האי רודריגז. החופים השקטים והריקים קוסמים למי  שמחפש צד אחר ובתולי יותר של מאוריציוס | צילום: Youssouf Cader

פור לואי (Port Louis) 

פור לואי שבצפון-מערב המדינה היא בירתה של מאוריציוס מאז 1964, ומרכזה המנהלי והמסחרי. העיר היא ערבוביה של בניינים מודרניים עם שרידים קולוניאליים, ושל תרבויות שונות של 150 אלף תושביה – קריאולים, סינים, מוסלמים, נוצרים ועוד.

השוק המרכזי (Central Market) הוא מקום טוב לפגוש את האוכלוסייה המקומית ובעיקר את טעמי המטבח של מאוריציוס. אל תפחדו לנסות מאכלים ומשקאות מקומיים, כמו אלודה (alouda), משקה העשוי מחלב ותבלינים.

מוזיאון הטבע (Natural History Museum) הוא המוזיאון הוותיק ביותר במדינה (נפתח ב-1842), ובו פוחלץ משוחזר של סמלה של מאוריציוס – ציפור הדודו, שנכחדה כליל ב-1681 והפכה לסמל עולמי לשמירה על הטבע. מאוריציוס נודעת לא רק בעופותיה שנכחדו, אלא גם בבוליה. מוצאו של אחד הבולים הנדירים ביותר בעולם הוא במדינה זו, והוא מוצג במוזיאון הפני הכחול (Blue Penny Museum) המוקדש לו. ב-1847 הודפסו סדרות הבולים פני אחד אדום ושני פני כחול עם כיתוב מוטעה: Post Office במקום Post Paid. הטעות נתגלתה במהרה והבולים הושמדו, אך לפני כן הספיקו כמה בולים להימכר ולהישלח על גבי מעטפות הזמנה לנשף שארגנה אשת המושל הבריטי באי. הטעות אולי נשמעת זניחה, אך המשוגעים לבולאות החלו במרוץ אחר מתי מעט הבולים ששרדו מהסדרה הגנוזה, ואחת המעטפות שנשאו את הבול המיוחד נמכרה בשנים האחרונות בסכום מדהים של 3.8 מיליון דולר. שני בולים, אחד מהסדרה האדומה ואחד מהכחולה, מוצגים במוזיאון בחרדת קודש, ונחשפים לאור למשך עשר דקות בלבד מדי שעה. להסתכל ולא להאמין למחיר יקר המציאות של פיסת נייר כה זעירה. שאר המוזיאון עוסק בהיסטוריה של מאוריציוס. צילומים היסטוריים של מאוריציוס מ-1840 ניתן לראות במוזיאון הצילום (Photography Museum).

בפורט לואי תמצאו גם שכונת צ'יינהטאון (Chinatown), השווה ביקור בזכות המסעדות הסיניות הנהדרות שבתחומה. כדאי גם להציץ במסגד ג'ומה (Jummah Mosque) שנבנה באמצע המאה ה-19 בעירוב סגנונות קריאולי-הודי, ובפורט אדלייד (Fort Adelaide; מכונה גם Citadel), מבצר בריטי בסגנון מוסלמי, המציע נופים נהדרים של העיר.

צפון מאוריציוס

צפון האי מצטיין בחופים נפלאים בעל חול לבן בוהק ולגונות מקסימות. קיומה של תשתית תיירותית טובה, כולל בתי מלון גדולים, הופכת אותו ליעד נופש פופולרי.

בנסיעה צפונה מפור לואי אפשר לעצור בעתיקות בלקלבה (Balaclava), שם המרמז על סלעי הלבה השחורים באזור. במקום יש שרידים של מחסן נשק צרפתי, ונוף למפרץ הנקרא על שמו – Baie de l`Arsenal. ממשיכים בדרך המלכותית (Royal Rd) לאורך החוף ומגיעים ל-Trou Aux Biches, אזור נופש מצליח ויפה, שממנו מתחילה אחת מרצועות החוף הארוכות והנאות באי כולו, חוף צ'וייסי (Choisy Beach). החול לבן, המים צלולים, ועצי קזוארינה מספקים מעט צל. במקום אפשר ליהנות משחיית שנורקלים, צלילה, סקי מים, שיט בסירה עם תחתית שקופה לצפייה בחיי השונית ופעילויות ספורט מים נוספות.

המקום המרכזי לפעילויות ספורט מים ולתיירות בכלל בצפון האי הוא גראנד ביי (Grand Baie). המקום התפתח במהירות מכפר דייגים מנומנם במפרץ היפה לאתר תיירות מצליח, ובו מגוון רחב של מקומות לינה, מסעדות, אתרי נופש, חנויות וחיי לילה. מגראנד ביי יוצאים סיורי שיט וקרוזים לשוניות אלמוגים באזור ואל האיים הצפוניים שמול הקצה הצפוני של האי. אחת מהסירות המשייטות באזור היא איסלה מאוריציה (Isla Mauritia), מפרשית היסטורית שהושקה ב-1852. פרט לשחייה, צלילה, סירות בעלות תחתית זכוכית ושאר פעילויות המים השגרתיות, ניתן ליהנות משתי דרכים פחות שגרתיות לטייל מתחת לפני המים: במעין צוללת למחצה (יש גם מעין אופנועי מים המסוגלים לצלול לעומק של שלושה מטרים), או בסיורים המוזרים "הליכה תת ימית" (Undersea Walks). זוהי ללא ספק אחת האטרקציות המצחיקות באי – המטיילים מקבלים נעלי עופרת מיוחדות ועוטים על ראשם קסדה המזכירה טלוויזיה שקופה, אליה מוזרם חמצן במשאבות סולריות. עם ציוד זה אפשר להלך כ-25 דקות על קרקעית הים. מה שבטוח, הצילומים שלכם בסיור יהיו המשעשעים ביותר באלבום המסע ממאוריציוס. פאורייבר (Pereybere) שמצפון-מערב לגראנד ביי היא אלטרנטיבה רגועה וזולה יותר. החוף יפה, אפשר לצלול ולשחות, אך אין את היצע המגורים, הפעילויות וחיי הלילה שמציעה השכנה. 

Cape Malheureux היא הקצה הצפוני ביותר של האי, וידועה כמקום בו החלו האנגלים את מתקפתם המוצלחת נגד השלטון הצרפתי באי. במקום כפר קטן עם כנסייה מקסימה וכמה חופים נסתרים ושלווים.

במקום לנסוע מפור לואי צפונה ישירות לאורך החוף, אפשר וכדאי לסטות אל פנים היבשת לביקור קצר בפמפלמוס (Pamplemousses). הכפר מפורסם בזכות הגנים הבוטניים הנקראים על שמו של ראש הממשלה הראשון של מאוריציוס העצמאית, סר סיווסאגור רמגולם (Sir Seewoosagur Ramgoolam Botanic Garden). זהו מקום יפהפה ואחד האתרים החשובים ביותר במאוריציוס, גם אם אינכם חובבי בוטניקה מושבעים. בגנים יש מגוון עצום ומרשים של צמחים טרופיים נדירים יותר ופחות, כולל בריכה עם שושני מים ענקיות, גינות תבלינים ושדירות דקלים נעימות. באתר ניתן לראות גם איילים וצבי ענק. יש אפשרות לסיור מודרך, ואם אתם מעדיפים לטייל באופן עצמאי תוכלו לקנות חוברת הדרכה מפורטת. עוד אטרקציה באזור היא "הרפתקת הסוכר" (L`Aventure du Sucre), מוזיאון השוכן בלב מפעל לייצור סוכר מסוף המאה ה-18, הסוקר את תעשיית הסוכר, הרום והעבדות במאוריציוס. במקום ניתן לרכוש רום בייצור מקומי וסוגי סוכר שונים וגם ללגום מיץ קנה סוכר מרענן.

הפארק הלאומי בלק ריבר גורגס (Black River Gorges National Park) 

שמורת טבע מרתקת ברמה שבמרכז מאוריציוס, כעשרה קילומטרים מהעיר קורפיפ (Curepipe). הפארק משתרע על פני כ-66 קילומטר רבוע, שהינם כ-3.5 אחוזים משטח האי כולו. בשטחו גדלים 150 מיני צמחים אנדמיים למאוריציוס ושלל ציפורים נדירות, כמו היונה הורודה של מאוריציוס. כמו כן מתגוררים במקום איילים, חזירי בר, קופים ועטלפים. כביש נופי נהדר מחבר בין קורפיפ לפארק ומזמן נקודות תצפית יפות לעצירה לאורך הדרך. אל תפספסו את העצירה בתצפית ריווייר נואר (Riviere Noire Viewpoint), שממנה ניתן להשקיף על מפלים נפלאים ועל הפסגה הגבוהה באי, פטיט ריווייר נואר (Petite Riviere Noire, כ-820 מטר מעל פני הים). בכניסה המערבית ובכניסה המזרחית נמצאים מרכזי מבקרים בהם ניתן לקבל מידע לגבי מסלולי ההליכה בפארק. המסלולים לא תמיד מסומנים כיאות, ואם ברצונכם לצאת למסלול ארוך בשטח הפראי עדיף לשכור מדריך מלווה. אי אפשר להצטייד בשטח הפארק במים או אוכל, ועל כן הצטיידו בהם מראש. כדאי לבקר בפארק בין ספטמבר לינואר, אז הוא מתכסה בפרחים צבעוניים.

מקורפיפ ניתן לצאת לסיורי טבע באזורים נוספים ברמה. טיול פופולרי מגיע למפלי תמרין (Tamarin Falls), קילומטרים בודדים מדרום-מערב לעיר. מסלול בן שני קילומטרים מוביל מהחנייה לשבעת המפלים, שסביבם נוף ירוק ובריכה נעימה לרחצה. מסלול הליכה אהוב אחר באזור הוא הטיפוס לפסגת לה פוס (La Pouce) בגובה של 812 מטר מעל פני הים. המסלול יוצא מצפון-מזרח לעיירה מוקה (Moka) והוא מזמן תצפיות נוף רחבות על האזור. בקורפיפ עצמה ניתן להתרשם מבית העירייה (Hotel de Ville) הקולוניאלי הטובל בגן ירוק, שבו ניצב פסלם של וירג'יני ופול מהרומן המפורסם של ברנדן דה סן פייר. בעיר יש גנים בוטניים והר געש כבוי (Trou Aux Cerf) שאפשר לטפס לפסגתו.

דרום מאוריציוס

נדמה שפרט לשדה התעופה הבינלאומי והעיר מאבור (Mahebourg) שלידו, דרום האי נותר בלתי מפותח ופראי ביחס לחלקיה האחרים של מאוריציוס. שינוי מרענן יחסית לאתרי הנופש המפותחים בחוף הצפוני-מערבי.

מאבור, שבדרום-מזרח האי, נוסדה בתחילת המאה ה-19 על ידי הצרפתים, והוכרזה על ידם כבירת מאוריציוס. כמה מבנים מהתקופה הקולוניאלית השתמרו בה. זוהי עיירה קטנה וקומפקטית בת פחות מעשרים אלף תושבים שעדיין נותרה בנשמתה כפר דייגים. המוזיאון להיסטוריה ימית (Naval Museum) שוכן בווילה שנבנתה ב-1810, באתר אחד הקרבות המפורסמים באי בין האנגלים לצרפתים. המוזיאון כולל תצוגה על הקרב הימי בין הניצים, מפות קולוניאליות ישנות, אוצרות ימיים מספינות טרופות ועוד. כדאי להציץ גם בכנסייה (Notre Dame des Anges) ולסור אל השוק הצבעוני השוקק חיים.

במאבור עצמה אין חופים ראויים לציון, ולשם כך תצטרכו להמשיך דרומה מהעיירה, אל פוינט ד'אסני (Pointe d`Esny) ובלו ביי (Blue Bay), החביב על נופשים בסופי השבוע. בבלו ביי תמצאו שלל פעילויות ספורט ימי.

במרחק שיט קצר ממאבור ובלו ביי נמצא האי Ile aux Aigrettes, המשמש כולו כשמורת טבע לבעלי חיים וצמחים ייחודים ההולכים ונעלמים מנופה של מאוריציוס. מינים פולשים של צמחים ובעלי חיים מושמדים, וציפורים נדירות שעמדו בפני סכנת הכחדה חמורה באי הראשי הובאו לכאן כדי להתרבות באין מפריע. היער היפה משמש כמקום מגוריהם של לטאות בצבע אדום וטורקיז, זיקיות, צבי ענק ועוד. כאן גם גדולה יחסית האפשרות לצפות באחת הציפורים הנדירות ביותר באי, היונה הוורודה, שלאחר מאמצים רבים עומדת אוכלוסייתה החופשית באי על כ-75 פריטים. ככלל, קיימות במאוריציוס למעלה מ-400 יונים ורודות – הישג נאה לפעילי הטבע בהתחשב בעובדה שבתחילת שנות השבעים חיו במאוריציוס עשרה יונים בלבד. כדי לא להפריע לטבע, ניתן לבקר באי בסיורים מודרכים בני שעה וחצי במסלול מסומן בלבד. כדאי להזמין מראש מקום בסיור דרך Mauritian Wildlife Foundation.

מצפון למאבור אפשר לבקר בשרידי מצודה הולנדית ב-Vieux Grand Port. בסמוך נמצא הר ליון (Lion Mountain), המתנשא לגובה של 480 מטר מעל פני הים. מסלול הליכה בן חצי יום מגיע לפסגתו ומזמן נופים יפים של החוף.

רודריגז (Rodrigues)

מדינת מאוריציוס כוללת גם את האי הקטן והמרוחק רודריגז, השוכן כ-560 קילומטר מצפון-מזרח לאי הראשי. אורכו 18 קילומטר ורוחבו שמונה קילומטרים בלבד, ובו מתגוררת אוכלוסייה של כ-35 אלף איש. הוא אינו ירוק ועשיר בצמחייה כאי הגדול בשל בירוא יערות מצער שנעשה בו, וגם נתון לפורענות מצד ציקלונים מזדמנים. אך החופים השקטים והריקים ומסלולי ההליכה הפראיים בשילוב עם מיעוט התיירים קוסמים למי שמחפש צד אחר ובתולי יותר של מאוריציוס. היישוב המרכזי באי, ומרכזו המסחרי והמנהלי, הוא פורט מתהורין (Port Mathurin), שאינה אלא כפר מגודל בן כ-6,000 איש. מסביב לאי יש שוניות אלמוגים הקורצות לחובבי הצלילה. אל רודריגז ניתן להגיע במעבורת או בטיסה מהאי המרכזי, ואפשר להמשיך ממנו לאיים קטנים סמוכים, כמו איל קוקו (Ile aux Coco). אי מיניאטורי זה, שאורכו קילומטר אחד בלבד, משמש כשמורת טבע, בה ניתן לבקר בסיורים מודרכים בלבד.

כתבה: יעל רגב