באמצעות שימוש בדמיון ובחושים. כאן הם יכולים להכין קקאו וטורטיות בתערוכה על מקסיקו, לערוך ניסויים מדעיים במעבדת הכימיה, ללמוד כיצד יוצרים סרטי אנימציה, לבקר במערה פרה-היסטורית, לפתור חידות, לטייל ברחוב יפני ועוד כהנה וכהנה. הכניסה בתשלום.
שעות פתיחה: שלישי-ראשון (בקיץ, כל השבוע), 17:00-10:00
כתובת: 800 Third St, NE
טלפון: 1-202-6754120 

תודה לחיים קרופך על עזרתו בהכנת הכתבה


אנדרטאות: אלה תולדות
מאות אנדרטאות פזורות בבירת ארצות הברית. הן מנציחות נשיאים, מלחמות, אנשי רוח ונשים לוחמות. כמה ציוני דרך בהיסטוריה ובמורשת האמריקאית, כולם דרך הרגליים

אנדרטת וושינגטון, המונומנט המרכזי והבולט ביותר בעיר | צילום: משה שי

כתב: חיים קרופך
כמו לוח שחמט אדיר, מחולקת וושינגטון לרחובות ערוכים בשתי וערב. את הרחובות חוצות באלכסון חמישים שדרות (הנקראות על שם המדינות בארצות הברית), ובכל מקום שבו חוצה שדרה צומת רחובות – נוצרת כיכר דמוית כוכב. כך התמלאה וושינגטון בעשרות כיכרות. מסורת האנדרטאות של וושינגטון התפתחה למעשה לא רק כדי להנציח את מנהיגי האומה ואת האירועים ההיסטוריים, אלא גם מתוך רצון למלא את הכיכרות הללו בתכנים מכובדים.
לכן גם מומלץ לשוטט בוושינגטון ברגל: בקצה כל רחוב יש סיכוי טוב לראות גן יפה, פסל או אנדרטה מרשימה. לא נוכל למנות כאן את כל 450 האנדרטאות של העיר, וגם די מסובך להגדיר מהי אנדרטה. האם היא רק פסל לזכר מישהו, או גם אבן זיכרון? האם היא יכולה להיות בית או מכלול שלם של גן ובו פסלים, מפלים ומילים חקוקות באבן? בוושינגטון, בכל אופן, תמצאו את כל הסוגים. אגב, רבות מהאנדרטאות פתוחות עד חצות, ומוארות היטב. כדאי לסייר לידן בשעות החשכה, ולו כדי להציץ במראה היפה (וחוץ מזה, קל יותר למצוא חניה בשעות הללו).

את פסלי הברונזה והאלומיניום מנקים באמצעות קליפות אגוזים שנטחנו עד דק, תוך שימוש בציוד של הזרקת חול. זהו חומר רך יותר מחול, אינו שורט ובעל כושר ספיגה ללכלוך.

אנדרטת וושינגטון: אבי האומה
הנשיא הראשון, 1797-1789
האנדרטה המנציחה את ג'ורג' וושינגטון (Washington Monument), "אבי האומה" והנשיא הראשון, היא המונומנט המרכזי והבולט ביותר בעיר. עוד לפני היותו נשיא, הנהיג וושינגטון את המושבות האמריקאיות במלחמתן לקבלת עצמאות מאנגליה.
גדולתו של האיש ניכרת לא רק בתרומתו העצומה להקמתה של ארצות הברית כמדינה עצמאית, אלא גם בעניינים אחרים, כמו יחסו לעבדות. הוא נולד למציאות שבה עבדים הם עובדת חיים זה 150 שנה. עם התבגרותו החל להבין את הרע שבשעבוד, ושחרר מיוזמתו את כל העבדים שהיו שייכים לו עוד לפני שחרור העבדות. בכך היה לאב המייסד היחיד ששחרר את עבדיו.
האנדרטה שהוקדשה לו מעוצבת כאובליסק קלאסי וחולשת על העיר כולה – אסור לבנות בוושינגטון מעל לגובהה, 169.40 מטר. סביבה יש מרחב פתוח המכוסה דשא מוריק, ומעגל בן חמישים דגלים, כמספר המדינות, מקיף אותה. היא מציינת את אחד מקודקודי "המשולש הפדרלי" (הקודקודים האחרים הם הבית הלבן ובניין הקפיטול, שבו יושב הקונגרס).
את האנדרטה, הבנויה מ-36 אלף אבני גרניט ושיש, תכנן רוברט מילס, ובנייתה החלה בשנת 1848, במימון כספי תרומות של אזרחים. לאחר כמה שנים הופסקה הבנייה בגלל חיכוכים פוליטיים והתרוקנות הקופה, והיא חודשה רק אחרי מלחמת האזרחים, כ-25 שנה יותר מאוחר, ב-1876. חדי העין יכולים להבחין בהבדלי הגוון בין חלקי האובליסק שנבנו בשני השלבים. הביצוע היה שונה מהתוכנית המקורית של מילס (למשל, לא נבנה סביב האובליסק מעגל של עמודים בסגנון קלאסי, כפי שתוכנן), ונראה ששיפר אותה מאוד. האנדרטה נחנכה בשנת 1885, ונפתחה לציבור שלוש שנים אחר כך.
אל פסגת האנדרטה עולים במעלית, אם כי יש גם מדרגות פנימיות – 897 מספרן. גרם המדרגות סגור כיום בפני מבקרים, אבל בעבר יכלו לרדת בו ולקרוא תוך כדי כך את הכתובות החקוקות על 193 אבנים המשובצות באנדרטה, לכבוד אישים, ארגונים ומדינות.
כתובת: 15th St, SW.
הגעה: תחנת מטרו Smithsonian (קו כחול וכתום). אוטובוס מספר 13, 52
מתי לבוא: בשעות אחר הצהריים, כשאין רוח, מתגלה האנדרטה בכל תפארתה ממדרגות אנדרטת לינקולן, אז ניבטת בבואתה מבריכת ההשתקפות (Reflection Pool). היא יפה במיוחד בעונת האביב, בעת פריחת הדובדבן, כשמביטים עליה מכיוון "אגן הגאות" (Tidal Pool).
פעם בשבוע מנגנת תזמורת הצי על המדשאה, ולמי שמכוון את ביקורו במקום לשעה הנכונה צפויה חוויה נוספת (פרטים על זמני הקונצרט בחוברת המצוינת "This Week in Washington", הניתנת חינם בכל מקום).

ג'ורג' וושינגטון היה הנשיא היחיד שלא התגורר בבית הלבן, שכן בנייתו לא הושלמה עד אחרי מותו. פרט מעניין נוסף: הוא סירב להצעה לכהן כנשיא תקופה שלישית, כמו גם להצעה של קצינים בכירים במטהו שרצו להכריז עליו כמלך.

אנדרטת ג'פרסון: מנסח הצהרת העצמאות
הנשיא השלישי, 1809-1801
האנדרטה הזאת (Thomas Jefferson Memorial) מנציחה את תומס ג'פרסון, הנשיא השלישי בתולדות ארצות הברית, שנודע כאיש אשכולות ברוך כשרונות אשר עסק בעבודות שונות ונגע בתחומים אינטלקטואליים מגוונים טרם הגעתו לכס הנשיאות. הוא היה גנן, ממציא, מדען, אדריכל, מוזיקאי, דיפלומט והוגה דעות, נשא את דגל החינוך לכל והאמין בחופש דת ובהפרדה בין דת למדינה.
בהיסטוריה האמריקאית הוא זכור כאחד האבות המייסדים, מגדולי הנשיאים ומי שניסח את הצהרת העצמאות. עם שובו מתפקיד השגריר בצרפת הביא לארצות הברית את סגנון הבנייה הקלאסי. סגנון זה הפך להיות דומיננטי באזור הנשיונל מול (The National Mall) בוושינגטון, וזכה לכינוי "סגנון פדרלי".
כנשיא, טיפל ברכישת לואיזיאנה מהצרפתים, שהכפילה את שטח ארצות הברית. בחסותו נשלחה משלחת בראשותם של קפטן לואיס וסֶגֶן קלארק לחקור את אגן המיזורי ולהגיע למערב היבשת. פטירתו בגיל 83, כמה סמלי, היתה ביום העצמאות החמישים של ארצות הברית, שעות מספר לפני מות עמיתו, הנשיא השני, ג'ון אדמס.
כהוקרה לתרומתו לארצות הברית נבחר מקום מיוחד לאתר שינציח את שמו – בגדה הדרומית של "אגן הגאות", בקו ישר מדרום לבית הלבן ולאנדרטת וושינגטון. את אבן הפינה לאתר יצק הנשיא רוזוולט בשנת 1939, והאתר נחנך ביום הולדתו ה-200 של ג'פרסון, בשנת 1943.
האדריכל ג'ון ראסל פופ התחשב בטעמו האישי של ג'פרסון, כפי שבא לידי ביטוי בכתביו, ותכנן את האנדרטה כמעגל של עמודים שכותרותיהם יוֹניות, בסגנון ניאו-קלאסי. במרכז, מתחת לכיפה, ניצב פסל ברונזה של ג'פרסון בגובה שישה מטרים, יצירתו של רודולף אוונס, ועל הקירות חקוקים דבריו, הלקוחים ממגילת העצמאות. מספרים שבוני האתר שיבשו בכוונה את ציטוטיו של ג'פרסון החקוקים על הקירות, כאות מחאה על כך שלא הוקצה להם מרחב הולם לכתיבתן.
כתובת: East Basin Drive, SW.
הגעה: תחנת המטרו Smithsonian (קו כחול וכתום).
מתי לבוא: בכל עונות השנה. המקום יפה במיוחד באביב, בעת פריחת הדובדבן. כל שעות היום מתאימות לביקור.

אחת הדוגמאות למעמדו הרם של ג'פרסון בזיכרון הקולקטיבי האמריקאי היא אמירתו הידועה של הנשיא קנדי, בפני כנס של מקבלי פרס נובל שהתארח בבית הלבן: "זה הריכוז הגדול ביותר של כשרונות שהתכנס בבית הלבן מאז שתומס ג'פרסון סעד כאן לבדו".

אנדרטת לינקולן: מבטל העבדות
הנשיא ה-16, 1865-1861
בהמשך הקו המוביל מהקפיטול לאנדרטת וושינגטון נמצאת אנדרטת אברהם לינקולן (Lincoln Memorial), שהיה ללא ספק אחד מגדולי הנשיאים. הוא לחם למען שני עקרונות יסוד בחיים האמריקאיים: "הברית היא אחת ואינה ניתנת להפרדה", ו"כל בני האדם נולדו שווים". בשם עקרון שימור הברית בין מדינות הפדרציה (כך כונתה אז ארצות הברית) שקבע, הנהיג לינקולן את מדינות הצפון במלחמת האחים העקובה מדם (1865-1861) נגד 11 מדינות הדרום שפרשו מן הפדרציה.
בשנת 1863 הכריז לינקולן על ביטול העבדות בארצות הברית. כעבור מאה שנה בדיוק בחר מרטין לותר קינג, מנהיג האפרו-אמריקאים שנאבק נגד אפלייתם בחברה האמריקאית, לשאת את נאומו המפורסם "יש לי חלום" על מדרגות אנדרטת לינקולן.
האתר שנבחר להקמת האנדרטה לזכרו של לינקולן תאם את תוכניתו המקורית של פייר ל'אנפאן – מי שתכנן בשנת 1790 את הבירה וושינגטון – להשאיר מרחב פתוח מבניין הקפיטול ועד לנהר פוטומק. האזור נקרא פארק פוטומק המערבי (להבדיל מהמזרחי, שנמצא בקצה חצי האי הבולט לתוך הנהר).
בניית האנדרטה, שתכנן האדריכל הנרי בייקון, החלה ב-1914 ונמשכה שמונה שנים. היא עשויה משיש אשר הובא מקולורדו ומאבן גיר מאינדיאנה, ומזכירה בצורתה מקדש: מדרגות מובילות אל המפלס המרכזי, שעליו הוקם מבנה של עמודים בסגנון ניאו-קלאסי בעלי כותרות דוריות. 36 עמודים תומכים במבנה, כמספר המדינות בארצות הברית בימי נשיאותו של לינקולן. שמותיהן חקוקים בתוך המבנה, ושמות 12 המדינות שנוספו עד לחנוכתו חקוקים גם הם. בכיכר שבחזית חקוקים שמותיהן של שתי המדינות האחרונות שצורפו לארצות הברית – אלסקה והוואי.
בתוך המבנה האדיר ניצב פסלו של לינקולן, שתוכנן על ידי הפסל דניאל צ'סטר פרנץ'. הוא גולף בידי האחים פיקירילי מ-28 גושי שיש שהובאו ממדינת ג'ורג'יה. במקור הוא תוכנן למחצית מגודלו העכשווי, אך לבסוף הוכפל לממדים של 5.8 מטרים גובה ו-5.8 מטרים רוחב, כדי שלא יתגמד בחלל שיצר הבניין. הפסל מתאר את לינקולן יושב, וממדיו אמורים לסמל את גדוּלתו ואת עוצמתו המוסרית. על הקירות הפנימיים של המבנה חקוקות ציטטות מהנאום בטקס הכתרתו השנייה לנשיאות ומנאום גטיסברג, שבו הביע כבוד לנופלים משני הצדדים במלחמת האזרחים והדגיש שבארצות הברית תשרור החירות לנצח.
כתובת: 23rd St, NW.
הגעה: תחנת מטרו Foggy Bottom.
מתי לבוא: בשעות הבוקר נגלה לעיני המתבונן מראה יפה של האנדרטה, בעיקר אם מביטים עליה מכיוון אנדרטת וושינגטון, אז נשקפת תמונת הראי שלה בבריכת ההשתקפות.

עד היום לא הוקמו אנדרטאות המנציחות את מרטין לותר קינג או את מאבקם של האפרו-אמריקאים לחירות ושוויון, וזאת על אף שהם מהווים את רוב אוכלוסיית העיר.

אנדרטת רוזוולט: ניצח את השפל הגדול
הנשיא ה-32, 1945-1933
פרנקלין דלאנו רוזוולט הנהיג את ארצות הברית במשך 12 שנה, בתקופה מהקשות בתולדותיה. תחילת כהונתו כנשיא היתה ב-1933 – ימי השפל הגדול (כחלק מהמשבר הכלכלי הנורא שפקד את העולם), כשהאבטלה הפכה לבעיה המרכזית של החברה האמריקאית. רוזוולט הציל את המדינה מהתמוטטות ואת העם מהידרדרות חברתית הרת אסון.
בעוד שהתשובה למשבר בדמוקרטיות האירופיות היתה פנייה לטוטליטריות, השכיל רוזוולט לשמר את הדמוקרטיה באמצעות מדיניות "המערך החדש" (New Deal), שעיקרה פיקוח ממשלתי על הכלכלה ושירותי הבנקאות וייזום עבודות ציבוריות. כך יצר מקומות עבודה, הוביל לרפורמות בזכויות אזרח ובשירות הציבורי, והקים את הביטוח הלאומי. מ-1941 הנהיג רוזוולט את ארצות הברית במלחמת העולם השנייה, שאליה נשלחו 16 מיליון חיילים אמריקאים. יחד עם הסיוע הכלכלי והצבאי האמריקאי – הוכרעה המלחמה.
לתפקידיו העיקריים – מושל מדינת ניו יורק ונשיא ארצות הברית – נבחר רוזוולט לאחר שכבר היה משותק כתוצאה ממחלת פוליו. נחישותו להתמודד על תפקידים אלה מעידה על אישיותו לא פחות מהצלחותיו בעת משבר. הוא גם נהג לשוחח עם הציבור באמצעות הרדיו: סדרת נאומיו נקראה "שיחות ליד האח", ובהם נשא דבריו אל העם.
האנדרטה לרוזוולט (Franklin Delano Roosevelt Memorial) היא ההפך הגמור ממה שביקש לעצמו. בעודו בחייו התבטא בנושא וציין שאם תוקם אנדרטה לזכרו, הוא היה מעדיף גוש אבן שיונח במרחב הפתוח של העיר. במקום אבן זיכרון צנועה הוקם גן רחב ידיים, המחולק לארבע חצרות, כל אחת מוקדשת לתקופה בנשיאותו. בין החצרות מפרידים קירות של גרניט אדום, שעליהם חקוקים קטעים מנאומיו, המעוררים געגועים לסוג מנהיגות שכנראה עבר מעולמנו.
הגן כולו הוא האנדרטה: יש בו שטחים מרוצפים וכרי דשא, עצים, מפלי מים, בריכות ופסלים. נוסף על פסל רוזוולט היושב (ולידו פאלה, כלבתו האהובה), יש פסל של קבוצת מובטלים בתור לחלוקת מזון ופסל יפה של אזרח המאזין לרוזוולט ברדיו. קיר בחצר הרביעית מוקדש לאלינור רוזוולט, אשה רבת פעלים הראויה לאנדרטה בזכות עצמה, לאו דווקא בשל היותה אשת הנשיא. היא פעלה רבות למען זכויות האדם וכיהנה כשגרירת ארצות הברית באו"ם.
אף שלא לפאר כזה ייחל רוזוולט, ביקור באנדרטה לזכרו הוא מהמרגשים ביותר בוושינגטון, ובעיני הינו בחזקת חובה. היא תוכננה על ידי האדריכל לורנס הלפרין, ואמנים רבים השתתפו בהקמתה. מיקומה מעיד על חשיבותה – באזור פארק פוטומק המערבי, בין אגן הגאות והנהר ובין אנדרטאות ג'פרסון ולינקולן. אפשר וכדאי לשלב את הביקור בשלוש האנדרטאות.
נקודת ביקורת נגד המתכננים היתה על הימנעות מאזכור הנאצים כצד הרע במלחמת העולם, והתעלמות מאחד הנאומים המפורסמים של רוזוולט אחרי ההתקפה היפנית בפרל הרבור ("יום שייזכר לדיראון עולם"). המבקרים ראו בהימנעות מאזכור יפן וגרמניה ניסיון להיות "פוליטיקלי קורקט" – על חשבון האמת ההיסטורית.
כתובת: West Basin Drive.
הגעה: תחנת מטרו Smithsonian (קו כחול וכתום).
מתי לבוא: בשעות אחר הצהריים האווירה נעימה, אך כל שעות היום יפות לביקור.

מתכנני האנדרטה התלבטו אם להציג את הנשיא על כיסא הגלגלים שלו, או להסתיר את הכיסא. לבסוף הוחלט לנהוג כפי שהוא נהג בחייו, ולהסתיר. ארגוני הנכים בארצות הברית מחו, וקלינטון הבטיח שיעלה לדיון את האפשרות להוסיף פסל של רוזוולט עם הכיסא.

בית הקברות הלאומי בארלינגטון: לכבוד רוח האדם
יותר מ-283 אלף גברים ונשים הובאו עד עתה למנוחת עולם בבית הקברות הלאומי בארלינגטון 
(Arlington National Cemetery). הקברים הראשונים יועדו לחללי מלחמת האזרחים, אך יותר מאוחר הועברו אליו גם חללי המלחמות הקודמות, וכיום קבורים בארלינגטון חללים מכל המלחמות של ארצות הברית, עד מלחמת עיראק האחרונה. כ-3,800 מהקבורים במקום הם עבדים משוחררים, שעל מצבותיהם נכתב "אזרח".
באתר, שיותר מארבעה מיליון מבקרים בו מדי שנה, יש אנדרטאות רבות ליחידים ולקבוצות, אבל אפשר להתייחס לשדה הקברים הענקי כאל אנדרטה אחת גדולה. כל אחד יכול לבחור עבורה את הכותרת: האם זו אנדרטה לגבורה ולהקרבה למען אידיאלים? או דווקא לסכלותו של האדם, שטרם השכיל לשלוט ביצר המלחמה וההרס? ואולי זו אנדרטה המציינת את מורכבותו של האדם – שגבורה, אומץ, נאמנות וחוכמה מעורבים אצלו באינסטינקטים שבהם טרם למד לשלוט.
אף שארלינגטון נמצא כבר בשטחה של מדינת וירג'יניה, בית העלמין והאנדרטאות קשורים לוושינגטון הבירה מבחינה היסטורית ורגשית. גשר הזיכרון (Memorial Bridge) ודרך הזיכרון 
(Memorial Drive) יוצרים את הקשר הפיזי ביניהם, ויש הרואים בהם הרבה יותר מחיבור פיזי – סמל לקשר החדש בין הצפון לדרום. לדעתי, ביקור בוושינגטון אינו שלם אם לא מבקרים כאן.
עם המפורסמים שבאתרי הזיכרון של ארלינגטון נמנים מצבת החייל האלמוני, האנדרטה לחללי המארינס, האנדרטה לזכר הנשים המגויסות וקברי האחים קנדי, שמצטיינים בצניעותם. סביב קברי הנשיא קנדי ורעייתו חקוקים קטעים מנאומיו המפורסמים. אלמנתו היא שהדליקה את אש התמיד שליד הקבר.
מצבת החייל האלמוני היא גוש שיש במשקל שבעים טונות. משמר כבוד צועד לידו ללא הפסק, וכמה פעמים ביום מתקיים טקס להחלפת המשמר. המצבה מנציחה את הנופלים במלחמות העולם, בקוריאה ובווייטנאם, ואמורים להימצא בתוכה שרידיהם של ארבעה חיילים אנונימים – אחד מכל מלחמה. בפועל, גופת החייל מווייטנאם זוהתה בינתיים, ונשלחה למנוחת עולמים בעיר הולדתו.
האנדרטה המנציחה את חללי המארינס היא אולי המצולמת ביותר בארלינגטון. היא מתארת שישה לוחמים (חמישה חיילי מארינס ואיש הצי) מניפים את דגל ארצות הברית לאחר הניצחון בקרב על האי איווֹ-ג'ימה (Iwo Jima). רעיון האנדרטה נלקח מתצלום של האירוע ההיסטורי, שנעשה בידי ג'ו רוזנטל, צלם עיתונות יהודי. התצלום זיכה אותו בפרס פוליצר. על פי הסיפור, בין ששת החיילים שדגמנו עבור הפסל פליקס דה-וולדון היו שלושה שהופיעו בתצלום המקורי. שלושת האחרים נהרגו. הפסל, בגובה כ-24 מטר, מרשים ביותר.
האנדרטה לנשים החיילות נבנתה לכבוד 1.8 מיליון נשים ששירתו בחילות ארצות הברית בכל מלחמותיה. חלקה הקדמי של האנדרטה בנוי בצורת חצי מעגל, שגובהו עשרה מטרים. סגנונו הקלאסי כולל סמלים ומוטיבים רבים הלקוחים מתרבויות יוון ורומא. מאחוריו ניצב מרכז הסברה, ובו מוזיאון עם תצוגות ופרטים על הסיפורים האישיים של החיילות. על לוחות זכוכית צרובים קטעים שנאמרו ונכתבו על ידי הנשים. בחזית המבנה המעוגל יש רחבה עם בריכה, שאליה מגיעים מים ממזרקה המסמלת את החיים. הבריכה שאליה מתנקזים המים מסמלת את איסוף כל הסיפורים האישיים המגולמים באנדרטה להיסטוריה קולקטיבית של תרומת הנשים לצבאות ארצות הברית.
כתובת: בית הקברות הלאומי נמצא מעבר לנהר הפוטומק, במדינת וירג'יניה.
הגעה: לארלינגטון ניתן להגיע במטרו מוושינגטון (בקו הכחול).
מתי לבוא: בקיץ (החם מאוד בוושינגטון) עדיף להתחיל את הסיור בבוקר, מאחר שביקור בכמה אתרים בארלינגטון כרוך בהליכה רגלית.

כיום עדיין מתקיימות בארלינגטון כ-5,400 לוויות בשנה – כעשרים לוויות ביום בממוצע. ואיך יודעים מתי מתקיימת לוויה? כאשר הדגל מורד לחצי התורן.

האנדרטה לחללי מלחמת וייטנאם: לכל איש יש שם
1975-1955
האנדרטה המרשימה הזאת (The Vietnam Veterans Memorial) נמצאת למרגלות אנדרטת לינקולן. יותר מכל היא מסמלת את הזדהותו של העם האמריקאי עם לוחמי וייטנאם, שנשלחו בשם ארצם ללחום במדינה רחוקה – מלחמה שקרעה את החברה האמריקאית, הפילה נשיא והשאירה צלקת בלב העם. עם שובם של הלוחמים הם זכו ליחס מתנכר, אף שההחלטה לשלוח אותם לשדה הקרב התקבלה בוושינגטון. ארגון ותיקי מלחמת וייטנאם נאבק להכרה בחיילים שחזרו ויזם את הקמת האנדרטה בשנת 1982.
מזמיני האנדרטה ביקשו לבטא כמה רעיונות: ראשית, הם לא הסתפקו בהנצחה תחת כותרת כללית, סתמית, אלא ביקשו ששמותיהם של כל חייל וחיילת שנפלו, שנעדרו או שלא חזרו מהשבי יונצחו באופן אישי ויהיו חקוקים על האנדרטה. הם ביקשו אנדרטה לבני האדם, שלא תהיה בה שום אמירה פוליטית, ושתביא את המסתכל בה להתבוננות פנימית ולמחשבה. בהיבט האסתטי והתכנוני האנדרטה היתה אמורה להתמזג בסביבתה, הן מבחינה ויזואלית והן מבחינת התוכן.
הצעתה של סטודנטית בת 21 בשם מאיה יינג לין נבחרה לאנדרטה. היא בנויה משני קירות משולשים, עשויים גרניט שחור מלוטש, המחוברים ביניהם בזווית של 125 מעלות. יש המפרשים את צורתה כאוהל, יש הרואים בה צלקת על פני האדמה. חודו של קיר אחד פונה לכיוון אנדרטת וושינגטון וחודו של הקיר השני פונה לאנדרטת לינקולן. על הקירות חקוקים שמותיהם של 58,191 אלף חללים ונעדרים, לפי תאריך מותם, נפילתם בשבי, או היעלמם בשדה הקרב. השמות מסודרים כך שהם יוצרים מעגל: שם החלל האחרון כתוב ליד ראשוני הנופלים.
כל השמות חקוקים באותן אותיות, ללא קשר לדרגה. כולם שווים בעת מותם. סימון מיוחד מציין אם מדובר בחלל (מעוין), נעדר או שבוי שלא חזר (צלב). אם נעדר או שבוי חזר חי – מקיפים את שמו בעיגול, כסמל לחיים. אם נודע שנעדר או שבוי נפל חלל – משנים את הצלב למעוין.
גאוניותה של האנדרטה בפשטותה. היא אינה מפוארת, אבל לנוכח השמות הרבים, היא מרגשת כל אדם המתבונן בה. לזה בדיוק התכוונה המתכננת, באומרה: "השמות יהיו האנדרטה". אבל יש בה משהו נוסף – עם המתים והנעדרים משולבים בה החיים: בקירותיה החלקים כזכוכית משתקפים – על רקע השמות – המבקרים באתר, העצים והמדשאות שמסביב. נוגע ללב לראות את בני משפחות החיילים מניחים פרחים או שי צנוע כלשהו ליד המקום שבו חקוק השם של יקירם, או מעתיקים את שמו על נייר. כאן, בניגוד לאנדרטאות של ראשוני האומה, הכאב עדיין חד, טרי, אישי מאוד.
רבים התקשו לקבל אנדרטה אבסטרקטית, וביקשו משהו מוחשי יותר. כדי לכבד את רצונם הוצב באתר פסל המתאר שלושה חיילים המייצגים את הקבוצות האתניות העיקריות בחברה האמריקאית – לבן, אפרו-אמריקאי והיספני. במרחק מאה מטר משם הוצב פסל נוסף לכבוד כ-11 אלף הנשים ששירתו בווייטנאם. מתוארת בו אחות המטפלת בחייל פצוע (תשעים אחוז מהחיילות היו בכוחות הרפואיים). שני הפסלים הם חלק מהמכלול של אנדרטת חיילי וייטנאם.
כתובת: Bacon Drive & Constitution Ave.
הגעה: תחנת מטרו Foggy Bottom.
מתי לבוא: בשעות היום, כאשר נגלה המראה היפה של השתקפות האנשים והסביבה בקירות האנדרטה החלקים.

מאיה יינג לין, הסטודנטית הצעירה שתכננה את האנדרטה, הגישה אותה כפרויקט חובה בקורס אדריכלות באוניברסיטת ייל. היא קיבלה בקורס ציון "כמעט טוב מאוד". הוועדה שבחנה את ההצעות – שהוגשו בעילום שם – חשבה אחרת, והעדיפה את הצעתה על פני יותר מ-1,400 אחרות.

חיים קרופך – מדריך בכיר לטיולים גיאוגרפיים
 

שתפו: