טיפים והמלצות

שני מסעדנים ידועים בתחומם התמזגו למסעדה אחת לפני מספר שנים. חינאוי, בעל הקצביה והמסעדה המפורסמת, איחד כוחות עם אבו נסאר המתמחה בדגים. המסעדה, שמשקיפה אל ימה של יפו, מציעה לסועדים את הנוסחה הידועה של מנה עיקרית הכוללת במחירה מגוון סלטים. מבחר הסלטים כאן קטן וצפוי, אך טעים. כדי לבחון את איחוד הכוחות בחרנו שיפודי פילה וכבש (70 ש"ח) ובס בגריל (80 ש"ח). חינאוי לא אכזב, הפילה היה רך ועסיסי והכבש היה שמן במידה הרצויה ושמר על טעמו הדומיננטי. גם בגזרת הדגים נרשמה הצלחה. הבס נצלה כהלכה אך תובל מעט יתר על המידה. באופן כללי האווירה במקום נעימה והאוכל טעים, אך יש מקום לשיפור רמת ניקיון הכלים וחלל המסעדה.
היא: מבחר הסלטים טעים אך קטן מידי. הוא: אפשרות טובה למתלבטים בין בשר לדגים. 

לא כשר
נכים: מדרגות בכניסה, שירותים לא מותאמים לכיסא גלגלים
שעות פתיחה: 24:00-12:00

עם שם כזה, ציפינו להגיע לכוך אפלולי שנושק לגלים שאת שולחנותיו הרעועים גודשים יורדי ים המחליפים הרפתקאות. במקום זאת מצאנו עצמנו בליבו של אולם ענקי שאמנם צופה לים, אך כל קשר בינו לבין המינגווי מקרי בהחלט. המקום היה מלא ורעש עליז של משפחות קיבל את פנינו. לפני שהספקנו לברך את המלצר לשלום, כבר הוגשו לשולחננו כעשרה סוגי סלטים (הכלולים במחיר המנה העיקרית). אף אחד מהם לא היה מפתיע, אך כולם היו טריים וטעימים. אהבנו במיוחד את הפלאפל, הכרובית המטוגנת וסלט האבוקדו. למנה עיקרית טעמנו פילה דניס, לברק עשוי בגריל ומוסר מטוגן. שלושתם נעשו כהלכה, אם כי שניים מהם תובלו יתר על המידה כך שטעם הדג אבד מעט. סיימנו את הארוחה עם כוס הקפה מתבקשת, שתמוה שהחליטו להגיש אותו בכוסות חד פעמיות. גם מרגיז מעט שמחירי המנות לא מצוינים בתפריט, אם כי בסיום הארוחה נוכחנו שמדובר במחיר סביר: ארוחה לזוג הכוללת סלטים, קנקן לימונדה, שתי מנות עיקריות וקפה עלתה 140 ש"ח.
היא: מקום זול וטעים לשבת בו אחרי הים. הוא: צפוי אבל טעים. 

לא כשר
נכים: שירותים לא מותאמים לכיסא גלגלים
שעות פתיחה: א'-שבת 1:00-11:00

אחת הבעיות של הורים לילדים קטנים היא איך מעסיקים את הילדים בזמן ארוחה במסעדה. בביסטרו נועה מצאו לנושא פתרון יצירתי. בימי שבת בבוקר מוזמנים הילדים לחדר נפרד שבו מתקיימת שעת סיפור ופעילות יצירתית. מכיוון שלנו עוד אין ילדים, החלטנו לספח לארוחה זוג חברים עם ילד. המסעדה ממוקמת במעין פסאז' מקורה בין שני בניינים יפואיים. השף ניר צוק ניסה להרעיף על המקום את אווירת שוק הפשפשים הסמוך – עציצים תלויים, חפצים ישנים ובכניסה בריכת דגים. האווירה נינוחה, אך לפעמים יש קצת תחושה של הזנחה כאילו העיצוב הופסק באמצע. 
המקום מציע מגוון ארוחות בוקר. "ארוחת בוקר יפואית" כללה חביתה, סלט ירקות ולבנה (39 ש"ח). טעמנו גם את ארוחת השקשוקה (38 ש"ח) ואת ארוחת הגרנולה והיוגורט (39 ש"ח). המנות היו טריות, אך לא טעימות יותר מארוחת בוקר סטנדרטית בכל בית קפה. ארוחת הדקדנס (50 ש"ח) נראתה כשינוי מרענן, והיתה אמורה לכלול סרדינים, סלמון מעושן, גבינת סנט מור וכוסית וודקה. הסרדינים שהובטחו בתפריט לא הגיעו לשולחננו, ובמקומם זכינו לקבל שרימפס ומולים מעושנים שהיו מצוינים. למרות הטעם הנהדר, התאכזבנו מהיעדרותם של הסרדינים, ולמרות בקשות חוזרות ונשנות התעלומה לא נפתרה והסרדינים לא נמצאו.
שעת הסיפור בחדר הסמוך העסיקה את הילד למשך כחצי שעה טובה, אך מרגיז שלא ציינו בפנינו כשהזמנו מקום שהיא עולה כסף.
לקינוח הזמנו גביע קצפת עם שברי מרנג ופירות יער, וכן קרם ברולה עם הל ומרווה. שניהם היו מצוינים, ונתנו לנו מספיק אנרגיה לרדוף אחרי העולל ברחובות יפו העתיקה.
היא: אווירה נעימה אבל מבחינת העיצוב יש עוד לאן לשאוף. הוא: פרקטי לארוחת בוקר עם ילדים, השירות לא מספיק קשוב. 

לא כשר
נכים: יש נגישות, השירותים לא נגישים לכיסא גלגלים.
שעות פתיחה: א'-ה' מ-8:00 עד אחרון הלקוחות, ו' ושבת מ-8:30 עד אחרון הלקוחות
עסקיות: א'-ה' 16:00-12:00. רצוי להזמין מקום מראש

אמרת יפו – אמרת מסעדות בולגריות. לכל אחת ממגוון המסעדות הללו לקוחות קבועים הנשבעים לה אמונים, וטוענים שרק בה אפשר להתבשם מניחוחות מבית אמא. 
הגענו לויטושה בעקבות המלצה של בולגרי אמיתי. כבר בכניסה ההמלצה הוכיחה את עצמה כששמענו את הבולגרית מתנגנת בפי הסועדים שגדשו את השולחנות הרבים. למנה ראשונה החלטנו לטעום פלפל קלוי מצופה בפירורי לחם וממולא גבינה (14 ש"ח). בנוסף הזמנו עלי גפן (15 ש"ח) ופסטל, בצק עלים ממולא בבשר טחון (14 ש"ח) . שלושת המנות היו טעימות מאוד, במיוחד הפלפל. למנה עיקרית הזמנו קבב (30 ש"ח), שהיה טעים אך מעט דחוס, ומוסקה חצילים (24 ש"ח) שהייתה נהדרת. הבוואריה וקרם הקרמל שאכלנו לקינוח (12 ש"ח כל אחד) היו סבירים ולא יותר.
היא: אווירה משפחתית ואוכל אותנטי. הוא: מחיר זול לאוכל טוב. 

לא כשר
נכים: מדרגה בכניסה, השירותים מותאמים לכיסא גלגלים
שעות פתיחה: א'-שבת 23:00-11:00

בשנים האחרונות הפך החומוס לתופעה. ספרים נכתבים עליו, מחקרים סוציולוגים מנתחים אותו, אתרים באינטרנט מדרגים אותו ופסטיבלים שלמים מוקדשים לו. אחת מאושיות עולם החומוס הישראלי בכלל והיפואי בפרט הוא עלי קרוואן (אבו חסן), אשר מנהל ביד רמה שני סניפים שמגישים את מנת החומוס שרבים נשבעים שהיא הטובה בארץ. אנחנו בחרנו הפעם לנסות חומוס אחר.
קלבוני היא מסעדת חומוס אמיתית. כאן לא תמצאו עשרות סוגי סלטים ובשרים, כאן העיקר הוא החומוס. במסעדה, שהורחבה לאחרונה, מגישים לשולחנות חומוס ומסבחה מלווים בסלט ירקות טרי ומתובל כהלכה, בפלאפל ירקרק וצ'יפס. טעמנו מנת חומוס אחת רגילה ואחת עם תוספת של פול. בשתי המנות גרגרי החומוס הורגשו והחומוס היה אוורירי ולא דחוס, מה שאפשר לנו להמשיך לטייל בהנאה בסמטאות יפו אחרי הארוחה.
היא: סוף סוף חומוס לא כבד. הוא: רק הצ'יפס מאכזב. 
לא כשר
נכים: ארבע מדרגות בכניסה, שירותים לא מותאמים לכיסא גלגלים. 
שעות פתיחה: א'-שבת 17:00-8:00

באחד משיטוטינו בשוק הפשפשים נתקלנו בשלט: "בירה מהחבית מספר 1 בארץ". מתחת לשלט ישבו, ליד שולחנות פורמייקה רעועים, חבורת גברים עליזה ששרו שירים ביוונית והתווכחו בקולי קולות. כיוון שמקומות מסוג כזה קוסמים לנו במיוחד, מיד תפסנו שולחן, הזמנו כוס בירה והצטרפנו לאווירת השמחה. במקום מגישים גם מיני מאכלים שהולכים טוב עם הבירה: חומוס, פול, סלט קצוץ ומגוון דגים. מכיוון שלא היינו רעבים במיוחד הסתפקנו בפלטת דגים קטנה שכללה דגים כבושים ומלוחים טעימים מאוד (22 ש"ח). טעמם של האוכל והבירה השתבח עוד יותר בזכות אווירת השוק, המוזיקה היוונית והשירות האדיב. אנחנו לא בטוחים שזו הבירה מספר 1 בארץ, אבל זו בלי ספק האווירה מספר 1.
היא: מקום טוב לנוח משיטוט בשוק. הוא: אני כבר מתכנן את הביקור הבא. 

כשר
נכים: נגיש
שעות פתיחה: א'-ה' 20:00-8:00, ו' 18:00-8:00; עשוי להשתנות