פאמוקלה. טראסות של אבן לבנה מבהיקה, שהמים הזורמים עליהן תדיר יצרו בהן צורות שונות ומשונות | צילום: Horst Gossmann

מרמריס (Marmaris)
מרמריס, השוכנת בנקודת החיבור שבין הים האגאי לים התיכון, היא אחת הערים העתיקות בעולם, עם היסטוריה שראשיתה כבר בשנת 3400 לפני הספירה. כיום זהו גן עדן תיירותי עם חופים נהדרים מצד אחד ויערות אורן מהצד השני, כשבתווך שוכנת העיר העתיקה, על שפע אתריה ההיסטוריים. כאן פועלת אחת המרינות המפותחות בתורכיה, שממנה אפשר להפליג לאורך החופים או להמשיך עד לרודוס. בקיץ אוכלוסייתה של מרמריס מתנפחת בבת אחת פי שמונה או תשעה מגודלה המקורי בשל נהירת התיירים. חיי לילה תוססים, אתרי נופש ברמות שונות ושלל פעילויות ספורט ימי עומדים לרשות הבאים לעיר.

כדי להשקיף על העיר מרמריס וסביבתה כדאי לעלות אל המצודה (Marmaris Castle) – טירה קטנה שנבנתה ב-1521 על ידי העות'מאנים בתקופת שלטונו של סולימאן המפואר. על פי האגדה, סולימאן עבר במרמריס במסעו לכיבוש העיר רודוס, וגילה שהטירה שנבנתה קטנה מדי לטעמו. הוא ציווה על הארכיטקט להגדילה, אך כאשר שב ממסע כיבושיו עדיין לא היתה הטירה לשביעות רצונו. לפיכך ציווה לתלות את האדריכל, או בלשונו: "מימארי!" (Mimari). כך, על פי האגדה, זכתה מרמריס בשמה. הטירה משמשת היום כמוזיאון בנושאי היסטוריה וארכיאולוגיה ימית.

נעים לשוטט על הטיילת הנאה עד למרינה העמוסה כלי שיט. גם החמאם התורכי ארמוטלן (Armutalan Hamam) פופולרי בקרב המבקרים ומציע מרחצאות, בריכה קרה וסאונה. בימי חמישי מתקיים בזאר גדול בעיר ובו ניתן לקנות מזכרות במחיר טוב.

ממרמריס כדאי להפליג למפרצונים, לחופים ולאתרי העתיקות המבודדים הפזורים לאורך חצאי האיים שממערב. השיט נמשך יום שלם, ואת ארוחת הצהריים אפשר לקבל בספינה. החופים של מרמריס עצמה אינם מרשימים, ורוב התיירים מסתפקים בבריכות בתי המלון, אך מחוץ לעיר משתרעים חופי רחצה נפלאים.

חצי האי רשאדיה (Rasadiye, מכונה גם דאצ'ה) שולח אצבע יבשה ארוכה לתוך הים ממערב למרמריס. אפשר להגיע לחצי האי באמצעות שיט, החולף בין מפרצים מבודדים וכפר הדייג בוזבורון (Bozburun) שבחצי האי הסמוך, או לנסוע בדרך היבשה בכביש המתפתל לאורך 75 קילומטר בנוף יפהפה. עיירת הנופש דאצ'ה (Datca) היא היעד המרכזי בחצי האי, מעין גרסה מוקטנת, פחות מפותחת ויותר שלווה של אתרי הנופש במרמריס. לא רחוק נמצא הכפר אסקי דאצ'ה (Eski Datca, דאצ'ה הישנה) ובו רחובות ובתי אבן ציוריים. במרחק של 38 קילומטר ממערב לדאצ'ה, בקצה חצי האי, שוכן אתר העתיקות קנידוס (Knidos). על גבי גבעות תלולות נטועות עצי פרי נמצאות העתיקות, ובהן מקדש אפרודיטה (Temple of Aphrodite) ותיאטרון.

דליאן (Dalyan) שממזרח למרמריס היא עיירה שלווה. חוף דליאן, המשתרע לאורך חמישה קילומטרים, הוא אחד מאתרי הרבייה הנדירים יחסית של צבי הים החומים. בחודשים מאי וספטמבר אפשר לראות כאן את צבות הים העולות לחוף להטיל את ביציהן, אך חשוב להקפיד לא לפגוע בהן. מדליאן אפשר להגיע אל עתיקות קאונוס (Caunos). במקום קברים חצובים בסלע בסגנון ליקי, שרידי תיאטרון עתיק ועוד. מצפון לדליאן שוכן אגם קויג'איז (Koycegiz), שלחופו מרחצאות תרמיים חמימים.

בודרום (Bodrum)
בודרום היא עיר קיט מרכזית לחוף הים האגאי, בזכות מיקומה המעולה על שפת מפרץ מקסים ויפה נוף, שסביבו בתים קטנים וציוריים. בודרום נהנית משילוב מופלא של עיר בעלת עבר עשיר (בה נולד הרודוטוס, מי שנחשב "אבי ההיסטוריה"), מעגן יאכטות מפותח שממנו אפשר להפליג לאי היווני קוס, ושפע פעילויות ימיות כצלילה, שיט או סתם בילוי על החוף. יש בה מבחר גדול של בתי קפה, מסעדות, ברים, דיסקוטקים וחיי לילה תוססים. כדי למצוא מעט שקט כדאי להתרחק מאתרי הנופש העמוסים, ולהמשיך אל לב חצי האי שבפתחו ממוקמת בודרום. העיר נמצאת במרחק של כשלוש שעות נסיעה ממרמריס, ארבע שעות מאיזמיר וחמש שעות מפאמוקלה.

העיר היא לא רק מקום הולדתו של מחבר הספר ההיסטורי המקיף הראשון – גם המילה "מאוזוליאום" (Mausoleum) נולדה בבודרום. או ליתר דיוק, בהליקרנסוס (Halicarnasus), שהיא בודרום העתיקה. מקורה בקברו המפואר של השליט הפרסי מאוזולוס, ששלט כאן באמצע המאה הרביעית לפני הספירה. המאוזוליאום תוכנן על ידיו עוד בחייו, ונבנה בעבורו לאחר מותו בידי אשתו, ארטמיסיה. כיום לא נותר הרבה מהמאוזוליאום, אך במשך 1,900 השנים שבהן עמד בשיא תפארתו עד להחרבתו על ידי הצלבנים במאה ה-16, הוא נחשב לאחד משבעת פלאי העולם העתיק, לצד הפירמידות במצריים והגנים התלויים בבבל.

טירת סנט פיטר (Castle of St Peter), שנבנתה בתחילת המאה ה-15 על ידי הצלבנים, היא האתר הבולט בעיר. ממרומי הטירה נשקף נוף מרהיב של המפרץ, המרינה והעיר עצמה. האתר היפה משמש כיום מוזיאון לארכיאולוגיה ימית (The Bodrum Museum of Underwater Archaeology), ובו ממצאים מרתקים רבים, בהם שרידי ספינה מהעתיקות ביותר שנתגלו, אשר נמשתה מהחוף הסמוך לעיר.

עתיקות נוספות בעיר כוללות תיאטרון עתיק מהמאה הרביעית לפני הספירה, שרידי המספנה המשוחזרת מהמאה ה-18, ושער מינדוס (Myndos Gate), שהוא היחידי ששרד מהחומה בת השבעה קילומטרים שהקיפה בעבר את העיר. ניתן גם לבקר בבתי המרחץ (החמאמים) של העיר.

לילדים: במלון Dedeman, המרוחק כשניים וחצי קילומטרים ממרכז בודרום, יש פארק מים ענקי עם שפע מגלשות ופעילויות, ואולם באולינג. אפשר לבלות כאן יום שלם, ולקנות אוכל ושתייה באתר באמצעות כרטיס מגנטי שמקבלים בכניסה.

מומלץ לצאת לשיט רומנטי באזור בודרום. מסלול הפלגה יפה לדוגמא: ראשית מגיעים לקאראאדה (Karaada, האי השחור) – אתר עם מעיינות חמים ובוץ בריאותי, ומשם ממשיכים לחוף אורטאקנט יאליסי (Ortakent) במפרץ קטן ויפה. באחת ממסעדות החוף אפשר לאכול צהריים, ואחר כך להמשיך למפרץ ה"אקווריום" ובחזרה לעיר.

חצי האי בודרום הוא מקום טוב להימלט אליו מהמולת העיר הסואנת והתיירותית. בכפרים הקטנים של חצי האי נשמרים עדיין החיים המסורתיים, הפשוטים והאותנטיים. יש כאן גם חופים, מפרצים, גבעות נישאות וצוקי סלע מרהיבים שנוצרו מהפעילות הוולקנית באזור. גומבט (Gumbet) היא אתר נופש פופולרי עם חיי לילה הומים, לאורך חוף חולי נאה, במרחק כשלושה קילומטרים מבודרום. בהמשך הדרך מערבה, כעשרה קילומטרים מבודרום, שוכן הכפר ביטז (Bitez). למרות הימצאותם של בתי מלון ומסעדות זהו עולם אחר ושלוו יותר, והחוף מציע גלים נהדרים לחובבי הגלישה. אורטאקטנט (Ortakent) הוא יישוב ישן הכולל מגדל מהמאה ה-17, בתי מלון, מסעדות ואתר קמפינג. טורגוטראיס (Turgutreis) שוכן בחופו המערבי של חצי האי, כעשרים קילומטר מבודרום. יש בו חוף חולי נעים, החביב על גולשים. קאדיקאלסי (Kadikalesi) שבמעלה החוף מציעה אתרי נופש יוקרתיים. גומושלוק (Gumusluk), כ-25 קילומטר מבודרום ושלושה מקאדיקאלסי, הוא שכיית חמדה אמיתית. נמל טבעי יפה מוקף גבעות ירוקות וחופים נאים. בעבר שכנה במקום זה העיר העתיקה מינדוס, אולם כמעט לא נותר ממנה שום זכר כיום. יליקוואק (Yalikavak) שבצפון-מערב חצי האי הוא נמל דייגים יפה, עם תחנות רוח ישנות ובתים משוחזרים, המציע אלטרנטיבה רגועה לבודרום וגלים טובים לגולשים. גונדוגאן (Gundogan) שבחוף הצפוני הוא כפר שקט, ובו אפשרויות גלישה וטיולים רגליים. שני כפרי הדייגים גולקוי (Golkoy) וטורקובוקו (Turkbuku) לרוב נאמרים בנשימה אחת – גולטורקבוקו (Golturkbuku). שניהם חביבים על תיירות פנים תורכית בוהמית, ובהם שפע מסעדות פירות ים, ברים, מקומות לינה ופעילויות ספורט ימי.

פאמוקלה (Pamukkale)
פאמוקלה, השוכנת במרחק של כעשרים קילומטר מצפון-מזרח לדניזלי (Denizli), היא מהאתרים המתוירים והמפורסמים בתורכיה כולה. את תמונותיה המצודדות של התופעה הגיאולוגית הייחודית תמצאו בכל עלון תיירות על המדינה. אלו הן טראסות של אבן לבנה מבהיקה, שהמים הזורמים עליהן תדיר יצרו בהן צורות שונות ומשונות. התוצאה היא בריכות רדודות של מים מינרלים חמים הנראות כאילו נחצבו בשלג לבנבן על מדרון הררי. מדרגות מים יפהפיות אלו הן שהעניקו למקום את שמו, שפירושו "מבצר הכותנה". יתרונותיו הטבעיים של המקום לא נעלמו מעיני הרומאים, שיסדו בשנת 190 לפני הספירה בשטח זה את עיר המרחצאות היראפוליס (Hierapolis). למרבה הצער, נהירת התיירות למקום בסוף המאה שעברה ופיתוח יתר באזור גרמו נזק לאתר. כדי לשקמו נהרסו בניינים שהפריעו לזרימת המים התקינה, והוטלו הגבלות על שיטוט במקום. כיום לא ניתן לרחוץ בבריכות כפי שנראה בתמונות העבר, אלא רק לשוטט ביניהן בשבילים מסומנים. מראה הבריכות יפה במיוחד בשעת השקיעה.

עתיקות היראפוליס אומנם פחות מפורסמות מהתופעה הטבעית שבסמוך להן, אך לא פחות מרתקות. העיר יושבה בין 190 לפני הספירה ועד 1334 לספירה, אז נטשו אותה יושביה בעקבות רעידת אדמה, אחת מני רבות שפקדו את האזור במרוצת השנים. בבריכות המרחץ הרומיות לשעבר שוכן המוזיאון הארכיאולוגי של היראפוליס (Hierapolis Archaeology Museum), המציג ממצאים שהתגלו בחפירות במקום. מצפון-מזרח למוזיאון שוכנים שרידי כנסייה ביזנטית מהמאה השישית לספירה. מצפון מצויים שרידי מקדש אפולו (Temple of Apollo) מהמאה השלישית, ולידו ה"פלוטוניום" (Plutonium), מעיין שהעלה אדי גז רעילים, אשר נקרא על שמו של פלוטו, אל השאול. התיאטרון (The Theater) הוא האתר שהשתמר בצורה הטובה ביותר. זהו תיאטרון רומי מהמאה השנייה לספירה, שהותאם לכ-25 אלף צופים. האתר שוחזר בשנות השבעים, וכיום הוא משמש במה למופעי מוזיקה ופולקלור במסגרת פסטיבל פמוקלה (Pamukkale Festival), הנערך במאי-יוני מדי שנה. באתר העתיקות קיימים גם שרידים לתיאטרון יווני. קברו של פיליפ הקדוש (Martyrium of St Philip the Apostle) הוא מבנה מתומן מהמאה החמישית, הבנוי על גבעה ממנה נשקפת תצפית יפה על עתיקות היראפוליס. באתר ניתן לראות חלקים מהחומה העתיקה שהקיפה את העיר בעבר, כיכר (Agora) ענקית מהמאה השנייה, רחוב ביזנטי מעוטר בעמודים שבקצהו שרידי קשת (Arch of Domitian) ובית קברות מעניין, שבו קברים שונים ומשונים.

אפסוס (Ephsus/Efes)
אתרי עתיקות לא חסרים לאורכה ולרוחבה של תורכיה, אולם אפסוס שמדרום לאיזמיר מצליחה לבלוט מעל כולם. בתקופת השלטון היווני שכנה במקום העיר איוניה (Ionia), ובתקופה הרומית הפכה לעיר בת 250 אלף תושבים בשמה הנוכחי, אפסוס. במאה החמישית לספירה התקיימו במקום שתי ועידות אקומניות בהן הוחלט על עיקרי הנצרות, ובאחת מהן הוכרזה מרים כאמו של האל. הנוצרים מאמינים כי מרים הלכה לעולמה באפסוס עצמה וכי פאולוס ויוחנן פעלו בה, ועל כן היא מהווה מוקד עלייה לרגל. בעיירה הקרובה סלצ'וק (Selcuk) נמצאים מקומות הלינה וממנה יוצאת תחבורה אל העתיקות. כדאי להגיע לאתר מוקדם בבוקר, ולבלות בו יום שלם.

המבנה המפורסם ביותר באפסוס היה מקדש האלה ארטמיס. בתחילה סגדו תושביה הקדומים של העיר לאלה מקומית בשם קיבלה (Cybele), עד בוא היוונים. אלו, על פי האגדה, הגיעו למקום בעקבות נבואה שדג וחזיר בר ינחו את מנהיגם אנדרוקלס אל האתר בו תיבנה העיר. כאשר הגיע אנדרוקלס לאזור ראה תושבים מקומיים צולים דגים במדורה. אחד הדגים קיפץ החוצה מהאש, וגרם להצתת שיח סמוך, בו הסתתר חזיר בר. המקומיים רדפוו אחר החזיר, ובמקום בו הרגו אותו הוקם המקדש. היוונים שילבו את המיתולוגיה שלהם עם האמונות המקומיות, וקיבלה הוחלפה בארטמיס, אלת הציד והירח. מאוחר יותר, עם בוא הרומאיים, הפכה ארטמיס למקבילתה הרומית – דיאנה. מקדש האלה ארטמיס היה כה מפואר, עד שנחשב לאחד משבעת פלאי העולם העתיק לצד הפירמידות במצריים, המאוזוליאום בהליקרנסוס והגנים התלויים בבבל. כמעט כולו היה עשוי שיש, ומעוטר ביצירות ארד שנוצרו על ידי הפסלים המפורסמים ביותר של אותה תקופה. עולי רגל נהרו למקום לחזות בפלא הארכיטקטוני ולהביא מנחות יקרות לאלה. בשנת 356 לפני הספירה הוצת המקדש על ידי אדם בשם הרוסטראטוס, שחיפש דרך מהירה להיכנס לספרי ההיסטוריה. המקדש נבנה ברוב פאר והדר מחדש, והיה אפילו יותר גדול מקודמו, אך במאה השלישית לספירה נהרס שוב, הפעם על ידי פלישה גותית, ומעולם לא נבנה מחדש. כיום, מהמקדש שהיה בעבר מהבניינים הנודעים ביותר בתבל, נותר רק עמוד ניצב אחד, בין אפסוס לסלצ'וק. אך אל דאגה – באפסוס של שנות האלפיים נותר עוד הרבה מה לראות.

מבנים מרכזיים באפסוס: רחוב הארבור (Harbour Street) הביזנטי מרוצף השיש היה אחד מהרחובות המפוארים באפסוס העתיקה. לאורכו ניצבו פנסי לילה שהאירו את הדרך אל התיאטרון המפואר (Great Theatre). בניית התיאטרון הושלמה בתחילת המאה השנייה לספירה. היו בו מקומות ישיבה לקהל עצום של 25 אלף איש, ואקוסטיקה מצוינת. לאורך רחוב הקורטסות (Curetes Way) ניצבים בית השימוש הציבורי, מקדש אדריאן (Temple of Hadrian) הקורינתי, חנויות מעוטרות פסיפס, ובתי מגורים יוקרתיים (Terraced Houses). תושבי אפסוס שהתגוררו בהם היו כה עשירים, שבתיהם עוטרו בפאר, כולל ציורי קיר מרשימים בגוונים עזים ורצפות פסיפס. בהמשך הרחוב שוכנת מזרקת טריאנוס, ובסופו ניצב מבנה מפואר במיוחד – הספרייה של צלסיוס (Library of Celsus). מתחת לספרייה קבור צלסיוס פולמיאנוס, שהיה המושל הרומי של אסיה הקטנה בתחילת המאה השנייה. הספרייה שנבנתה לזכרו הכילה כ-12 אלף מגילות פפירוס, ובחזיתה ניצבו ארבעה פסלי נשים שייצגו את הידע, הרצון הטוב, המחשבה והחוכמה. מצפון לספרייה היתה האגורה (Agora), כיכר שוק שגודלה 110 מטר רבוע, שבמאה השלישית לפני הספירה הוקפה בחנויות מעוטרות בקשתות. הגימנסיון של ודיוס (Gymnasium of Vedius) נבנה במאה השנייה לספירה ובו מרחצאות, בתי שימוש, מגרשי ספורט ועוד. באפסוס מצויים שני אתרים נוצריים חשובים. האחד הוא ביתה של מרים (Meryemana), שעל פי האמונה הגיעה למקום בשנות חייה האחרונות עם יוחנן הקדוש. השני הוא מערת שבעת הישנים (Grotto of the Seven Sleepers). הנוצרים מאמינים כי מערה זו שימשה מקום מסתור לשבעה נוצרים שנרדפו בידי הקיסר דקיוס. הקיסר גילה את מקום מחבואם וחסם את פתח המערה כדי להמיתם ברעב. אלא שנס קרה ושבעת המאמינים נרדמו, והתעוררו רק מאתיים שנה אחר כך, כאשר רעידת אדמה באזור חשפה מחדש את הפתח.

סלצ'וק היא כאמור המקום ממנו יוצאים אל אפסוס העתיקה, ומומלץ לפקוד את מוזיאון אפסוס (Ephesus Museum) המצוין שממול למשרד התיירות העירוני. במוזיאון ממצאים מרתקים מהעיר העתיקה, כאשר גולת הכותרת היא פסל שיש של האלה ארטמיס. בעיר כדאי לבקר גם בבזיליקה של יוחנן הקדוש (Basilica of St John), שחזור של הכנסייה המקורית מהמאה השישית, במסגד עיסא ביי קאמי (Isa Bey Camii) מ-1375 ובאמת המים הביזנטית.

כתבה: יעל רגב