טיפים והמלצות

התושבים המקומיים בונואטו, בעיקר באזורים הכפריים, מאמינים מאוד בכישוף ובמאגיה שחורה. אמונה זו מתחזקת ככל שמתקדמים צפונה בשרשרת האיים. המקומיים לעולם אינם הולכים לבד אלא רק בזוגות מחשש לפגיעה ממכשפים. גם למטייל שם מומלץ לא ללכת לבד אלא להתלוות – למקומי או למטייל אחר, בהתאם למנהג המקומי.

כרטיסים לרכבת ולתחבורה הציבורית בהולנד יקרים יותר אם קונים אותם מקופאי. עדיף לקנות מאחד האוטומטים הפזורים בתחנות הרכבת השונות.

לתחבורה הציבורית בהולנד – אוטובוסים, טראם וכו' כדאי מאוד לקנות כרטיסייה – זה הרבה יותר זול מכרטיס בודד. את הכרטיסיה קונים בסופרמרקטים או בחנויות עיתונים, ויש לה שיטת ניקוב ייחודית: הכרטיסן מחתים את השעה על הכרטיסייה, וניתן להשתמש באותה החותמת במשך שעה שלמה. בשעה זו אפשר להחליף כמה קווים שרוצים כדי להגיע לכל יעד, מבלי להחתים את הכרטיסייה מחדש.

בדרום אמריקה יש תחרות עזה בין חברות האוטובוסים השונות. מומלץ מאוד לקנות את הכרטיס ישירות בתחנה המרכזית ולא דרך סוכנים – העמלה שהם גובים היא לרוב מופרזת מאוד ויכולה להגיע עד ל-60% ממחיר הכרטיס. המצב בולט במיוחד בערים תיירותיות כמו קוסקו בפרו.

אנגקור ואט גדולה, לחה ולא כדאי לנסוע בתוכה באופניים. כדי להתנייד במקום ניתן להשתמש באוטובוס, אך אם מתארגנים 3-4 אנשים ביחד הרבה יותר נוח וגם יותר זול לשכור בסיאם-ריפ מונית ונהג צמוד שיקחו אתכם ממקדש למקדש. יש נהגים שיכולים גם לשמש כמדריכים, בד"כ עבור תוספת תשלום.

אם חוצים את מדבריות אוסטרליה ברכב, מומלץ מאוד להצטייד בג'ריקן דלק ובג'ריקן מים לגיבוי. תחנות הדלק רחוקות אחת מהשניה ובדרך כלל יקרות יותר ככל שמתרחקים מהערים. בפרט הדלק יקר מאוד ליד איירס-רוק.

 מלון הבוטיק האינטימי הזה שוכן בבית אחוזה היסטורי שהיה שייך לדונה לאונור, בתו של הכובש הספרדי פדרו דה אלוורדו. ההווה של המקום מפואר לא פחות מעברו – אין חדר אחד שדומה למשנהו וכל החדרים בעלי אופי ייחודי ופריטי עיצוב וריהוט עתיקים. בסוויטות יש את כל הפינוקים האפשריים, כמו אח, ג'קוזי, מיטות אפיריון וטלוויזיות עם מסך פלזמה ענק. במלון יש מסעדה ובר שמגיש מגוון קוקטיילים. המיקום מצוין – בלב המרכז הקולוניאלי של אנטיגואה, בסמוך לפארק ולכיכר המרכזית.

 מלון בוטיק משפחתי ואקולוגי שנהנה ממיקום ללא מתחרים על שפת אגם אטיטלן, מול נוף עור נשימה של שלושה הרי געש. המקום מתאים במיוחד למי שמחפש חופשה רגועה ומתקיימים בו שיעורי יוגה ומדיטציה. אפשר גם לקבל עיסויים וטיפולים שונים לגוף ולנפש, לצד קריאה הקלפי טארוט או השתתפות בטקסי מאיה. במקום 15 חדרים נעימים וחמימים שלחלקם יש מרפסת עם ערסל. מסעדת המקום משקיפה על אגם ומציעה תפריט צמחוני בריא שמבוסס על רכיבים מקומיים, ויש גם בר מיצים עם מגוון גדול של שייקים טרופיים.

 ליוינגסטון היא עיירה מקסימה ששוכנת על שפך של נהר דולצ'ה, לחוף הים הקריבי. האוכלוסייה שחיה במקום היא רב תרבותית וכוללת צאצאים של בני המאיה, בני הגאריפונה ומהגרים אירופים ואמריקאים, והאווירה בה טרופית ורגועה להפליא. אחד המלונות החביבים ביותר על תרמילאים הוא הוא Casa Rosada, מלון בונגלוס פשוט וזול ששוכן בין יער גשם טרופי לבין קו המים. בכל בונגלו יש שתי מיטות יחיד, מאורר וכילה. השירותים והמקלחות משותפים. במלון יש מסעדה זולה וטעימה שבה מגישים מאכלים מקומיים לצד אוכל אסיאתי. אפשר לשכור במלון קאנו ולשוט בנהר.

 מלון קטן ומלא אווירה ששוכן על צוק מעל אגם אטיטלן ומציע תצפית עוצרת נשימה על האגם. במלון 17 חדרים חדרים פשוטים, חלקם חולקים שירותים ומקלחות ולאחרים יש שירותים ומקלחת פרטיים. למרות המחירים הזולים, בכל בחדרים יש מיטות אורטופדיות, מים חמים במקלחות, עבודות יד בסגנון המאיה (כולל מצעים ושטיחים צבעוניים) ובעיקר – תצפית פנוראמית לאגם. בסביבת המלון יש המון מה לעשות – שחייה ושיט באגם (במלון ניתן לשכור קיאקים), טיפוס להר הגעש, ביקור בכפרי המאיה שבאזור, רכיבה על אופני הרים, הליכה בכמה מסלולים שיוצאים ממש משטח המלון, ועוד. בתום יום של פעילות אפשר לטבול במים החמים של ההוט טאב שנמצא מול האגם ולצפות בשקיעה. במלון יש מסעדה מצוינת שבה אפשר לשבת בערב ולפגוש חברים חדשים מכל העולם.

גואטמלה משופעת באחוזות משפחתיות ("הסיינדה") שהפכו למלונות בוטיק. אחד כזה הוא מלון קאסה אסול (Casa Azul, הבית הכחול) שבאנטיגואה – מבנה רבוע עם חצר פנימית שופעת צמחייה, ובמרכזה מזרקה ובריכה קטנה; ממש בועה שקטה, נקייה ומקסימה. סביב החצר שמונה חדרים מטויחים בכחול או ורוד-אדמה, בעלי רצפת שחמט ותקרות עץ משולב בלבני טרקוטה. הרהיטים עשויים במבוק, ועל המיטה מצעי כותנה לבנים. המשפחה המארחת תדאג לכל צורכיכם, אך מבלי להתיש אתכם בחביבותה. ארוחת הבוקר מוגשת בביתן הזכוכית שבחצר.

מלון בעל שלושה כוכבים ששוכן במנזר עתיק. האווירה מיוחדת מאוד ומצדיקה את הביקור במקום. המנזר הוקם כבר בסוף המאה ה-15. הנזירים שהגיעו מכאן הקימו לא מעט ערים באמריקה ולכן נקראת אחת מהן על שם המנזר הנודע. בסוף המאה ה-19 עבר המקום לידיים פרטיות ומסוף המאה העשרים הוסב למלון. העיצוב כולו משמר את אווירת המנזר. ההגעה הנוחה ביותר היא מקורדובה או מסביליה. פלמה דל ריו שוכנת בערך באמצע הדרך ביניהן. אם מגיעים מסביליה נוסעים בכביש 431 לפלמה דל ריו. בכניסה לעיר נוסעים באבנידה דה לה דיפוטסיון ועוקבים אחר השלטים למנזר סן פרנסיסקו.