התמצאות בעיר
שנחאי שוכנת על שפת הים הסיני המזרחי, ונחצית על ידי נהר חואנג פו דזיאנג (Huang Pu Jiang) הנשפך לנהר הגדול בסין, צ'אנג דזיאנג (Chang Jiang, המוכר גם בשם יאנגצה). החלק החדש ביותר של העיר נמצא ממזרח לנהר – אזור פודונג (Pu dong) גדוש גורדי השחקים עם מגדל הטלוויזיה המפורסם ופארק סנצ'ורי (Century Park). בחלק שממערב לנהר, המכונה פושי (Pu xi), שוכנת הטיילת המפורסמת בונד (Bund, נקראת בסינית וואי טאן, Wai tan). מהטיילת יוצא לכיוון מערב רחוב הקניות הפופולרי נאן דזינג דונג לו (Nan jing Dong Lu). הליכה ברחוב מובילה לכיכר העם (רן מין גואנג צ'אנג, Ren min Guang chang), שסביבה מרוכזים מבני שלטון שונים ובה שוכנים מוזיאון שנגחאי והתיאטרון הגדול. בדרום-מערב העיר שוכן הרובע הטריטוריאלי-צרפתי לשעבר, ובו מבנים קולוניאליים, ברים, מסעדות ובתי קפה. סביב גן יו יואן (Yu yuan) נמצאת העיר העתיקה. 

ממערב לנהר

הבונד (Bund, בסינית וואי טאן, Wai tan)
רחוב באורך של כקילומטר וחצי לאורך גדתו המערבית של נהר חואנג פו דזיאנג, שהיה המרכז של שנחאי בתקופה הקולוניאלית. בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים היתה במקום תנופת בנייה עצומה לגובה, אם כי כיום מתגמדים גורדי השחקים של אז מול אלו המודרניים בפודונג. אף על פי כן נותרה הטיילת מרשימה גם בימינו אנו, עם האדריכלות האירופאית המסוגננת ואופייה המיוחד. לאורך הרחוב יש עשרות בניינים בסגנונות שונים, מארט-דקו דרך בארוק וגותי ועד רנסנס וניאו-קלאסי. בשעות הלילה מוארים המבנים בתאורה צבעונית מיוחדת המדגישה את יופיים.

אחד המבנים הבולטים הוא בניין HSBC (תאגיד הבנקאות של הונג קונג ושנגחאי) – מבנה ניאו-קלאסי בן שש קומות וכיפה, מספר 12 ברחוב. כדאי להיכנס ולהציץ בעיצוב הפנים המפואר, כולל תקרת פסיפס ששוחזרה בקפידה. כיום ה-HSBC שוכן בבניין בפודונג ובבניין המקורי פועל בנק. צמוד לו מתנשא מגדל השעון של בניין המכס לשעבר, שנבנה בהשראת הביג בן הלונדוני ונשלח לסין מאנגליה.

מבין המלונות בטיילת אי אפשר להתעלם ממלון פיס (Peace Hotel) המפורסם והיוקרתי, שנבנה בסגנון ארט-דקו בשנות השלושים. גם אם ידכם אינה משגת את עלותם הגבוהה של החדרים, אפשר לשבת להפסקת קפה מהודרת, להציץ בתקרת הפסיפס בלובי, או ליהנות מתזמורת הג'אז הנודעת שמנגנת בו כל יום מ-20:00.

בקצהו הצפוני של הרחוב נמצא פארק חואנג פו, ובו מוזיאון קטן להיסטוריה של הבונד, המציג את עברה המפואר של הטיילת בצילומים בשחור-לבן.

מוזיאון שנחאי (שנחאי בו וו גואן, Shanghai Bo wu guan)
המוזיאון המרתק ביותר בסין כולה, עם תצוגה ענקית של כ-120 אלף מוצגים – קליגרפיה, קרמיקה, פיסול, ציור, ריהוט מתקופת שושלות מינג וצ'ינג, חותמות, תלבושות מסורתיות, מטבעות, חפצי אמנות עתיקים ועוד. בגלל עושר המוצגים מומלץ להקדיש לפחות חצי יום לביקור במוזיאון. המוזיאון הועבר ב-1996 אל משכנו הנוכחי, בבניין רחב ידיים בכיכר העם שבסיסו רבוע וגגו עגול, סמל לאמונה הסינית שהארץ היא מרובעת ומעליה משתרעים שמים עגולים. כדאי להציץ גם בחנות המוזיאון המעניינת, המציעה גם ספרות על סין ואמנות אסייתית.
כתובת: 201 Renmin Dadao (כיכר העם).
טלפון: 86-21-6372-3500.
מחיר: 20 יואן. 
אתר אינטרנט

כיכר העם (רן מין גואנג צ'אנג, Ren min Guang chang)
כיכר שחלקה הוא מעין גן ירוק בלב העיר, וסביבה בנייני ממשל. בצפון-מערב הכיכר שוכן התיאטרון הגדול של שנחאי, בצפון-מזרח נמצא המרכז לתכנון עירוני ובדרומה מוזיאון שנחאי. במרכז התערוכות לתכנון עירוני ניתן לראות דגם מוקטן של העיר ובנייניה הנמצאים בבנייה ופיתוח, ותערוכה על הארכיטקטורה שאפיינה אותה בעבר. לעתים ניתן לראות את המקומיים מנצלים את המדשאות הירוקות להעפת עפיפונים או לטיול רגלי עם המשפחה.

מרכז התערוכות לתכנון עירוני
כתובת: 100 Renmin Dadao.
טלפון: 86-21-6318-4477.

מוזיאון האמנות של שנחאי
מוזיאון חדש יחסית, השוכן בבניין קולוניאלי שנבנה ב-1933 ושימש בעבר כמועדון המירוצים הבריטי. כיום מוצגת בו אמנות סינית מודרנית.
כתובת: Nanjing Xilu 325.

גן יו יואן (Yu yuan), הבזאר והעיר העתיקה (Nanshi)
העיר העתיקה של שנגחאי נמצא סביב גן יו יואן. באמצע המאה ה-19 השתרעו כאן סמטאותיה הצרות של עיירת הדייג הקטנה ממנה התפתחה העיר. מאז הן שינו את צורתן והורחבו, כמו גם הגן שנבנה במאה ה-16, נהרס בהפצצה ב-1842 ונבנה מחדש. אולם האזור עדיין הינו שינוי מבורך מגורדי השחקים המודרניים ונותן הרגשה של "צ'יינהטאון אמיתית", עם פנסים אדומים, סמטאות מתעקלות עמוסות סחורה ואדם, גגות מאונקלים בקצותיהם והגנים ששוחזרו בסגנונם העתיק. במרכז ניצבת בריכה ומעליה גשר הבנוי בזיג-זג, כדי להקשות על רוחות שוחרות רע לחצות אותו. מעברו השני ניצב גן יו יואן.
כתובת: 218 Anren Jie.
טלפון: 86-21-63260830.

משפחת פאן משושלת מינג הקימה את הגן בין 1577-1559. יש בו יותר משלושים ביתני עץ המחוברים בסדרה של גשרים ומסדרונות מעל בריכות מלאות בדגי זהב, תבליטי דרקונים ומסלעה הבנויה ממאות טונות של סלעים. כדאי לעצור בבית התה המקסים חוסינטינג (Huxinting) למנוחה, ואז להמשיך לבזאר ההומה.

הבזאר מורכב מבליל צבעוני ודחוס של עשרות חנויות, מסעדות ודוכנים עם שלל סחורה ובעיקר מזכרות סיניות. זה הזמן להוציא את הארנק, לעמוד על המקח ולרכוש מתנות לחברים ולקרובים בבית: תכשיטים, בגדים, כלי אוכל, מניפות, עבודות יד, קליגרפיה, קומקומי תה וכן הלאה. בין לבין אפשר לצבור כוחות בזלילת חטיפים טעימים וכיסוני דמפלינג במסעדות מסביב.

באזור נמצא גם מקדש אלי העיר (צ'נג חואנג מיאו, Cheng huang Miao) הטאואיסטי. מתחם המקדש פרוש על פני יותר מעשרת אלפים מטר רבוע וכולל שתי גינות, אולם הוא נמצא כעת בשיפוצים.

רחוב נאן דזינג דונג לו (Nan jing Dong Lu)
רחוב בן חמישה וחצי קילומטרים הידוע כרחוב הקניות הפופולרי בעיר, מעמד שזכה לו בשנות השלושים של המאה העשרים. מה שהיה בעבר דרך לא סלולה בין הבונד לרחוב Henan הפך לשדרה עמוסת מרכזי קניות, חנויות מפורסמות ואפילו סמלים קפיטליסטים אמריקאים כמו סניף מקדונלדס מקומי. בקצהו המערבי יש מדרחוב משופץ עם שלל חנויות נוספות. בחלקו המזרחי של הרחוב תמצאו את שוק האוכל הלילי של רחוב יונאן (Yunnan), המציע בשעות הערב מאכלים מקומיים במחירים סבירים. חוץ משופינג ואוכל, אפשר לעצור בכמה נקודות מעניינות לאורך הרחוב: כיכר העם, מוזיאון שנגחאי, הגלריה לאמנות של שנגחאי, בית האופרה ומקדש ג'ינגאן (Jing`an). רחוב קניות אלטרנטיבי ויוקרתי יותר הוא חואיחאי לו (Huaihai Lu).

העיר הצרפתית
אזור שהיה טריטוריאלי צרפתי במאה ה-19, ומרכזו רחוב הקניות האופנתי והפופולרי חואיחאי לו (Huaihai Lu). מעניין בזכות אדריכלות קולוניאלית ומבני ארט-דקו, בתי קפה, פאבים, חיי לילה, חנויות כלבו ענקיות, מסעדות מצוינות ובוטיקים. שינטיאנדי (Xintiandi) הוא אזור בילויים חביב על צעירים, המאופיין בבתי שיקומן משוחזרים.

מקדש יופו סי (Yufo Si)
מקדש בודהיסטי שנבנה ב-1882 כדי לאכלס שני פסלי בודהה מאבן ירקן, אחד שוכב ואחד יושב, שהובאו מבורמה. הגדול שבהם שוקל שלוש טונות וגובהו 1.90 מטרים.
כתובת: 170 Anyuan Lu. 
אתר אינטרנט

מקדש לונגחואה (Longhua Si)
מקדש בודהיסטי עתיק ורחב ידיים שנבנה במאה העשירית לספירה. המתחם מתפרש על שטח גדול וכולל פגודה בת שבע קומות בגובה של כארבעים מטר, פסלים עתיקים, יצירות אמנות, צלמי בודהה מוזהבים ועוד.
כתובת: 2853 Longhua Lu.

ממזרח לנהר: פודונג (Pu dong)

רובע העסקים החדש, המודרני והנוצץ של שנחאי, עם קו הרקיע המפורסם. בתחילת 1990 עוד היה האזור שטח חקלאי שלוו, כשהוחלט להפכו לאזור מסחר בינלאומי. תושבי המקום פונו במהירות, ותנופת בנייה נמרצת מילאה מיד את השטח בגורדי שחקים עצומים ומנופי ענק שממשיכים לבנות עוד ועוד מגדלי קומות.

מגדל הטלוויזיה "פנינת המזרח"
מגדל הטלוויזיה (דונג פאנג מינג דג'ו דְיֶין שְה טה, Dong fang Ming zhu Dianshi Ta), אחד הראשונים שנבנו בפודונג (הושלם ב-1994), הוא הסמל של סין החדשה והמודרנית. הוא מתנשא לגובה של 468 מטר והינו אחד המגדלים הגבוהים בעולם כולו. הוא בולט בקו הרקיע של שנחאי לא רק בשל גובהו, אלא גם בשל העיצוב המשונה – לאורכו משובצים 11 כדורי מתכת ורודים בגדלים ובגבהים שונים. קשה לעמוד בפיתוי לעלות אל מרפסת התצפית השוכנת בכדור הענק העליון שקוטרו 45 מטר וגובהו 263 מטר. מי שלא מסתפק בכך, מוזמן לעלות אל קומת התצפית הגבוהה ביותר, בגובה של 350 מטר. עמדת תצפית נוספת ממוקמת בגובה צנוע של תשעים מטר בלבד. התצפית יפה במיוחד בשעות הבוקר כשהשמש מאירה את החלק המערבי, הישן יותר, של העיר, או בשעות החשיכה, כשהעיר מוארת.
כתובת: 1 Shiji Dadao.

מגדל דזין מאו (Jin mao Da sha)
תצפית גבוהה עוד יותר נשקפת מקומתו ה-88 של מגדל דזין מאו, המתנשא לגובה של כ-420 מטר. זהו הבניין הגבוה ביותר בסין לפי שעה, וצורתו כפגודה מודרנית. בקומות 87-53 פועל בית המלון גראנד היאט (Grand Hyatt), המלון הגבוה ביותר בעולם.
כתובת: 88 Shiji Dadao. 
אתר אינטרנט

פארק סנצ'ורי (Century Park)
ריאה ירוקה בקצה המזרחי של שדרת סנצ'ורי (Century Boulevard), ובה מדשאות, אגמים, גינות פורחות וחורשות. בסופי השבוע נוהרים הסינים למקום, להעיף עפיפונים, לטייל, לדוג ולשוט באגם.

נהר חואנג פו דזיאנג (Huang Pu Jiang)

סיורי שיט על הנהר החוצה את שנגחאי מאפשרים הצצה מזווית שונה על הבונד, והם פועלים ביום ובלילה. מנהרה תת קרקעית חוצה את הנהר ממזרח למערב, ובה נוסעים מוניות ואוטובוסים. יש מנהרה תת קרקעית מיוחדת לתיירים, בה נוסעות קרוניות בליווי אפקטים של מוזיקה ותאורה, והיא יוצאת מרגלי מגדל הטלוויזיה בפודונג ומגיעה עד למפגש הרחובות בונד ונאן דזינג דונג לו. אורכה 646.7 מטר, והנסיעה אורכת עד חמש דקות. 

כתבה: יעל רגב