סן חוזה וסביבתה
על אף היצע חיי הלילה הערים, סן חוזה (San Jose), בירת המדינה, אינה עיר מעניינת במיוחד. יש בה מספר מוזיאונים, בהם המוזיאון הלאומי (Museo Nacional de Costa Rica) שבמצודת בלוויסטה (Bellavista), מוזיאון הזהב (Museo de Oro), המוזיאון לאמנות קוסטה-ריקנית (Museo de Arte Costarricense), מוזיאון אבן הירקן (Museo de Jade), המוזיאון לאמנות עכשווית (Museo de Arte y Diseno Contemporaneo) והגלריה הלאומית
(Galeria Nacional) וכן מבחר מופעי תרבות בתיאטרון הלאומי (Teatro Nacional) הנאה. אך עבור רוב המטיילים סן חוזה הינה לא יותר מנקודת היציאה ההכרחית לאתרי הטבע המרשימים בשאר חלקי המדינה.

מהעיר ניתן לצאת לטיול יום בפארק הלאומי הר הגעש פואז (Volcan Poas National Park), שבשל קרבתו לעיר ונגישותו הינו הפופולרי במדינה. במרכזו הר הגעש פואז, המתנשא לגובה 2,708 מטר ומוקף יער גשם קטן ויפה. מסלול הליכה מוביל לשפת הלוע המבעבע, שהיקפו קילומטר וחצי ועומקו 300 מטר. מסלול אחר עובר ביער ומגיע אל לגונה בוטוס (Laguna Botos), מכתש ובו אגם נאה. חלק מהסיורים לפארק כוללים גם את מפלי לה פאז (La Paz).

הפארק הלאומי הר הגעש ארנל

החרוט המושלם של הר הגעש ארנל, המתנשא לגובה 1,633 מטר, הוא שיאו של הפארק  | צילום: דארן פיטרסון

הר הגעש ארנל (Arenal) הוא הפעיל ביותר מבין הרי הגעש של קוסטה ריקה מאז התפרצותו הגדולה ב-1968. שמונים בני אדם נהרגו בהתפרצות זו, ואילו אנשי הכפר הסמוך שלא נפגע מיהרו להנציח את מזלם הטוב ולשנות את שם כפרם ללה פורטונה (La Fortuna, מזל). הכפר הוא בסיס יציאה מוצלח לטיול בפארק, ובו מרוכזים כמעט כל מקומות הלינה והמסעדות שבאזור.

החרוט המושלם של ההר המתנשא לגובה 1,633 מטר הוא שיאו של הפארק, הכולל גם יער גשם, מעיינות חמים ואת האגם המלאכותי הגדול במדינה, לגונה ארנל (Laguna Arenal). הטיפוס על ההר אסור בשל אי יציבותו, ושבילי ההליכה רק עוברים סביבו בנופי היער והאגם. המעיינות החמים של נחל טבקון (Tabacon Hot Springs) שבתחומו של המלון היוקרתי טבקון, מציעים תענוג דקדנטי של טבילה בבריכות חמות וקרות הטובלות בצמחייה טרופית שופעת, אדים חמים ומפלים, כאשר בשעות החשיכה אפשר להשקיף על הר הגעש מנגד, שלעתים זוהר באור עמום ובפעמים אחרות פולט נחילי לבה רותחת בכתום מרהיב. מעיינות באלדי (Baldi Termae) הם אופציה זולה, אם כי צנועה יותר.

מונטה ורדה
מצפון-מזרח לסן חוזה נמצא אזור יפהפה של יער עננים (cloud forest, מכונה גם "יער ערפל") – תופעה ייחודית של יערות גשם צפופים וירוקי עד, שמקבלים משקעים בצורת עננים הנחים על צמרותיהם ומימיהם מתעבים לטיפות על גבי העצים ויורדים לאדמה בטפטוף או ברסס. קהילת מונטה ורדה (Monteverde) נוסדה ב-1951 על ידי הקווייקרים, אמריקאים נוצריים שהיגרו מארצם כדי להתחמק מגיוס החובה למלחמת וייטנאם. המתיישבים הביאו עמם בקר, והם עוסקים עד היום בייצור גבינה לצד תיירות טבע ואמנות.

ביער חיים עצלנים, קופים, נחשים, מאות מיני פרפרים ומגוון רב של ציפורים. גולת הכותרת היא הציפור הלאומית, הקצאל, ציפור נדירה ירוקה בעלת חזה ארגמני, המצליחה באופן תדיר להתחמק מכל מחפשיה הרבים. פרט לשבילי הליכה המתפתלים בינות עצי היער הקסום וסחלבים, האזור מציע זווית מבט שונה על הצמחייה העשירה – מלמעלה. גשרים תלויים מאפשרים מבט בגובה העיניים על היער המיוחד, והאמיצים מוזמנים לנטוש כליל את הקרקע, להיתלות על מערכת האומגות (Canopy Tour) ולטוס בין הענפים והערפל במהירות של שלושים קילומטר לשעה. בשעות החשיכה מומלץ לקחת את הסיור הלילי, המאפשר לפגוש את בעלי החיים הפעילים בלילה.

נסיעה בת כארבע שעות על כביש משובש וקופצני מהר הגעש ארנל מובילה לאזור. מקומות לינה ומסעדות ניתן למצוא בכפר הקטן סנטה אלנה (Santa Elena). בדרך אל הכפר ניתן לעצור במחלבה לשתיית מילקשייק מענג, בגלריות האמנות השונות ובגן פרפרים.
אתר אינטרנט על הפארק

הפארק הלאומי טורטוגרו
כארבעים אלף צבי ים מגיעים מדי שנה אל חופי הפארק הלאומי טורטוגרו (Tortuguero National Park) כדי להטיל את ביציהם, ומספר דומה של מטיילים מגיע לראותם בפעולה. אך הפארק שבצפון-מזרח קוסטה ריקה, לחוף הים הקאריבי, מציע יותר מצפייה בצבים: יש בו מגוון בעלי חיים וצמחים, ואפשר לשוט בתעלותיו ובנהרותיו ולטייל ביער הגשם שבתחומו.

עם זאת, האטרקציה המרכזית היא הצבים. היות ומדובר באתר הרבייה החשוב ביותר בים הקאריבי לצב הים הירוק, ישנן הגבלות על הסיורים במקום כדי לא להפריע למנוחתם של בעלי החיים. היציאה לסיורי הצפייה היא בקבוצות קטנות בלוויית מדריך מוסמך המצויד בתאורת אינפרה-רד, כאשר הצילום ושימוש בפנסים אסורים. הסיורים יוצאים בשעות החשיכה ועוקבים אחרי צבות במשקל 180 קילו המטילות כמאה ביצים עגולות ואחרי כן מכסות אותן באדמה ושבות אל הים.

ניתן ללון בכפר הקטן טורטוגרו הנמצא בצפון הפארק. כששה קילומטרים מצפון לכפר מתנשאת גבעת טורטוגרו (Cerro Tortuguero) לגובה 119 מטר, וממנה נשקפת תצפית מצוינת על התעלות, הכפר והחוף. השביל לראשה בוצי אך לא ארוך – כמחצית השעה לכל כיוון.

הפארק הלאומי מנואל אנטוניו
שמורה קטנה זו נמצאת במרכזה של רצועת חוף האוקיינוס השקט, מרחק של כארבע שעות נסיעה בכיוון דרום מסן חוזה. הפארק הלאומי מנואל אנטוניו (Manuel Antonio National Park) זוכה למספר רב של מבקרים, אשר בחלקם הגדול מגיע למקום כדי לנפוש בחופיו היפים, שיער גשם ירוק משמש להם כתפאורת רקע. אך מומלץ לנטוש לזמן מה את המסעדות הנעימות בחוף הים, ולצאת למסלולי הליכה קצרים העוברים ביער, במפרצים הקטנים ובמצוקים. בעלי חיים לא חסרים כאן, מעצלנים ואיגואנות, דרך ציפורים ולטאות ועד קופים אנדמיים לאזור. הפארק כולל גם 12 איים קטנים, המשמשים בתי גידול למגוון עופות מים.

הלינה בעיירה קאפוס (Quepos) הסמוכה זולה יותר מהאפשרויות המוצעות בפארק עצמו. אוטובוסים יוצאים מהעיירה לפארק מדי חצי שעה משעות הבוקר המוקדמות ועד הערב. כדאי לתכנן את ההליכה בפארק לשעות בוקר מוקדמות או לבקר במקום בעונה הרטובה, אז מספר התיירים פוחת.

הפארק הלאומי קורקובדו
הפארק הלאומי קורקובדו (Corcovado National Park) בדרום מערב קוסטה ריקה הוא אזור בתולי יפהפה של יער גשם פראי וחוף חולי, עם מסלולי טרקים ארוכים המספקים את חוויית הג'ונגל האולטימטיבית. הפארק נמצא בחצי האי אוסה (Peninsula de Osa), לחוף האוקיינוס השקט. בתחומו מתגוררים 6,000 מיני חרקים, 117 מיני זוחלים ודו-חיים, 367 מיני ציפורים (בהם אוכלוסייה גדולה של תוכי מקאו), ו-140 מיני יונקים, בהם קופים, טפירים ויגואר – פקחו עיניים.

מפקדת הפארק נמצאת בסירנה (Sirena) שבמרכז הפארק, בעוד שלושת תחנות הפקחים (ריינג'רים) נמצאות בהיקף השמורה. בין התחנות והמפקדה מחברים מסלולי הליכה בני שבע שעות ומעלה, אך אפשר להגיע למפקדה גם במטוס קל. במסלולי ההליכה ניתן ללכת באמצעות סיור מודרך או באופן עצמאי. יש לזכור כי מדובר באזור פראי שהטיול בו כרוך בחציית נהרות וקטעי חוף המוצפים בזמן הגאות, ויש להצטייד בלבוש הולם וכן לבדוק מראש את זמני הגאות והשפל. הטרקים הארוכים מרתיעים רבים מהמטיילים, אך ניתן כאמור להגיע לסירנה בטיסה וממנה לצאת למסלולי הליכה קצרים בסביבתה או לשיט בנהר הסמוך. יש לשים לב כי בעונה הרטובה אזור החוף סגור למטיילים וחלק מהנהרות עלולים להיות בלתי עבירים, ועל כן כדאי להגיע לשמורה בחודשי העונה היבשה, בין ינואר לאפריל.

הלינה בפארק מוגבלת לתחנות הפקחים והמפקדה, בהן לנים בעיקר בקמפינג אך בחלקם יש חדרי עץ פשוטים. מי שאינו מעוניין לסחוב אוכל ואמצעי בישול יכול להזמין ארוחות בארבעת התחנות הללו. יש להזמין מראש את הארוחות והלינה במשרד הפארק ברחוב הראשי של עיירה פורטו חימנז (Puerto Jimenez), בו ינפיקו לכם את האישור לבקר בפארק. בעיירה ניתן להצטייד במצרכי מזון וכן להשכיר אוהל לטיול בפארק במידת הצורך. אוטובוס מסן חוזה יוצא אל פורטו חימנז בנסיעה ארוכה ומפרכת בת 13 שעות.

הפארקים הלאומיים רינקון דה לה וייחה וסנטה רוסה
הר הגעש רינקון הוא מרכזו של הפארק הלאומי רינקון דה לה וייחה (Rincon de la Vieja National Park) שבצפון-מערב קוסטה ריקה, ואתר התיירות הראשי במחוז. בפארק לגונות, מעיינות חמים ובריכות בוץ מבעבע, מפלי מים ובעלי חיים רבים. מסלולי הליכה קצרים רבים עוברים בו, ואפשר לטייל בשטחו גם בסיורי רכיבה על סוסים. הפארק נמצא כ-25 קילומטר מצפון מזרח לעיר ליבריה (Liberia, כארבע שעות נסיעה מצפון-מערב לסן חוזה).

פארק לאומי נוסף באזור הוא הפארק הלאומי סנטה רוסה (Santa Rosa National Park), שבחצי האי סנטה אלנה (Santa Elena). זהו אחד הפארקים הראשונים במדינה, וההיסטוריה נוכחת בו בדמות האחוזה בה ניצח צבא קוסטה ריקה את הכובש וויליאם ווקר ב-1856. האחוזה 
(Hacienda) המקורית נשרפה לפני שנים אחדות, וכיום עומד במקום שחזור שלה ובו מוזיאון קטן. אך העיקר, כתמיד בקוסטה ריקה, הוא הטבע בפארק: יער טרופי יבש ובו מינים רבים של ציפורים, יונקים, זוחלים ודו חיים, לצד חופים, שוניות, ביצות ואתר קינון של צבי ים.

חופים
כמי שמשמשת חוליה באותו שרשרת אדמה דקה המחברת בין אמריקה הדרומית לאמריקה הצפונית, קוסטה ריקה מציעה מגוון חופים הן של האוקיינוס השקט והן של הים הקאריבי.

החוף הקאריבי מתנהל בקצב רגוע יותר ואוכלוסייתו מונה אחוז גבוה יחסית של ג'אמייקנים ושחורים. העיר הגדולה באזור היא פוארטו לימון (Puerto Limon), שאינה מעניינת במיוחד. במרחק 43 קילומטר מדרום שוכנת קאהואיטה (Cahuita), עיירת חוף רגועה עם ניחוח קריאולי וחופים נאים. באופן נוח למדי, ממוקם לידה פארק לאומי הנושא את שמה, ובו חופים לבנים, קופים ושאר בעלי חיים, שוניות ומסלולי הליכה. פוארטו וייחו
(Puerto Viejo de Talamanca) היא עיר גולשים וצעירים מלאת חיים בחוף הקאריבי. אפשר לצאת ממנה אל החוף היפה של הכפר מאנזאניו (Manzanillo), הנמצא כ-12 קילומטר ממזרח.

בצפון חוף האוקיינוס השקט של קוסטה ריקה בולט חצי האי ניקויה (Peninsula de Nicoya). הדרך אליו ארוכה ומערכת הכבישים בשטחו אינה טובה, אך החופים באזור נפלאים ומצדיקים את המאמץ. פלאיה דל קוקו (Playa del Coco) הוא החוף הנגיש ביותר בחצי האי, ועקב כך הינו אחד הפופולרים במדינה. בחוף יש את כל השירותים הדרושים, וכן פועלות בו חברות צלילה. חוף אהוב נוסף על המטיילים הוא פלאיה טמרינדו (Playa Tamarindo) היפה, החביב במיוחד על גולשי הגלים. גם חובבי הטבע ימצאו בו עניין, בשל הפארק הלאומי מארינו לאס באולאס (Marino Las Baulas National Park) הנמצא מצפון לו. בפארק זה נמצא אתר קינון של צבי ים גלדיים, הפוקדים אותו בהמוניהם בין אוקטובר למרץ. פארק לאומי נוסף בניקויה הוא בארה הונדה (Barra Honda National Park) ובו מערות נטיפים שבהן ניתן לטייל באמצעות סיורים מאורגנים. בדרום חצי האי נמצאת העיירה התיירותית מונטזומה (Montezuma), חביבת התרמילאים והצעירים. הנסיעה אליה מעייפת, אך נדמה שהמנוחה על החוף מצדיקה את ההשקעה.

פונטארנס (Puntarenas), מצדו השני של מפרץ ניקויה היא היישוב המרכזי באזור זה של החוף, אך היא אינה מאירת פנים והתיירים רק עוברים בה בדרכם לחצי האי או לחאקו 
(Jaco) הסמוכה. חאקו וחוף פלאיה הרמוסה (Playa Hermosa) שלצדה הם מאתרי הגלישה הטובים במדינה. חאקו עצמה היא עיירה תוססת ונעימה, ובשנים האחרונות אף התיישבה בה קהילה ישראלית קטנה, מה שמבטיח שתוכלו לרענן את התפריט היומי עם פלאפל. יתרונה הוא בגישה הקלה מסן חוזה, כשלוש שעות נסיעה. גולשים אדוקים ירחיקו עד פאבונס (Pavones) שבדרום המדינה, הידוע בגליו המובחרים. 

כתבה: יעל רגב