תוניס (Tunis)
תוניס, בירתה של תוניסיה, שוכנת לחופו של מפרץ בים התיכון בחלקה הצפוני של המדינה, וגולשת אל הגבעות סביב. אל המפרץ מחובר אגם תוניס (Lake Tunis) בתעלה. כ-730 אלף תושבים מתגוררים בה, והיא מהווה את מרכזה האדמיניסטרטיבי והפוליטי של תוניסיה. מרכז העיר מתחלק לשניים: המדינה (Medina), שהינה החלק העתיק ביותר שכיף לאבד את הדרך בסמטאותיו, ו"העיר החדשה" (Ville Nouvelle). בשני החלקים הללו מרוכזים מרבית אתרי העיר, כמו גם מקומות הלינה, המסעדות ובתי הקפה. על חלק החוף שמצפון לתוניס נמצא אתר העתיקות של העיר האגדית קרתגו (Carthage).

המדינה של תוניס זכתה למעמד של אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. בלב היסטורי זה של העיר מתפתל מבוך של רחובות צרים שבהם נפרשים שווקים צבעוניים, ולאורכם ניצבים מסגדים עתיקים, מדרסות ומבנים היסטוריים. השער הראשי למדינה הוא באב אל בהר (Bab el Bahr) בשדרה הצרפתית (Avenue de France), וממנו אפשר לעבור בין המדינה לעיר החדשה. במרכז המדינה נמצא המסגד הראשי של העיר, המסגד הגדול זיתונה (Zitouna Mosque). הוא נבנה במאה ה-9 לספירה במקומו של מסגד אחר מהמאה ה-7, ובבנייתו השתמשו בכ-180 עמודים רומיים שהובאו למקום מעתיקות קרתגו. חלקים ממנו חדשים יותר, כמו צריח המסגד שהתווסף במאה ה-19. שימו לב שמבקרים שאינם משתייכים לדת המוסלמית מוגבלים לביקור בחצר המסגד בלבד, בשעות הבוקר (אין כניסה למבקרים בימי שישי ובימי חג מוסלמיים). דרי המבנים הסמוכים המשקיפים כל המסגד יציעו לכם תצפית עליו ממרפסתם תמורת תשלום סמלי. האטרקציה הגדולה היא השווקים (Souqs) הרבים המתקיימים ברחובות המדינה, שביחד עם היצע החנויות הרב מהווים את אזור הקניות הטוב ביותר בעיר – רק אל תשכחו להתמקח! ליד המסגד הגדול תמצאו את שוק הבשמים (Souq el Attarine), על שום הבשמים הרבים שנסחרו בו במאה ה-13 (כיום חלקו הגדול מוקדש למתנות ומזכרות צד הבשמים והתבלינים), ואת שוק הספרים. בשיטוטכם במדינה תתקלו בשווקים נוספים, כמו שוק האורגים (Souq de la Laine), שוק התרבושים (Souq des Chechias) הענק ועוד. אפשר לעצור למנוחה מהשיטוט באחד מבתי הקפה המקסימים, כמו קפה מראבט התורכי עם העמודים המפוספסים. אחרי שהתאוששתם אפשר להמשיך אל המסגד העות'מאני יוסף דיי (Youssef Dey Mosque) מ- 1616 וסידי מחרס (Sidi Mahres Mosque) מ-1692, ואל המאוזולאום תורבת אל ביי (Tourbet el-Bey). במדינה פועל מוזיאון דאר בן עבדאללה (Dar Ben Abdakkah Museum) בארמון נהדר שנבנה ב-1796.

שער באב אל בהר מוביל אל "העיר החדשה", ויל נובל, והשם הצרפתי אינו מקרי – חלק זה נבנה על ידי הקולוניאליים הצרפתיים במאה ה-19. הטעם האירופאי המורגש מבדיל את העיר החדשה מהמדינה, אם זה בארכיטקטורה הקולוניאלית, במרפסות המעוטרות, בפיתוחי הברזל, ובבתי הקפה ששולחנותיהם גולשים אל המדרכה הסמוכה. שימו לב אל התיאטרון הלאומי, השוכן במבנה אר-נובו נהדר מתחילת המאה ה-20, ואל מבנה סניף הדואר הראשי. קתדרלת סנו וינסנט דה פול (St Vincent de Poul) מהמאה ה-19 ניצבת בכיכר העצמאות. על כיכר אחרת המוקדשת לעצמאות תוניסיה, כיכר 7 בנובמבר, חולש מגדל השעון של העיר החדשה, היפה במיוחד כשהוא מואר בשעות הערב.

מצפון למדינה יוצא רחוב הלפאואין (Rue Hakfaouine) אל כיכר בעלת אותו שם. מסביבה בניינים בעלי השפעות אירופאיות ומסגד סעיב אל טביה (Sahib el Tabia). חמאם סעיב הסמוך הוא אחד החמאמים המוצלחים בעיר.

המוזיאון המרתק ביותר במדינה שוכן באחד מפרברי תוניס ומצדיק נסיעה מיוחדת אל מחוץ למרכז העיר. זהו מוזיאון בארדו (Bardo Museum), שפרט לתצוגותיו המרתקות ניחן גם במיקום נפלא בתוך ארמון שנבנה במקור במאה ה-13, ושופץ ושונה במאה ה-17 למראהו הנוכחי. במוזיאון פריטים מהתקופה הפרה-היסטורית, הקרתגית, הרומאית, הנוצרית והמוסלמית, שנאספו באתרים ארכיאולוגיים בכל רחבי המדינה, ומסודרים על פני שלוש קומות. גולת הכותרת היא אוסף מרהיב, מהטובים בעולם, של פסיפסים רומיים בקומה העליונה. הקדישו למוזיאון לפחות חצי יום, ואם מדובר בעונת הקיץ, נסו להגיע מיד עם שעת הפתיחה כדי להימנע מעומס המבקרים.

מתוניס כדאי לצאת לטיולי יום בקרתגו הדמוכה ובכפר המקסים סידי בו סעיד (Sidi Bou Said).

קרתגו (Cartage)
כ-15 ק"מ מתוניס, מרחק כחצי שעה נסיעה ברכבת, שוכנים הריסותיה של העיר העתיקה קרתגו. קרתגו נוסדה בשנת 814 לפני הספירה והפכה ליישוב פיניקי משגשג ובלתי מנוצח, עטוף חומה, בעל מנל ראשי ומתוחזק בצבא עז לב. היישוב הפך ונעשה לאימפריה מצליחה, שהתפרשה על חופים באירופה ובאפריקה. אך לבסוף הצליחו הרומאים לכבוש את אחת הערים המפורסמות של העולם העתיק בשנת 146 לפנה"ס. הם היו נחושים להרוס את אויביהם והחריבו את העיר עד ליסוד. מאוחר יותר בנו על חורבותיה עיר רומית שאף היא זכתה לשגשוג רב והפכה לאחת הערים המרכזיות באימפריה הרומית של תחילת האלף הראשון, ובה מאות אלפי תושבים. עם נפילתה של רומא, נכבשה העיר על ידי הביזנטים והברברים, ומאוחר יותר נחרבה כליל בידי המוסלמים. על אף ההרס הרב נותרו בקרתגו של ימינו כמה אתרי עתיקות מעניינים הרחוקים זה מזה (אך ניתן לעבור ביניהם באמצעות רכבת קלה).

גבעת ביירסה (Byrsa Hill) היתה בעבר מרכזו הרוחני של היישוב הפיניקי, וחפירות ארכיאולוגיות שנעשו במקום חשפו חלק מהבנייה הפיניקית מתקופת חניבעל ששרדה את החורבן הרומי. פרט לעתיקות המעניינות, ניתן להשקיף מכאן על קרתגו כולה. מקדש תופת (Tophet) הוא האתר היוצא דופן ביותר, המצדיק את שמו מעורר החרדה – כאן הקריבו הקרתגים ילדים ובעלי חיים לאלילים בעל חמון וחנית. קברים פזורים בכל השטח. מרחצאות אנטונינוס (Antonine Baths) ספגו הרס רב המאה החמישית ורבות מהאבנים נבזזו לצורך בניית תוניס הסמוכה. נסו להביט בעתיקות הנותרות ולדמיין כיצד נראה האתר בימי הזוהר, כששימש כאתר מרחצאות רומי מפואר על שפת הים התיכון. קתדרלת סנט לואי הצופה על קרתגו היא שינוי דרסטי משאר העתיקות במקום. היא נבנתה בסגנון גותי בשנת 1890 לזכרו של לואי ה-9 שמת על חוף קרתגו המאה ה-13. את הביקור באתרים משלים מוזיאון קרתגו, שמציג פריטים פיניקים ורומיים שנתגלו בעתיקות קרתגו, בהם פסיפס רומי. לידו ניצב התיאטרון הרומי, אך רובו אינו מקורי בשל עבודות הבנייה שנעשו בו עם חלוף השנים. בחודשי הקיץ נערך בתיאטרון הרומי פסטיבל קרתגו הבינלאומי, הכולל מופעי מוזיקה, מחול ותיאטרון.
 

סידי בו סעיד (Sidi Bou Said)
כעשרים קילומטר מתוניס נמצא הכפר הפוטוגני סידי בו סעיד שנראה כמובלעת יוונית קטנה באפריקה – בתים מסויידים לבן עם חלונות ודלתות בצבע כחול עז, המדורגים על צוק בינות לסמטאות צרות ושלוות מרוצפות אבן, ומשקיפים אל מפרץ תוניס הכחול. עם זאת, בקיץ מופרעת השלווה הפסטורלית בעקבות נהירת התיירים. הכפר קומפקטי להפליא, ותוך שעות ספורות תספיקו לפקוד כל רחוב וכל סמטה בו, ועל כן לא נהוג לשהות בו, אלא רק לקפוץ לביקור קצר בן חצי יום. נסיעת רכבת קצרה מפרידה בינו לבין העיר תוניס. הרשו לעצמכם לאבד את הדרך הסמטאות ופשוט ליהנות מהאווירה והקסם המיוחד של המקום. שבו באחד מבתי הקפה הנעימים וטייללו בין חנויות המזכרות המתחרות על ליבם של התיירים. בשיטוטכם הציצו במגדלור, בדאר אל-ענבי, שהינו בית יפה מהמאה ה-18 עם שיחי בוגונביליה ומרפסת ממנה נשקף נוף מרהיב עד לקרתגו, ואל המבנה המעניין של דאר אנג'מה עזהרה.
 

דוגה (Dougga)
בהרי טבורסוק (Teboursouk) שבצפון תוניסיה מתחבא אחד מאתרי העתיקות הרומיים המוצלחים ביותר ביבשת אפריקה. לא פלא, אם כך, שגם הוא נמנה על רשימת אתרי המורשת העולמית מטעם אונסק"ו. האתר בנוי על גבעה בגובה 550 מטר מעל פני הים, ונשקף ממנו נוף נהדר של שדות חיטה וגבעות ירוקות. כמו באתרים ארכיאולוגיים אחרים בתוניסיה, גם מכאן נלקחו רבים מהממצאים כדוגמת פסיפסים ופסלים אל מוזיאון בארדו בבירה תוניס, וכדאי לבקר בו להשלמת ההתרשמות מהאתר.

החלק הבולט ביותר באתר הוא האמפיתיאטרון מהמאה השנייה לספירה, ובו 19 שורות המכילות מקום ל-3,500 צופים, שיכולים לראות ממנו את נוף העמק המשתרע מתחת לדוגה. מדי קיץ נערכים במקום הצגות של דרמות קלאסיות במסגרת פסטיבל דוגה. אחד המבנים שהשתמרו בצורה הטובה ביותר הוא הקפיטול המרשים משנת 166. קירותיו בגובה 10 מטרים, ואכסדרת הכניסה נתמכת על ידי שישה עמודים מפוארים בגובה 8 מ'. מבנה זה שימש כמקדש העיקרי ובעבר ניצבו בנישות שבו שלושה פסלי אלים, שהגדול מביניהם היה של האל יופיטר, בגובה שישה מטרים. פסלים אלו כבר לא קיימים באתר, אך חלקים מפסל יופיטר שמורים במוזיאון בארדו. בסמוך לקפיטול נמצא הפורום, הכיכר המרכזית של העיר. דוגה כוללת עוד מספר מקדשים ששרדו את תלאות הזמן, וכדאי לשים לב למקדש סלסטיס מהמאה ה-2 לספירה, שלאחר הגעת הנצרות לאזור הפך לכנסייה. אל תפספסו גם את מקדש מינרווה ואת מקדש סטורן משנת 195 לספירה, שניצב בעמדת תצפית מצוינת. שתי קשתות סימנו את הכניסות לעיר, אך זו הקרויה על שם ספטימוס סברוס קרסה. הציצו בקשת אלכסנדר במערב העיר משנות העשרים של המאה ה-2 לספירה כדי להתרשם מצורתה השלמה יותר. אתר דוגה כולל גם מקוואות מים, מרחצאות, שרידי כנסייה ואמת מים, קברים ועוד.

ניתן להגיע לדוגה בטיול יום מתוניס (הנמצאת במרחק של כ-100 ק"מ לכיוון צפון-מזרח) או מהעיר הסמוכה לה כף (La Kef).