חופים / חופי הכרך

חול לבן, ים טורקיז, דקלי קוקוס והרבה שקט – רבים נוסעים לתאילנד בשביל החופים, שנפרשים לאורך יותר מ-2,700 קילומטר. יש חופים מפותחים עם המון תיירים וכאלה שעדיין בתוליים, בעיקר למתבודדים, יש שמתאימים למשפחות ויש לבליינים, לחובבי רכיבה או לאוהבי סקי מים. גיא שרת בחר את עשרת החופים ההכרחיים של תאילנד

קו פי-פי. כאן צילמו את הסרט "החוף", ועודף התיירים מורגש בהחלט | צילום: נפתלי הילגר

כתב: גיא שרת

הוּוָה הִין: גיחה קטנה מהעיר הגדולה
שלוש שעות נסיעה בלבד מבנגקוק לכיוון דרום ומגיעים אל עיירת החוף הקטנה והציורית הוּוָה הִין (Hua Hin), מפלט נוח מהזיהום של העיר הגדולה. מלך תאילנד חי כאן בארמון על חוף הים במשך רוב ימות השנה. החוף עצמו לא מסעיר, אבל בהחלט חביב לשחייה ולשיזוף.
אפשר לרכוב כאן על סוסים, המובלים בחשיבות אין קץ על ידי סייסים הלבושים וסטים, על כל אחד מספר. כשזה מגיע לגללי הסוסים, חוקי החוף נוקשים למדי: אם סייס לא אוסף את הפרשות סוסו מהחול, יושת עליו קנס אימתני והוא ייאלץ להדיר את רגליו מהחוף למשך כמה ימים.
מסעדות הדגים בנויות על כלונסאות ממש על המים ומציעות שפע פירות ים טריים. בשוק צ'אטצ'אי (Chatchai) אפשר לאכול בזול יותר, רק בלי הנוף. כדאי לבקר בגן הפרפרים ובתחנת הרכבת היפהפייה.
הנסיעה מבנגקוק אל הווָה הין ברכבת ארוכה בכמעט שעה מאשר הנסיעה באוטובוס, אבל אפשר ליהנות מנוף שדות האורז ועצי הקוקוס, במקום הכבישים המהירים וקניוני הענק שנשקפים מחלונות האוטובוס. מומלץ לגיחה קטנה מהעיר אל עיירה שלווה לחוף ימים.
אוטובוס: יציאה מתחנת האוטובוסים המשרתת את אזור דרום תאילנד ("סַאי טַאי מאי"), שנמצאת בצומת הרחובות Pinklao Phra, ליד חנות הכלבו Central.
רכבת: 12 רכבות יוצאות מדי יום מתחנת הרכבת המרכזית (הואלמפונג) בבנגקוק. משך הנסיעה הוא ארבע שעות.

קו צ'אנג: רגע לפני שיהפוך לפוקט שני
קו צ'אנג (Ko Chang) הוא האי השני בגודלו בתאילנד (492 קילומטר רבוע), חלק מפארק לאומי הכולל 47 איים ליד גבול תאילנד-קמבודיה. קו צ'אנג מתפתח במהירות אחרי שממשלת תאילנד הכריזה שהוא אמור להפוך ל"פוקט שני", ובשנים האחרונות ניטש מאבק בין אנשי עסקים, קבלנים ופוליטיקאים ובין הארגונים הירוקים לגבי מידת הפיתוח הנחוצה.
פעילויות: ביקור במפלים, טיול בהרים, רכיבה על אופני הרים, שנורקלים, צלילה או הסתלבטות על החוף. אפשר לרכוב על פילים בחוות Baan Kwan Chang, המנוהלת על ידי פעיל פִּיטָאיָה הוֹמְקְרַאי-לֶאט, פעיל סביבה עשוי ללא חת, שישמח לספר לכם על בעיות הסביבה. חלק מהכנסות החווה הולכות לקהילה ולשימור הטבע.
קל להגיע לכאן באוטובוס מבנגקוק. בין נובמבר לאפריל יוצאות מכאן מעבורות לאי הסמוך קו מאק (Ko Mak) שמציע חופים בתוליים. במאי-ספטמבר גשום. אין באי כספומט. אוטובוס ומעבורת: אוטובוסים יוצאים מתחנת האוטובוס המזרחית בבנגקוק ליד תחנת הרכבת העילית Ekkamai ברחוב Soi Sukhumwit 63 אל טרט (Trat). הנסיעה אורכת כחמש שעות. משם נוסעים במוניות שירות אל רציף לם נגופּ (Laem Ngop). ההפלגה אל האי אורכת כשעה. יש גם מיניבוסים מרחוב קאו סן (Khao San) בבנגקוק ישירות אל הרציף, והם מתואמים עם שירות המעבורות.

קוֹ פַּנְגָן: מסיבות ירח מלא
קוֹ פַּנְגָן (Ko Phangan) הוא מוקד משיכה לתרמילאים מכל העולם, במיוחד למסיבות הירח המלא (פול מון) ההמוניות שלו בחוף הד רין נוק (Haad Rin Nok), שלעתים מגיעים אליהן 10,000 איש.
אחת לחודש מתחילה זרימה היסטרית של מטיילים מכל חלקי תאילנד לכיוון קו פנגן. רובם משתמשים בדרך הזולה – נוסעים באוטובוס מבנגקוק לסורט תאני (Surat Thani) ומשם במעבורת אל האי. יש גם שירות מעבורות מקו סמוי (Ko Samui). לעתים מגיעים אל המסיבות שוטרים בלבוש אזרחי ועוצרים משתמשים בסמים. כאן רואים פחות משפחות ויותר טיילים צעירים א-לה גואה.
כשטסים מעל קו פנגן רואים את האורות המעטים ומבינים כמה הוא מפגר אחרי קו סמוי. הטופוגרפיה קשה, הדרכים משובשות ולעתים יש הפסקות חשמל. פעילויות: רביצה רבתי בהמתנה למסיבת ירח מלא, צלילה, שנורקלים, מסיבות וטיולים בסביבה.
מעבורת: הפלגה של חמישים דקות מרציף נה תון (Na Thon) בקו סמוי לרציף תונג סאלה (Thong Sala) בקו פנגן, או הפלגה מסורט תאני, שאורכת ארבע עד שש שעות.

קו סאמט: יורקי אש וסקי מים
קו סאמט (Ko Samet) הוא האי שהכי קל להגיע אליו מבנגקוק – באוטובוס ואז בסירה. אם יש לכם רק יומיים-שלושה, זה המקום. האי קטן – כ-13 קילומטר רבוע – ויש בו חופים נפלאים, פארק לאומי, מסאז'ים על החוף, שייקים מפירות וסקי מים, כולל "בננה" – מזרן ים מגומי בצורת גליל שעליו יושבים כמה אנשים, הנגרר על ידי סירת מרוץ ומקפץ על המים לקול צרחות היושבים. אין מכשירי כספומט או רשתות מזון מהיר.
החוף המזרחי הוא האטרקציה המרכזית, וב-Silver Sand שבחוף אאוּ פּאי (Ao Phai) מופיעים בערב יורקי אש. די.ג'ייז מחו"ל עושים מסיבות רייב בחוף אאוּ ווֹנג דֶאַן (Ao Wong Deuan). בסופי שבוע ובחגים תאילנדיים עמוס כאן בבנגקוקאים שברחו מהעיר הגדולה. מצד שני, אין כאן אוטובוסים של תיירים צרפתים כמו בקו סמוי, והאי קומפקטי.
אוטובוס ומעבורת: אוטובוסים יוצאים מתחנת האוטובוס המזרחית ליד תחנת הרכבת העילית Ekkamai ברחוב 63 Soi Sukhumwit בבנגקוק אל בּאן פֵּה (Ban Phe), כשלוש-ארבע שעות נסיעה, ומשם במעבורת בהפלגה האורכת כחצי שעה.

קוֹ פִי-פי: חוף שיצא מגלויה
בקו פי-פי (Ko Phi Phi), שהם למעשה שני איים – קו פי-פי לה (Ko Phi Phi Leh) וקו פי-פי דון (Ko Phi Phi Don) – החוף יצא מגלויה, החול בדיוק כמו שצריך והמים מי טורקיז. באאו מאיה (Ao Maya ) שבקו פי-פי לה צילמו את הסרט "החוף", מה שגורם לאלפי תיירים ביום להגיע אל נקודת הציון ההיסטורית הזו. עודף המבקרים מורגש בהחלט, במיוחד בקו פי-פי דון, עם שורה אינסופית של מסעדות, חנויות אינטרנט ובתי קפה.
כדאי לטפס אל נקודת התצפית ב-Phi Phi Viewpoint Resort. פעילויות נוספות: שריצה על החוף, הפלגות באזור הכוללות צלילה ושנורקלים וכן ביקור באיים בלתי מיושבים ושיט קיאקים. 
מעבורות: אפשר להגיע לקו פי-פי במעבורת מפוקט (Phuket) בשיט של כשעתיים, מקראבי 
(Krabi), בכשעתיים בוחצי, ומקו לנטה (Ko Lanta), בכשעה וחצי. דצמבר-מרץ הם החודשים היבשים יותר. ממאי עד ספטמבר גשום בדרך כלל, וכדאי לעקוב אחרי תחזית מזג האוויר/ לעתים יוצאות מעבורות גם במזג אוויר סועד, אבל עדיף להמתין עד יעבור זעם.

קְרָאבִּי: כמו אי מוקף סלעים
קְרָאבִּי (Krabi) הוא שם מחוז (וגם שמה של העיר המרכזית במחוז), שנמצא בדרום תאילנד, במרחק כאלף קילומטר מבנגקוק. האטרקציה העיקרית היא בחופים ראיליי 
(Railay) ותונסאי (Thonsai) שהגישה אליהם אפשרית באמצעות סירות בלבד בשל הצוקים העוטפים אותם מכל צדדיהם.
זה אינו אי, אבל התחושה היא של אי. המקום פופולרי אבל לא מפותח יותר מדי, והרשויות מנסות לשמור על הטבע. Rayavadee, אתר הנופש היחיד שנמצא בחוף פרה נאנג (Phra Nang) המשקיף אל איים מסולעים, הוא אחד המלונות הטובים בתאילנד. בעליו מתגאים שבמהלך הבנייה לא גדעו אפילו עץ אחד. מחיר בונגלו ללילה: 476 דולר. יש, כמובן, אפשרויות זולות יותר בחופים הסמוכים.
חוף אאו נאנג (Ao Nang), שאליו הגישה קלה, עמוס במסעדות איטלקיות, כספומטים וסוכנויות נסיעות. תיירים שישנים בחופים המבודדים מגיעים אליו כדי לעשות סידורים.
פעילויות אפשריות באזור: הפלגות לצלילה ושנורקלים, שיט קיאקים, טיפוס צוקים, טיול מערות, מסיבות בחוף תונסאי ורגיעה. אין כאן חיי לילה סוערים. לא להיפר אקטיבים.
טיסה: יש טיסות מבנגקוק, מקו סמוי ומסינגפור.
אוטובוס: יציאה מתחנת הרכבת בבנגקוק המשרתת את דרום תאילנד ("סאי טאי מאי"), מסורט תאני (ארבע שעות) ומפוקט (שלוש-ארבע שעות). יש גם אוטובוסים ישירים מרחוב קאו סן בבנגקוק.
מעבורת: מקו פי-פי (כשעתיים וחצי), מפוקט (כשעתיים) ומקו לנטה (כשעה וחצי).

פָּטָאיָה: בורשט וקוסקוס בסדום המקומית
שמה של העיר פָּטָאיָה (Pattaya) יצא למרחוק כסדום מקומית, מוקד של תעשיית המין. זה נכון, וקצת קשה להתעלם ממראות של גברים מערביים בשנות השישים לחייהם אוחזים כל אחד בשתי תאילנדיות חטובות בנות עשרים, אבל המפרץ עדיין יפה והעיר מציעה רגיעה הדוניסטית על החוף. סצנת המין החלה בזנות מינימלית במהלך מלחמת וייטנאם, כשהגיעו לכאן חיילים אמריקאים בחופשה. במהלך השנים התרבו המועדונים – לסטרייטים ולגייז – והפכו אבן שואבת לתיירי מין, שבעקבותיהם התרחבה גם תופעת הזנות.
למתגעגעים, בפטאיה אפשר למצוא גם את הבורשט הכי טוב בתאילנד, קוסקוס ולחם גרמני אמיתי, כי זהו אחד המקומות המועדפים על תיירים ערבים, רוסים וגרמנים. אל כיסא הנוח שעל החוף יזרמו רוכלים שיציעו ליושבים תירס חם, גלידה, מסאז', חטיפים, שרימפס מטוגנים. אפשר להזמין גם ארוחות מלאות, ובעצם לא לעזוב את כיסא הנוח לעולם.
אטרקציות: הופעות פילים, שיט קיאקים, קפיצת באנג'י, הפלגות לצלילה באיים, הופעות קברט של ליידי בויז, רכיבה על סוסים ומסלולי גולף. לא מתאים למחפשי אותנטיקה או שקט אמיתי.
טיסה: "בנגקוק איירווייז" מפעילה טיסות מפוקט ומקו סמוי לפטאיה.
אוטובוס: זוהי הדרך המהירה ביותר מבנגקוק – נסיעה של כשעתיים וחצי. יציאה מתחנת האוטובוסים המזרחית בבנגקוק, ליד תחנת הרכבת העילית Ekkamai ברחוב Soi 63 Sukhumwit.
רכבת: יש רכבת אחת ביום במחלקה שלישית ומסלולה ארוך ונחשב לאקזוטי; מומלץ אם עיתותיכם בידכם. יציאה ב-06:55 מתחנת הרכבת המרכזית של בנגקוק (הואלמפונג). הגעה לפטאיה ב-10:19. בדרך אפשר לראות שכונות עוני שלא רואים משום מונית או אוטובוס. הרכבת היא פנטזיה של אוהבי רטרו: מושבי עץ קשים בצבע חום-חרדל בלי מיזוג, עם רוכלים העולים בתחנות השונות ומציעים מזון ומשקה בקולי קולות. בניגוד לאוטובוס, שבו מרגישים במינכן או בסטוקהולם על שום הנוסעים הבלונדינים, כאן הרוב תאילנדים, ומחיר הנסיעה בהתאם: 31 באהט (כשלושה שקלים).

קוֹ סָמוי: ישראל קטנה, כולל מקדונלד'ס
קוֹ סָמוּי (Ko Samui) הוא אחד האיים האהובים על תיירים מכל העולם, בין השאר על ישראלים. שומרי כשרות ימצאו כאן בית חב"ד ומסעדות ישראליות. האי מכוסה כמעט כולו ביערות גשם ומפותח מאוד – חוץ ממקדונלד'ס, סטארבקס וסופרמרקט ענקי של טֶסְקוֹ, יש כאן גם שדה תעופה השייך לחברת התעופה "בנגקוק איירווייז", שמפעילה טיסות לבנגקוק, סינגפור, קראבי, פוקט ופטאיה. חדרים אפשר למצוא בקשת של מחירים, מחדר פשוט בגסטהאוס בחמישה דולרים ללילה ועד וילה מפוארת ב-500 דולר ללילה.
החוף העמוס ביותר הוא צָ'אוֵונג (Chaweng) – שורה אינסופית של חנויות, דוכני דיסקים פיראטיים, בגדים, מסעדות, ברים וחנויות אינטרנט, ומאחוריהם אחד החופים היפים באי. החופים הצפוניים מציעים שקט ושלווה אבל חיי לילה מועטים וכדאי לחשוב מראש על תחבורה, כי בערב שקט שם כמו במושב בנגב. רבים מהתיירים שוכרים אופנועים, והאי מקושט בשלטים המזכירים לנהגים הזרים שבתאילנד נוהגים בצד שמאל.
קו סמוי מתאים מאוד למשפחות – הכבישים סלולים היטב, יש בתי חולים, אוכל מערבי אם מתחשק והכל קל. רשימת הפעילויות היא אינסופית: צלילה, שנורקלים, גלשני רוח, סקי מים, רכיבה על פילים, חוות תנינים, חוות פרפרים, מצנחי רחיפה, עיסוי תאילנדי מסורתי (למשל ב-Baan Sabai או ב-Tamarind), בית ספר לבישול תאילנדי, ובמקדש וואט קונאראם אפשר עדיין לראות את גופתו החנוטה של אבי המקדש.
החודשים היבשים יותר הם דצמבר עד אפריל, אבל גם בחודשים מאי-אוגוסט, אין גשמים בכל שעות היום. נובמבר הוא החודש הגשום ביותר, עם כ-300 מילימטר גשם. ביולי-אוגוסט מרגישים כמו באי הספרדי איביזה, כולל תיירים אירופים שיכורים, לחובבי הז'אנר.
טיסה: אפשר להגיע בטיסה ישירה של "בנגקוק איירווייז" מבנגקוק, סינגפור, קראבי, פוקט ופטאיה. אפשר גם – אפשרות יקרה ומסורבלת – לטוס עם "תאי איירווייז" מבנגקוק לסוּרָט תאני, להמשיך משם באוטובוס אל רציף המעבורות, ומשם לקחת מעבורת אל האי.
אוטובוס ומעבורת: אפשר לקנות ברחוב קאו סן בבנגקוק כרטיסים משולבים לאוטובוס מבנגקוק לסוּרָט תאני (עשר שעות) ומשם במעבורת אל רציף נה תון (Na Thon) באי (שעתיים וחצי). אוטובוסים רגילים מבנגקוק לסורט תאני יוצאים מתחנת האוטובוס המשרתת את דרום תאילנד ("סַאי טַאי מאי"). באחרונה התרבו מקרי הגנבה של ציוד באוטובוסים מבנגקוק לסורט תאני ויש לוודא שהמסמכים והכסף נמצאים עליכם ולא בתיקים הגדולים. אפשר להגיע לסורט תאני באוטובוס גם מקראבי ומפוקט. יש מעבורת לקו סמוי מקו פנגן.
רכבת: אפשרות נוחה היא רכבת לילה עם דרגשי שינה שיוצאת מדי ערב ב-22:50 מתחנת הרכבת המרכזית של בנגקוק (הואלמפונג) ומגיעה לסורט טהני למחרת ב-8:00 בבוקר. יש גם רכבת יום היוצאת מבנגקוק ב-7:45 ומגיעה לסורט תאני ב-16:20. רשות הרכבות מוכרת כרטיסים משולבים למעבורת, היקרים מעט יותר מאשר כשקונים את כרטיסי הרכבת והמעבורת בנפרד, אבל שנת הלילה עוברת בנעימים הרבה יותר מאשר באוטובוס.

קוֹ לַנְטָה: פארק לאומי ומסיבות חוף
האי לנטה (Ko Lanta), מדרום לקראבי, התפתח מאוד בשנים האחרונות וכבר מציע קפה לאטה ואינטרנט, אבל רק מעט סקס כי רוב התושבים המקומיים הם תאילנדים מוסלמים שמרנים יותר. החופים העמוסים יותר הם האד קלונג דאו Had Khlong Dao)) והאד קלונג נין (Had Khlnog Nin) במערב האי; ככל שמדרימים, אפשר למצוא מקומות שקטים יותר. האי שוכן בשטח פארק לאומי ימי והאיים הסמוכים מהווים אטרקציות צלילה.
בדצמבר היינו כאן במסיבת חוף עם די.ג'יי שהגיע מלונדון – רוב התיירים היו בשנות העשרים לחייהם, אבל נראו גם משפחות רבות עם ילדים. המקום עדיין מתפתח ולכן הוא פחות נוח מקו סמוי (עם מחלות ילדות כמו הפסקות חשמל ודרכי עפר מאובקות), ולא יתאים לכולם. ממאי עד אוקטובר גשום; בספטמבר כמות המשקעים הממוצעת היא 400 מילימטר.
טיסה: טסים מבנגקוק או מקו סמוי לקראבי ומשם במונית.
אוטובוס: מיניבוסים מקראבי אל האי, במעבורת כלי רכב.
רכבת: אפשר לקחת רכבת לילה מבנגקוק לטרנג (Trang) ומשם מיניבוס לקו לנטה. ישנן שתי רכבות מדי ערב: אחת יוצאת ב-17:05 ומגיעה ב-7:35 למחרת, השנייה יוצאת ב-18:20 ומגיעה למחרת ב-10:11. בשתיהן יש דרגשי שינה נוחים.
מעבורת: אפשר להפליג מקו פי-פי (כשעה וחצי), מפוקט (כשעתיים) ומקראבי (כשעה וחצי).

פּוּקֶט: אי ללא הפסקה
עשרים טיסות ביום מבנגקוק, וטיסות ישירות מטייוואן, אוסטרליה, מלזיה, סינגפור והונג קונג, מבטיחות זרם בלתי פוסק של תיירים אל פּוּקֶט (Phuket), האי הגדול בתאילנד. הדבר ניכר בפיתוח חסר התקדים של האי בשנים האחרונות; האי מחובר בגשר אל היבשה, ולכן הפיתוח בו מואץ יותר מאשר באיים אחרים שהגישה אליהם ימית בלבד.
מצד אחד, יש כאן הכל – דאבל צ'יזבורגר, ניתוחים לשינוי מין בבתי חולים ברמה מערבית, משט יאכטות, מועדונים מעודכנים (בעיקר בפטונג, Patong), אוכל צרפתי אמיתי וחדר מלון ב-900 דולר ללילה (ב-Amanpuri). מצד שני, זה יכול לפעמים להיות יותר מדי. ב-810 קילומטר רבוע מובטח לכם שתמצאו את חלקת האלוהים הקטנה שלכם, אבל תצטרכו לחפש. רוב התיירים מתרכזים בקארון (Karon), פטונג וקאטה (Kata).
פעילויות: הפלגות (למשל לקו פי-פי), קיאקים, צלילה, שנורקלים, טיולים בגבעות וכל מה שעושים בחופים בתאילנד. בלב האי יש עדיין יער גשם, שדות אורז, מטעי עצי גומי, קוקוס, אגוזי קשיו, קקאו ואננס. בעיר פוקט אפשר עדיין למצוא בניינים הבנויים בסגנון סיני-פורטוגזי – במאה ה-19 היתה העיר מרכז מסחר אזורי שספג השפעות זרות רבות.
טיסה: יש עשרים טיסות ביום מבנגקוק, וכן טיסות מפטאיה, קו סמוי וצ'יאנג מאי. ישנן גם טיסות בינלאומיות מטייוואן, אוסטרליה, יפן, סינגפור והונג קונג. הטיסות הזולות ביותר הן של חברת אייר אסיה: מחירים ברצפה, אין מושבים מסומנים והשירות במהלך הטיסה מינימלי. מומלץ להזמין מראש.
אוטובוס: מבנגקוק, יציאה מתחנת האוטובוסים המשרתת את דרום תאילנד ("סאי טאי מאי"). משך הנסיעה 14 שעות. אפשר להגיע גם באוטובוס מקראבי בכשלוש-ארבע שעות ומסורט תאני בכחמש שעות.
רכבת: חולי רכבות בוחרים לנסוע ברכבת מבנגקוק לסורט תאני, ומשם באוטובוס לפוקט.
מעבורת: אפשר להגיע לפוקט מקראבי בכשעתיים, מקו לנטה בכשעתיים ומקו פי-פי בכשעתיים. 

גיא שרת – עיתונאי, בעל תואר שני בלימודי דרום-מזרח אסיה מאוניברסיטת לונדון. דובר תאית, אינדונזית, איטלקית וצרפתית. גר בבנגקוק.