ינגון (Yangon)

אגם אינלה. הנוף והחיים המסורתיים מושכים לכאן המוני תיירים ובעיקר תרמילאים | צילום: משה שי

עיר הבירה לשעבר שוכנת בדרום מיאנמר, על שלוחותיו של נהר איירוואדי (Ayeyearwady), ומתגוררים בה כארבעה מיליון תושבים.
האתר המפורסם ביותר בה הינו פגודת שווהדאגון (Shwedagon Pagoda), המקודשת ביותר לבודהיסטים במדינה. כפי שמבטיח כינויה של מיאנמר, "ארץ פגודות הזהב", מתנשאת כיפתה של פגודה זו לגובה של 98 מטרים, הנוצצים בזהב בראש גבעה. בכל מספר שנים מחודש ציפוי הכיפה בעלי זהב. על פי האמונה נבנה המקום כדי לשכן אחדות משערותיו של בודהה. מסביב למבנה המרכזי בנויים מקדשים, פגודות נוספות ופסלים, ביניהם משוטטים נזירים בגלימות בצבע אדום עמוק. מומלץ לבקר בזריחה, אז צובעת השמש את הכיפה הזהובה בכתום והמקום שוקק חיים בתפילות הבוקר, או בשעות אחר הצהריים עד השקיעה. פגודה מעניינת נוספת היא פגודת סולי (Sule) שבמרכז העיר, בעלת סטופה מתומנת המתנשאת לגובה של 46 מטר. בפגודת צ'אוקטטגיי פאיה 
(Chaukhtatgyi Paya) נם בודהה שוכב גדול ממדים.
הקהילה היהודית בינגון שמנתה בעבר כ-2,500 נפש, הצטמצמה עם השנים וכיום מונה כשלושים יהודים בלבד. לא רחוק מפגודת סולי נמצא בית הכנסת של הקהילה, ובסמוך לו בית הקברות היהודי.
שלווה ניתן למצוא באגם קאנדאווגיי (Kandawgyi) בפארק במרכז העיר. כדאי גם לבקר בשוק המקומי (Bogyoke Aung Sang Market) ובו חפצי אמנות וטקסטיל.

מנדליי וסביבתה (Madalay)
העיר מנדליי היא השנייה בגודלה במדינה ובה כמיליון תושבים. בעבר שימשה כבירת בורמה כשלושים שנה, אך על אף חשיבותה ההיסטורית והיותה מרכז תרבותי חשוב, מדובר בעיר אפרורית למדי. רודיארד קיפלינג אמנם הנציח אותה בשירו "הדרך למנדליי", אך הוא עצמו מעולם לא ביקר בה. מנדליי מהווה נקודת מוצא לאתרים רבים המצויים בסביבתה.
ארמון מנדליי הישן השתרע בעבר על שטח אדיר במרכז העיר, אך מבני העץ שבו נשרפו במהלך מלחמת העולם השנייה. שוונאנדאו צ'אונג (Shwenandau Kyaung) הוא אחד המבנים היחידים ששרדו מהארמון המקורי.
ניתן להשקיף על העיר מגבעת מנדליי (Mandalay Hill). המסורת מספרת שבמקום זה הכריז בודהה בפני תלמידו אננדה על הקמתה של עיר קדושה באזור זה. במאה ה-19, כשהוקמה מנדליי, הציב המלך על הגבעה פסל בודהה המצביע על העיר שלמרגלותיה. 1,782 מדרגות לולייניות מטפסות לראש הגבעה, אך מי שמעדיף לוותר על המסע מלא הקדושה מוזמן להשתמש בשירותי המעלית. למרגלות הגבעה נמצא מקדש קותדאו (Kuthodaw) – מתחם של מאות פגודות ובהן לוחות אבן חרוטים. במקדש סנדאמאני פאיה (Sandamani Paya) שלצדו ניצבים יותר מ-1,700 לוחות אבן נוספים, עליהם חרוט פירוש לספר הבודהיסטי.
המקדש הקדוש בעיר הוא מאהאמוני פאיה (Mahamouni Paya), ובו פסל בודהה נדיר ועתיק. מומלץ לבקר במקדש זה בשעות הבוקר המוקדמות, עם הזריחה, כדי לצפות בטקס ההשכמה של הבודהה – מאמינים רבים גודשים את המקום, רוחצים את פני הפסל ואת שיניו, מעטרים אותו בעלי זהב ומביאים מנחות מזון ופרחים.

מחוץ לעיר שוכנות ערי הבירה העתיקות והנטושות סאגאינג (Sagaing), אווה (Ava), אמראפורה (Amarapura) ומינגון (Mingun). המומלצת ביניהן היא מינגון, הצפונית למנדליי, אליה מגיעים באמצעות שיט מרתק על נהר איירוואדי, המאפשר גם הצצה על חיי הנהר במיאנמר. בעיר ניצבת פגודת ענק, שבנייתה הופסקה במחצית הראשונה של המאה ה-19, ובה פעמון יצוק ענקי. מראש הפגודה נשקפת תצפית יפה של האזור. בערים אווה ואמראפורה לא נותרו שרידים רבים, מאחר ומבני עץ רבים הועתקו לערים חלופיות ואחרים נהרסו ברעידת אדמה. באזור סאגאינג, שהיתה בירת המדינה במאה ה-14 ניצבים פגודות ומנזרים רבים. הנוף הירוק של העמק ומקדשיו נשקף מראשה של גבעת סאגאינג. עוד אתר המצדיק גיחה מחוץ לעיר הוא גשר U Bein. אורכו 1.2 קילומטרים והוא עשוי מעץ טיק. מומלץ לצלמו בשעות השקיעה, עם צלליות המקומיים העוברים בו.

באגאן (Bagan)
הדובדבן שבקצפת אתריה של מיאנמר. באגאן היא אתר ארכיאולוגי מרשים ומרתק מהמעניינים באסיה. זהו אוסף עצום של אלפי פגודות, מקדשים וסטופות שנבנו בין המאות ה-11 וה-13 על פני שטח מישורי של כארבעים קילומטר רבוע. היות והשטח רחב ידיים, כדאי לנוע בין האתרים במונית, בכרכרה או באופניים (לא לשכוח להצטייד בבקבוקי מים!). הקדישו יום שלם לאתר, ואל תפספסו את השקיעה המוסיפה לגוון האדמדם של המקדשים ונוצצת על פני הפגודות המוזהבות.

בין האתרים הרבים בבאגאן אל תחמיצו את פגודת שווהזיגון (Shwezigon Paya), שהיא העתיקה והחשובה ביותר במקום. על פי האמונה אצורים בה שרידי עצמותיו ושיניו של בודהה. במקדש אנאנדה (Ananda Phato) ניצבים ארבע פסלי בודהה מעץ המסמלים את ארבעת רוחות השמיים, ובו מוזיאון המציג ממצאים מהאתר. מקדש תאתבייניו 
(Thatbyinnyu) מתנשא לגובה של יותר משישים מטר ונשקפת ממנו תצפית נהדרת על המקדשים סביבו.

בשנים האחרונות התווספה למקום אטרקציה חדשה, יקרה אך מפתה, בדמות כדור פורח הממריא מעל הפגודות בשעות הזריחה. הטיסות יוצאות בעונת התיירות בלבד (נובמבר עד פברואר) ובכפוף לתנאי הרוח. המחיר אינו זול – 250 דולר ל-45 דקות טיסה, כולל כוס שמפנייה – אך החוויה בלתי נשכחת.

הר פופה (Mount Popa)
הר פופה ("הר הפרחים" בבורמזית) הינו הר געש כבוי מדרום-מזרח לבאגאן, הקדוש בשל היותו מקום מגורם של הנאטים, הרוחות הבורמזיות שקדמו לאמונה בבודהיזם. התצפית מראשו יפהפייה בימים בהירים, ובמחצית הדרך המתישה אליו ניצב מקדש המכיל בובות נאטים. ניתן לבקר בהר כטיול יום מבאגאן.

באגו (Bago)
עיר זו שגשגה בתקופת שושלת מון עד שנחרבה באמצע המאה ה-18. חלקה שוחזר בתחילת המאה ה-19. לתיירים משמשת העיר נקודת עצירה בנסיעה הארוכה בין ינגון לאגם אינלה. בבאגו נמצא פסל בודהה שוכב באורך 55 מטר, השוותאליאונג (Shwethalyaung), והפגודה שוומאוודאו (Shwemawdaw) הגבוהה, אף יותר מפגודת שווהדאגון בינגון. מזרחית לעיר שוכנת פגודת סלע הזהב על הר קיאיקטיו (Kyaiktiyo).

אגם אינלה (Lake Inle)
אגם מים במרכז המדינה במחוז שאן, באורך של 22 קילומטר ובגובה של 875 מטר מעל פני הים, המוקף גבעות ירוקות. כאן מתגוררים בני האינתה (Intha; "בני האגם"), העוסקים בדיג, בחקלאות צפה ובמלאכות יד. הנוף והחיים המסורתיים מושכים לכאן המוני תיירים ובעיקר תרמילאים. סיורי שיט על פני האגם כוללים ביקורים בבתי מלאכה מקומיים וכן מאפשרים לראות את הערוגות הצפות ושיטת החתירה הייחודית של בני האינתה, המשיטים את סירותיהם בעזרת משוט המוצמד לרגל. באזור ניתן לבקר במקדש פאונג דאו או (Phaung Daw Oo) ובמנזר "החתולים הקופצים" המשעשע, בו מתגוררים חתולים המאומנים לביצוע מופעי אקרובטיקה. כדאי לשכור אופניים כדי לטייל בכפרי השבטים באזור, אליהם אפשר להגיע גם באמצעות טרקים מודרכים בני יום עד שלושה.

פינדאיה (Pindaya)
עיירה ציורית במחוז שאן, כשלושים קילומטר ממזרח לאגם אינלה. בקרבת העיירה חצובה מערכת מערות המכילה מעל 6,000 פסלי בודהה. אזור פינדאיה יפה ומנוקד בכפרי שבטים שונים, וניתן לבקר בו באמצעות סיורי הליכה היוצאים מהעיר. 

כתבה: יעל רגב