עמק נאפה ועמק סונומה (Napa Valley & Sonoma Valley)

רוב היקבים פתוחים לסיורים ולטעימות יין, בתשלום סימלי או בחינם
יין ישמח לבב אנוש, ובקליפורניה – הידועה באיכות יקביה – על אחת כמה וכמה. 80 קילומטר צפונית לסן פרנסיסקו נמצאים העמקים נאפה (Napa) וסונומה (Sonoma), שמענביהם מייצרים את המיטב שביינות קליפורניה. בלשון האינדיאנים, "Napa" פירושו "שפע", ואכן, שילוב של אקלים מתאים וקרקע פורייה יצר כאן תנאים מצוינים לגידול גפנים. בעמק נאפה יש כ-120,000 דונם כרמים וכמאתיים יקבים, ובעמק סונומה – 35 יקבים.
הביקור בהם הוא חוויה הנוגעת בכל החושים. הנוף – שפע כרמים מלוא העין – מרנין לב. היקבים פתוחים לסיורים ולטעימות יין, בתשלום סמלי או בחינם. ללוגמים – סליחה, ל"דוגמים" – החרוצים כדאי ללון באזור (עוד על אפשרויות הלינה בסביבה – בלשכת התיירות בסן פרנסיסקו, טלפון: 1-415-3912000, ובלשכות התיירות המקומיות שיוזכרו בהמשך). יש בו עיירות קטנות ונעימות, ובהן אתרים היסטוריים בשפע.

מולדת השזיף האדום
סנטה רוזה (Santa Rosa) היא העיר הגדולה בעמק סונומה. כדי להגיע אליה, נוסעים מסן פרנסיסקו צפונה, דרך גשר שער הזהב, בכביש 101, וממנו פונים מזרחה בכביש 37. ממשיכים צפונה בכביש 121 ובכביש 12, המוביל לסנטה רוזה עצמה. בעיר שוכן ביתו של הגנן-הגנטיקאי לותר בורבאנק, שטיפח כ-800 זני פירות, ירקות ופרחים, ובהם שזיף "סנטה רוזה". ליד הבית משתרעים על פני חמישה דונם הגנים, שבהם ערך בורבאנק את ניסוייו הראשונים.
Luther Burbank Home and Gardens
טלפון: 1-707-5245445

בסנטה רוזה גרו גם שני קריקטוריסטים ידועים, רוברט ריפלי (Robert Ripley) וצ'רלס שולץ, אביו הרוחני של "סנופי". במקום פועלים שני מוזיאונים לזכרם: מוזיאון ריפלי, השוכן בכנסייה שנבנתה כולה מעץ סקוויה אחד; ומוזיאון שולץ.

Charles M. Schulz Museum
כתובת: 2301 Hardies Lane, Santa Rosa
טלפון: 1-707-5794452

מידע נוסף על סנטה רוזה

בעיירה סונומה (שאליה מגיעים מסנטה רוזה בנסיעה דרומה, בכביש 12) יש כיכר גדולה, שסביבה פזורים מבנים היסטוריים: בית העירייה, מיסיון סן פרנסיסקו סולאנו (Mission San Francisco Solano) ועוד. בכיכר יש גם מפעל גבינות, המזמין תיירים לבקר ולטעום. בלב הכיכר ניצבת אנדרטה לזכר "מרד דגל הדוב", שהתרחש ב-1846: איכרים אמריקאים, שמאסו בעול מקסיקו, הקימו את "מדינת קליפורניה העצמאית", שאחרי כמה שבועות "נכבשה" על ידי הצבא האמריקאי.
בסונומה אפשר לסייר ביקבים, וגם לראות גילופי עץ יפהפיים. באזור התפתחו אומנויות ואמנויות הקשורות בתעשיית היין: עבודות זכוכית ועיטור בקבוקים, גילוף ופיסול בעץ, ועוד. מאלה ניתן להתרשם ביקבים, בגלריות ובחנויות שבעמק, ובכל זאת נמליץ על מקום ספציפי.
ארל בראון, פנסיונר מסן פרנסיסקו, הגיע ליקב סבסטיאני (Sebastiani,) שבעיירה סונומה, והציע לבעלים לקשט את חביות היין, בתנאי ש"יורשה לו לשתות בזמן העבודה". לא ידוע כמה ליטרים של יין שתה האמן, אבל 17 שנותיו כגמלאי בגילופין הותירו מאות גילופים נהדרים.
טלפון: 1-707-9333230

מעריציו של ג'ק לונדון יוכלו לבקר בפארק הקרוי על שמו (Jack London State Historic Park). כדי להגיע אליו, נוסעים בכביש 12 צפונה, ואחרי כשמונה קילומטרים פונים שמאלה. ממשיכים לפי השילוט. במקום היפה הזה, שבו חי הסופר את שנותיו האחרונות, פועל מוזיאון קטן לזכרו.
טלפון: 1-707-9385216

יין, חרדל ועוד
היישובים הראשיים בעמק נאפה הם נאפה, סנט הלנה (St. Helena) וקאליסטוגה (Calistoga). בכולם יש מבנים היסטוריים, שאותם ניתן לראות במהלך טיול רגלי, בנהיגה איטית, או ברכיבה על אופניים שכורים. בעיירה נאפה (כדי להגיע אליה מסונומה, נוסעים דרומה בכביש 12, שממנו פונים מזרחה בכביש 121, וממנו צפונה בכביש 29) יש מוזיאון היסטורי ובית אופרה שהוקם במאה ה-19. מידע נוסף – בלשכת התיירות של נאפה.
טלפון: 1-707-2267459

אחד הבילויים המומלצים בעמק נאפה הוא נסיעה ב"רכבת היין", מסע של שלוש שעות בנופי הכרמים של האזור. אפשרות אחרת היא לטוס מעל העמק בכדור פורח (רשימת חברות תמצאו באתר עמק נאפה).

רכבת היין
טלפון: 800-4274124

סנט הלנה (שאליה מגיעים מנאפה בנסיעה צפונה בכביש 29) היא עיירה יפה, ובה מוזיאונים המוקדשים לסופר רוברט לואיס סטיבנסון ולתולדות העמק; "ספריית יין" מקצועית יחידה מסוגה בארצות הברית; חנויות ומקומות לינה. היא יושבת בלב עמק נאפה, על כביש 29.

לשכת התיירות המקומית
טלפון: 1-707-9634456

קאליסטוגה (הנמצאת צפונה משם, על כביש 29) היא עיירה של מעיינות חמים וגייזרים, שאחד מהם – המתפרץ לגובה עשרים מטר פעם בארבעים דקות לערך – זכה לכינוי "הזקן הנאמן" (Old Faithful), כשמו של הגייזר המפורסם מפארק יילוסטון. כיאה למרכז מרחצאות, בקאליסטוגה יש שפע מסעדות, מלונות וחדרי אירוח (B&B), וגם מספר אתרי קמפינג.
לרומנטיקנים מומלץ לנסוע 11 קילומטר צפונה, בכביש 29, עד לפארק רוברט לואיס סטיבנסון
(Robert Lewis Stevenson Park), שבילה כאן את ירח הדבש שלו. כעשרה קילומטר מערבה משם נמצא "יער" עצי סקוויה מאובנים (מגיעים אליו בכביש 128). מי שיזדמן לקאליסטוגה באמצע פברואר, יזכה לטעום מאות סוגי חרדל ב"פסטיבל החרדל הבינלאומי".

לשכת התיירות המקומית
טלפון: 1-707-9426333

הפארק הלאומי יוסמיטי (Yosemite National Park) 
ביקור ביוסמיטי (Yosemite National Park) אינו טיול שגרתי. במידה רבה, זהו מסע רוחני לנופים נהדרים ולטבע מופלא. יש בו, ביוסמיטי, עוצמה אדירה: גושי גרניט עצומים, הגדולים בעולם; מפלי מים, הגבוהים באמריקה הצפונית; עצי סקוויה ענקיים; ובין כל אלה פינות שלוות, המשרות אווירת קדושה.
גם לפני כ-150 שנה היה המקום מקור להשראה. ב-1864, בעודו שקוע במלחמת האזרחים הנוראה, נעתר הנשיא אברהם לינקולן להפצרותיהם של חובבי הטבע, וחתם על צו המייעד את עמק יוסמיטי ואת חורשת מאריפוזה שלידו לשימור. כך הפך האזור לאחת משמורות הטבע הראשונות בעולם, וכמעט היה לפארק הלאומי הראשון. את הבכורה הפסיד יוסמיטי ליילוסטון, שזכה בתואר כבר ב-1872. רק ב-1890, 24 שנים לאחר אותו תקדים, הוכרז יוסמיטי כפארק לאומי.
מרכז המבקרים (טלפון: 209-3720200) הוא מקום מצוין להתחיל בו את הטיול ביוסמיטי. שם תוכלו להתעדכן בחדשות האחרונות, ללמוד על כללי ההתנהגות בפארק ולהתרשם מסוגי השבילים הנמצאים בו (ביוסמיטי יש שבילי הליכה באורך כולל של יותר מ-1,300 קילומטר). מרכז המבקרים נמצא בלב ליבו של הפארק, בעמק יוסמיטי, שבו מרוכזים כמה מהאתרים המזוהים ביותר עם המקום, ובהם "אֶל קפיטן" (El Capitan).
סביב העמק (שטחו כ-18 קילומטרים רבועים בלבד, פחות מאחוז משטח הפארק) – שנוצר על ידי נהר מרסד (Merced) וקרחונים – ניצבים קירות גרניט שהקרחונים שייפו והחליקו, וביניהם ערוצים שהיו בעבר יובלי הנחל. כיוון שהנהר העמיק את ערוצו בקצב מהיר יותר מזה של היובלים, ערוציהם נותרו "תלויים" למעלה, כשמפלי מים יורדים מהם בעוצמה שוצפת.
"אל קפיטן", המתנשא לגובה 1,370 מטר מעל לעמק, נחשב לגוש הגרניט הגדול בעולם, על אף שהוא לא הגבוה ביותר. גוש גרניט אחר ביוסמיטי, "חצי כיפה" (Half Dome), מתרומם לגובה של 1,600 מטר מעל סביבתו. רק כשצופים לעברם במשקפת ורואים על פניהם את מטפסי הצוקים, זעירים כנמלים, מתחוור גודלם האמיתי.
מלבד אותם נפילים יש בעמק גם שבילים קצרים, המובילים לפינות חמד ומתאימים למי שמגיעים לביקור של יום אחד בפארק. אחד מהם הוא שביל קצר המוביל לחלק התחתון של "מפלי יוסמיטי" (כ-800 מטר), המפלים הגבוהים באמריקה הצפונית, שנופלים בשתי מדרגות. מהשביל אפשר לראות גם את המפל העליון. שבילים קצרים מובילים גם לנהר מרסד, שבו ניתן לטבול ולשוט.

על דובים וסכנות אחרות
את שמו קיבל העמק (ובעקבותיו הפארק כולו), מפי חיילי גדוד צבאי, שהגיעו לאזור ב-1851 בניסיון לשים קץ למלחמה שהתחוללה כאן בין מחפשי הזהב לבין האינדיאנים. תוך שיבוש של המלה האינדיאנית U-zu-ma-ta, שפירושה דוב גריזלי (באותה תקופה חיו באזור דובי גריזלי רבים), קראו החיילים למקום יוסמיטי.
באופן אירוני, היה זה דווקא בואו של האדם הלבן שהמיט אסון על דובי הגריזלי. האחרון שבהם נורה כאן למוות ב-1895, שנים ספורות לאחר שהמקום הוכרז כפארק לאומי. הדובים היחידים החיים כיום בפארק הם דובים שחורים (Ursus americanus). אוכלוסייתם מוערכת בכ-350 פרטים, והם מגלים תאווה מיוחדת לדברי המזון שמביאים איתם המטיילים. זו הסיבה לכך שהלנים באתרי הקמפינג והיוצאים לטרקים מחויבים בכללי התנהגות מיוחדים. עם היונקים הנוספים החיים בפארק נמנים מכרסמים שונים, כבש ההרים (Ovis californiana), אייל פרדי שחור זנב
(Odocoileus hemionus), זאב הערבות (Canis latrans) ופומה (Felis concolor). יש בו גם מאות מיני עופות.
אורכם הכולל של הכבישים בפארק הוא 420 קילומטר, וכדי להימנע מתקלות ומסכנות, כדאי לשמוע להמלצות הניתנות במרכז המבקרים: אילו כבישים סגורים, אילו משובשים כתוצאה מפגעי החורף והיכן מסוכן לנסוע. חלק משבילי ההליכה בפארק מוגדרים כ"מסוכנים ולא מומלצים". כוחות הטבע ביוסמיטי – מוקד המשיכה העיקרי של הפארק – פעילים, והם רבי עוצמה וסיכון. ב-1996, למשל, התמוטט במקום גוש גרניט במשקל 80,000 טון, וגלש לעומק של 600 מטר. נחיתתו גרמה להדף שיָצר משבי רוח אדירים, ואלה עקרו מאות עצים. אמנם תופעה קיצונית כל כך לא מתרחשת ביוסמיטי מדי יום, אבל היא ממחישה את הסיכון הטמון בפעילויות ובסיורים לא מבוקרים בפארק. לכן חשוב לא לחרוג משבילים מסומנים, לא לטייל לבד בשבילי אתגר ולא להתפתות ל"קיצורי דרך".
בחלק מהפארק אסור לנסוע ברכב פרטי. כתחליף פועל במקום שירות קרוניות, שהשימוש בו חינם (הכניסה לפארק עצמו כרוכה בתשלום. נכון לכתיבת שורות אלה, המחיר הוא 20 דולר לכלי רכב פרטי לשבוע ו-10 דולר לאדם המגיע בתחבורה ציבורית או באופנוע).

הטובים מכולם
ביוסמיטי תמיד חסר זמן ואי אפשר להספיק לראות הכל. לכן, מבין האתרים המרתקים הפזורים בפארק, בחרתי בארבעה שהם בחזקת "חובה". הראשון, "תצפית המנהרה" (Tunnel View), הוא נקודת תצפית יפהפייה, המשקיפה על "אל קפיטן", "חצי כיפה" ומפל "הינומת הכלה" (גובהו כמאתיים מטר). במקום יש שלטים, ובהם הסברים על הנוף, הטבע וההיסטוריה של יוסמיטי. "תצפית המנהרה" נמצאת על הכביש המוביל מהעמק דרומה (כביש 41), מיד אחרי היציאה מהמנהרה.
אותו כביש מוביל אל "אתר החובה" השני, "נקודת הקרחון" (Glacier Point). כדי להגיע אליו, פונים בצ'ינקוואפין (Chinquapin) בנתיב השמאלי, וממשיכים בו כ-26 קילומטר בכביש מתפתל בין יערות, עד לנקודה המתנשאת לגובה של 1,000 מטר מעל לעמק. המהדרין במצוות יכולים לנסוע לכאן באוטובוס של הפארק (עלות הנסיעה – כ-10 דולר לאדם), ולרדת לעמק ברגל, בשביל שאורכו שישה קילומטרים, וכך להוסיף עוד פרק ל"תיק החוויות הבלתי נשכחות". הגישה ל"נקודת הקרחון" אפשרית רק בקיץ. 

האתר הבא הוא חורשת מאריפוזה (Mariposa Grove of Big Trees), שבה כ-500 עצים מרשימים של סקוויית ההרים (Sequoiadendron gigantea). החורשה נמצאת בהמשך כביש 41, ליד הכניסה הדרומית לפארק. היא שריד ליער הסקוויה הענקי, ש-80,000 דונם ממנו נכרתו ב-15 השנים שקדמו להכרזה על הפארק. בשעות היום אפשר לנסוע בחורשה בקרוניות (בתשלום), או פשוט לשוטט בשביליה. אין כניסה בחורף. חורשות סקוויה נוספות נמצאות בפארקים הלאומיים הסמוכים סקוויה (Sequoia) וקינגס קניון (Kings Canyon).
האתר הרביעי והאחרון איננו בדיוק "אתר", אלא דרך, החוצה את הפארק ואת רכס סיירה נבדה, ממערב למזרח. זוהי דרך טיוגה (Tioga Road) – אותו קטע מכביש 120 העובר בתוך הפארק – הפתוחה רק בקיץ. היא עוברת לאורך כמאה קילומטר, בין סלעי גרניט ענקיים, בגבהים המתקרבים ל-3,000 מטר. נשקף ממנה נוף מדהים ביופיו. בקצה המערבי שלה יש שתי חורשות סקוויה (נגישות פחות מחורשת מאריפוזה). הקצה המזרחי שלה נמצא מחוץ לתחומי הפארק, וכשנוסעים בו חוצים את "מעבר טיוגה" (Tioga Pass), הגבוה במעברי סיירה נבדה.

עוד באזור: אגם מונו ובודי

כעשרים קילומטר מהפארק הלאומי יוסמיטי, בסמוך לעיירה לי ויינינג (Lee Vining), שוכנת שמורת אגם מונו (Mono Lake State Reserve). זהו אגם מלוח בן 180 קילומטר רבוע באמצע טבלה וולקנית מדברית, ובו אי אחד בצבע כהה (Negit Island) ואחד בצבע בהיר (Paoha Island). מימיו של אגם מונו מלוחים פי שניים וחצי מהאוקיינוס (אך עדיין הרבה פחות מים המלח הישראלי), ועל כן לא חיים בו דגים. עם זאת במימיו מתקיימות אוכלוסיות גדולות של אצות וזמרגל המליחות, המושכים למקום ציפורים רבות.

ב-1941 החלו לשאוב מים מהאזור אל לוס אנג'לס, והדבר גרם לעלייה במליחות האגם וירידה של 15 מטר במפלסו. ירידת המפלס חשפה תצורות אבן טוף ביזאריות שנחבאו עד אז מתחת למים – עמודים משונים בגובה של עד תשעה מטרים הנראים כמו ארמונות החול שילדים יוצרים בטפטוף מים וחול, אך בקנה מידה גדול בהרבה. בנוסף הפכה ירידת המפלס את האי נגיט לחצי האי, ובכך סיכנה את מושבות הציפורים שבשטחו. מאבק של פעילים ירוקים למען האגם הציל את מקווה המים המיוחד מהתייבשות.

הנופים הייחודיים של עמודי הטוף והאגם, היותו נקודת עצירה לציפורים נודדות וקרבתו לפארק הלאומי יוסמיטי הופכים את אגם מונו לאתר פופולרי. במקום יש סיורי מאורגנים, סיורי שיט ומסלולי הליכה ואפשר גם לשחות בו. כדאי לבקר במרכז המבקרים בעיירה לי ויינינג, המסביר על ההיסטוריה והטבע של האזור ועל המאבק להצלתו.

הגעה: נוסעים על הכביש החוצה את יוסמיטי ממערב למזרח. קילומטרים ספורים אחרי היציאה המזרחית מהפארק נפגשת הדרך עם הכביש המהיר 395. ממשיכים צפונה עד לאגם.

לא רחוק מאגם מונו, מסתתרת אחת מעיירות הרפאים המוצלחות ביותר בארצות הברית מימי המערב הפרוע – בודי (Bodie). המקום הוקם במחצית השנייה של המאה ה-19 בעקבות גילוי זהב באזור. בשיאה התגוררה בה אוכלוסייה של כ-10,000 תושבים. היו בה ברים פרועים ובתי בושת, וגם כלא, שהפך נחוץ למדי בעקבות העלייה התלולה ברמת הפשע ובכמות הרציחות שהעיר נודעה בהן לשמצה. ברבות השנים נזנחה העיר וננטשה, אך חלק ממבניה של בודי עדיין נותרו בשטח במצב של כליה מעוכבת, והפכו אותה לעיר רפאים אטרקטיבית לביקור.

הגעה: המשיכו צפונה על כביש 395 עד רחוב בודי (Bodie Road), מספר 270, שמדרום לברידג'פורט (Bridgeport). החלק האחרון של הכביש אינו סלול, ועלול להיות קופצני ומטלטל.

המדבריות של קליפורניה

חלק ניכר מדרום קליפורניה מכוסה על ידי מדבריות. מדבר מוהאבי (Mojave Desert), המכונה "המדבר הגבוה" (High Desert) מתפרש על פני 22 אלף קילומטר רבוע הפולשים לשטחן של נבדה, יוטה ואריזונה השכנות. מדבר קולורדו (Colorado Desert) הקטן יותר, המכונה בהתאמה "המדבר הנמוך" (Low Desert), משתרע בדרום מזרח-קליפורניה ובצפון-מזרח מדינת באחה קליפורניה שבמקסיקו, מעבר לגבול.

פאלם ספרינגס

במרחק של כ-180 קילומטר ממזרח ללוס אנג'לס, על הכביש המהיר I-10, שוכנת עיר הנופש המדברית פאלם ספרינגס (Palm Springs) שבמדבר הנמוך. היא ממוקמת בעמק קאוצ'לה (Coachella), לרגלי הרי סן חסינטו (San Jacinto). בקיץ הטמפרטורות מרקיעות שחקים, אבל בשאר ימות השנה אפשר להבין מדוע מכונה פאלם ספרינגס "מגרש השעשועים של הכוכבים". בשנות השלושים של המאה העשרים נהרה למקום מיטב אצולת הוליווד ליהנות מהנוף המדברי, השמש והשלווה. כיום יש אומנם אתרי נופש פופולריים יותר בקרב הסלבריטאים, אולם היא עדיין מושכת רבים מהם, ולו בזכות מכון הגמילה המפורסם בטי פורד השוכן לא רחוק מהעיר, או פסטיבל הסרטים המפורסם הנערך בה בינואר.
אתר התיירות של פאלם ספרינגס

אחת האטרקציות הכל אמריקאיות בהן מתגאה פאלם ספרינגס היא מגרשי הגולף הרבים. במחוז פאלם ספרינגס יש יותר ממאה מסלולים, בהם כמה מהטובים באמריקה. בעיר יש גם מגרשי טניס רבים, אלפי בריכות שחייה, אולמות באולינג, ופעילויות כגון רכיבה על סוסים, טרקים, פולו, אופני הרים וסיורי נהיגה ברכבי שטח. דרך אחרת לבזבז את כספכם היא בבתי הקזינו המקומיים. הימורים אומנם אסורים בקליפורניה, אך חלקים רבים משטחה של פאלם ספרינגס נמצאים בבעלות השבט האינדיאני קהוילה (Cahuilla), המפעילים את בתי הקזינו בחסות שטח השמורה האוטונומי. כמרומז משמה, באזור יש נביעות מים מינרליים, וכיום פועלים בעיר אתרי ספא ובריאות רבים המציעים שלל טיפולים מפנקים. כיום יש גם סצנת גייז חזקה בתיירות המקומית. פרט לפעילויות נופש אין בעיר אתרי תיירות של ממש, רק כמה מוזיאונים קטנים, בהם מוזיאון האמנות המקומי (Palm Springs Art Museum) ומוזיאון המדבר החי (Living Desert), שהינו מעין גן חיות וגן בוטני.

אם מאסתם באווירת השעשועים והעיר, צאו אל הקניונים ונופי המדבר שמחוצה לה. בקניונים האינדיאנים יש מסלולי הליכה, מפלים, מסלולים לרכיבה על סוסים ואופניים ולנסיעה ברכבי שטח. על פסגות ההרים הנישאות מעל העיר תוכלו אף למצוא שלג בעונת החורף, שינוי של ממש מהמדבר היבש סביב. לא חייבים לטפס במאמץ את הדרך לפסגות – ניתן להגיע לאחת מהן באמצעות רכבל ענק. בחורף ניתן ליהנות בפסגה ממזחלות, סקי במישור או מלחמת כדורי שלג.

הפארק הלאומי ג'ושוע טרי

הפארק הלאומי ג'ושוע טרי (Joshua Tree National Park) יושב על המפגש בין המדבר הגבוה לנמוך, וכולל שטח של כ-3,200 קילומטר רבוע. הפארק נקרא על שם "עץ יהושע", כינויו של היוקה (Yucca brevifolia). העצים ונופי הפארק זכו לפרסום עולמי כשהונצחו באלבום היפהפה "ג'ושוע טרי" של להקת U2, שיצא ב-1997. לא קשה לדמיין את בונו וחבריו חוצים את המדבר במכוניתם, צופים בעצים המעוותים המוזרים הנטועים בין מגדלים של אבני ענק משונות במרחבים הפתוחים, ומתחילים לזמזם את "In God`s Country".
האתר הרשמי

בפארק עוברים מסלולי הליכה קצרים וארוכים. אל תשכחו שמדובר במדבר חם ויבש, וכדאי להצטייד בכמות גדולה של מים. הפארק זוכה לפופולריות בקרב מטפסי סלעים, בזכות תצורות האבן המיוחדות שבו. על אף המראה הצחיח הפארק משמש מקום מגורים של ציפורים רבות וכתחנת עצירה לציפורים נודדות, ומהווה עניין רב לחובבי צפרות. הפארק נמצא במרחק של כשעה נסיעה מפאלם ספרינגס.

הפארק הלאומי דת' ואלי

הפארק הלאומי דת' ואלי (Death Valley), עמק המוות, קיבל את שמו מקבוצת מתיישבים שעברו בו בדרכם מסולט לייק סיטי שביוטה לעיירות הזהב בקליפורניה. זהו מקום יבש, לוהט עד אימה בקיץ, בעל נוף מדברי מבוקע ומפוסל בידי כוחות הבלייה, אשר במרחביו מתחבאות מתי מעט גרוטאות מתכת ועץ שנשארו כזיכרון נשכח מעיירות ומחנות כורים שהיו ואינם עוד. מרחוק משקיפים הרי סיירה (Sierra), המושלגים בחורף.

אתרים מעניינים בפארק:
נקודת זבריסקי (Zabriskie Point) – נקודת תצפית מרשימה שהיוותה השראה לסרט הקרוי על שמה. Artist's Palette, גבעת סלע צבעונית בגווני ירוק, לבן, ורוד ושחור. בהמשך הכביש נמצא "מגרש הגולף של השטן", מקום שלא הייתם מעוניינים לחפש בו כדור גולף אובד. פסגת דנטה (Dante's Peak), ממנה נשקפת תצפית על חלקו הדרומי של הפארק. Badwater – אזור בריכות מלח, בו נמצאת הנקודה הנמוכה ביותר בצפון אמריקה. אזור Stovepipe Wells, שסביבו קניונים מעניינים ואזורי דיונות חול. טירת סקוטי – אחוזה בסגנון ספרדי מ-1922, שהפאר שלה נראה כנטע זר ומוזר בנוף המדברי הצחיח מסביב, ובסמוך לה משתרע המכתש הכתום הרחב של Ubehebe Crater. ממערב לעיירה Beatty, הסמוכה לגבולו של הפארק על כביש מספר 95, נמצאים שרידיה של עיירת הרפאים Rhyolite, שהיתה בשנים 1911-1905 הגדולה ביישובי האזור ובה אלפי תושבים.

כדאי להימנע מביקור בפארק בחודשי הקיץ בשל הטמפרטורות הגבוהות. הזמן האידיאלי לביקור הוא בין אוקטובר למאי, ובמיוחד באביב, כשפריחה מכסה אזורים מסוימים בפארק.

הפארק נמצא על גבול קליפורניה-נבדה, כ-225 קילומטר מצפון-מערב ללאס וגאס. תחבורה ציבורית אינה מגיעה לפארק.

מרכז מבקרים בתוך הפארק
שעות פתיחה: 17:00-8:00
כתובת: Furnace Creek, על כביש מספר 190
טלפון: 1-760-7863200
מרכז מבקרים מחוץ לפארק
שעות פתיחה: 17:00-8:00
כתובת: העיר Beatty, נבדה, על כביש מספר 95
טלפון: 1-775-5532200

אינטרנט:
http://www.nps.gov/deva
http://www.americansouthwest.net/california/death_valley/national_park.html