טיפים והמלצות

נסענו 3 זוגות ביוני 2014 לחוף אמלפי בפוזיטנו , ישנו בוילה מדהימה והיה נהדר
הווילה עם נוף לים נוחה 4 חדרי שינה עם מרפסת מהממת הפונה לים
הזמנו את הווילה בחברה בישראל בשם תבל חופשות שנתנו לנו שירות מעולה

 אני וכמה חברים חזרנו חזרה לעיר מפסטיבל סיגט הידוע אבל לצערנו שכחנו להזמין מיטות בהוסטל מראש וכמובן שהכל היה כבר מלא, אחרי שעתיים של חיפושים נכנסנו ל-red fox hostel וכמובן שגם הם היו מלאים אבל הצוות הבין את המצוקה והציע לנו להשאר איתם ללילה ללא תשלום במתחם של הבר ואפילו נתנו לנו להתקלח ולהתארגן.
למחרת קבלנו חדר והתחלנו ליהנות מהמתחם. ההוסטל חדש לגמרי אז הכל נוצץ וכיף להשתמש, יש מנקה קבועה אז נקי כל הזמן, בערב הבר של ההוסטל נפתח ושם יש כל ערב מסיבות מטורפות עם משחקי שתייה והכל וערב אחד הצוות ארגן מסיבת סירה בדנובה, היה משוגע.
בקיצור מי שמחפש הוסטל מסיבות בבודפשט אז ה – red fox hostel הוא ההמלצה שלי . 

 בית הארחה ששוכן בשני מבני אבן מסורתיים בכפר מורסי, אחד מהכפרים העתיקים ביותר בחצי האי פיליון. המיקום מצוין לטיולים באזור ולנופש בכמה מהחופים היפים בפיליון. החדרים רומנטיים ומשלבים ישן וחדש עם הרבה אבן ועץ, ומכולם נשקף נוף נפלא לים. המקום ידוע בשירות המצוין ובארוחות הבוקר המופלאות. 

 אנחנו מאוד אוהבים את יוון ומשתדלים להגיע תמיד למקומות הפחות מתויירים. בחופשה האחרונה הגענו לחצי האי פיליון, מה שהתגלה כבחירה מצוינת, שילוב של טבע ונופים, מסלולי הליכה, חופים מדהימים וכפרים אותנטיים. בילינו, שני הורים ושני ילדים, בווילות של Pelion Country Villas, שהיה בהן כל מה שצריך לחופשה – סלון עם פינת ישיבה, אח וטלוויזיה, מטבח מצויד להפליא, חדר שינה ובעיקר בריכה נהדרת מול נוף מקסים. 

 אחד משיאי הטיול שלנו בצפון יוון היה הביקור במטאורה והלינה במלון Doupiani House. המלון ממוקם גבוה, מוקף בנופים ירוקים ומשקיף לנוף פשוט מדהים של צוקי מטאורה. החדרים ממש נחמדים (בשלנו אפילו היה ג'קוזי) ותענוג להתעורר בבוקר, לשבת במרפסת ולראות את הצוקים של מטאורה מול העיניים. הכפר, עם בתי הקפה והמסעדות, נמצא במרחק הליכה. 

 מלון קטן ופשוט שהנכס העיקרי שלו הוא המיקום, בכפר קסטרקי, עם תצפית עוצרת נשימה לצוקי מטאורה ולמנזרים התלויים. החדרים נעימים ובכולם מרפסת פרטית לנוף. מסביב למלון יש מסלולי הליכה יפים. 

ברצוני להמליץ על מוזיאון קטן ומיוחד בבודפשט, הונגריה – מוזיאון וסארלי (vasarely museum). וסארלי, אמן ממוצא הונגרי, חי ומת בפריז, ובבודה יש מוזיאון המוקדש אך ורק ליצירותיו. עבודותיו הן בעיקר צורות גיאומטריות צבעוניות תלת ממדיות. אני יודעת שגברים רבים לא ששים לבקר במוזאונים ולראות ציורים ויצירות אמנות. היצירות של וסארלי יקסימו ויעניינו את כולם, ובעיקר את הגברים. לא ביקרתי בשום מוזיאון שבו מתעכבים המבקרים זמן ממושך כל כך על יצירה אחת, כפי שקורה במוזיאון וסארלי.

ספא בבעלות ישראלית, מדהים, מפנק, במחירים נוחים… (במקום הראשון בבודפש) אל תפסידו…

ממליצים בחום על חברת הסיורים Insight Prague. למי שמעוניין להכיר את פראג על מימדיה השונים באופן מעמיק ומלומד יותר. מדובר בחברה שמדריכיה כולם הינם פרופ', סופרים, עיתונאים וכיוב' ואיכות הסיורים היא בהתאם.
נהננו מאוד. אחד מרגעי השיא בטיול שלנו.

אהבות רבות הנצו, פרחו ולבלבו בגניה היפהפיים של פריז (Paris). שיט בסירת משוטים וסעודה על הדשא לאחר מכן, מעמד שהנציחו אוגוסט רנואר וקלוד מונה (בצניעות) ואדואר מאנה בצורה שנחשבה בזמנו שערורייתית, היו ועודם התרחשויות רומנטיות. במאה ה-19 היתה זירתן נהר המארן (Marne) שבפרברי פריז, שגדותיו שפעו אולמות ריקודים עממיים שחוללו בהם לצלילי האקורדיון, ואילו בימינו הן מתרחשות באגם של יער בולון (Boulogne) ועל המדשאות שסביב.
אבל כמעט כל גן בפריז לוחש לאוהבים. למשל, גן לוקסמבור (Luxembourg) החביב לא רק על הסטודנטים, שעוצב במצוותה של מארי דה מדיסיס במאה ה-17 כגן רומנטי בנוסח טוסקנה. יש בו פינות חמד כמעט חבויות, הרחק מהבריכה הגדולה, ומדשאה אחת שמותר לדרוך עליה (על האחרות אסור) המלאה בימי שמש בזוגות אוהבים.
יש גם גנים מוכרים הרבה פחות, כמו ביט-שומון (Buttes Chaumont) שבצפון-מזרח העיר. הוא מקסים בעיני כל המבקרים בו. "תִלי-שומון" הוא אחד הגנים הגדולים שנוצרו, לרווחת העם, בהוראת נפוליאון השלישי. זהו גן הררי ובו גשרים תלויים מעל נקיקים חבויים, מערות, חורשות ואגמים. שווייץ קטנה בתוך פריז. סוריאליסטים חיבבו מאוד את הגן המטורף הזה, שמשרה שלווה.
אני אוהב מאוד את גן פאלה רואיאל (Palais Royal), פינת חמד ורוגע בלב פריז, לצד הקומדי פראנסז (Comedie Francaise), לצד המסעדה המהוללת Le Grand-Vefour בעלת העיצוב המרהיב מהמאה ה-18. זהו גן קטן שרוחות ההיסטוריה מנשבות בו והוא מוקף באכסדראות העתיקות המקורות של ארמון רישלייה (Richelieu) ובהן חנויות יוצאות דופן במוזרותן ובתי קפה יפים.
וכעת אל גן חבוי ונעול, גן המיסיונים הזרים (Le Jardin des Missions Etrangères), השוכן ברחוב באק (Bac) פינת רחוב באבילון (Babylone) שברובע השישי. זהו מוסד קתולי העוסק בהפצת הדת באסיה. השומר בפתח הבית מרשה להיכנס אל הגן הפרטי הגדול המעוצב בסגנון צרפתי (כלומר, משורטט היטב). המשורר והסופר הרומנטיקן שאטובריאן אהב לצפות בו ממרפסת ביתו הסמוך. המדשאות מטופחות, נטועים בגן עצים וצמחים שהביאו מיסיונרים מאסיה, יש בו בית תפילה קטן, פעמון סיני ופסלים. שקט, שלווה וציוץ ציפורים. מעבר לחומות, גנים גדולים של בתים פרטיים מהמאה ה-17 (בין היתר מעונו של ראש הממשלה, שלו גן ענקי).
מוטב לטייל בגנים בסתיו, כשעלי השלכת מעופפים באוויר, נערמים על האדמה וצובעים אותה בגוון משובב נפש.

אם אתם חוזרים מאיזור בריטאני לפריז ומחפשים דרכים כפריות, מומלץ לנסוע בכביש מספר N165 לכיוון נאנט (Nantes), משם להמשיך לנסוע לאורך נהר הלואר ב- N23  ולרדת לעיירה יפהפייה וציורית בשם סן פלורן לה ויי (Saint Florent le Vieil). על הנהר יש בית קפה מקסים, ובמרפסת המוקפת פריחת ורדים אפשר לשתות קפה מצוין, לתפוס שלווה וליהנות מכל היופי עוצר הנשימה שמסביב. משם כדאי להמשיך לנסוע לאורך הנהר בכבישים D7, N152, D952 דרך טור (Tours) לכיוון אמבואז 
(Amboise), להמשיך בכבישים D951, N152 לבלואה (Blois), שוב N152 עד אורלאן (Orlean), ומשם לפריז באוטוסטרדה. למי שעתותיו בידו, יש מה לראות ולטייל בערים שצויינו, ובמיוחד באמבואז היפה, העתיקה והציורית, ובעיירה בלואה.  

 גן חיות יפה ומטופח, עם יותר מ-2,000 חיות מ-250 מינים שונים. נהנינו במיוחד מהפילים, מהאריה, מהפינגווינים ומיער הגשם הטרופי. הכל נקי ונראה שהחיות מוחזקות בתנאים טובים. כדאי להקדיש למקום כשלוש שעות. 

 מסעדה ששוכנת במלון אדלר בפלדברג, במבנה טיפוסי ליער השחור. האווירה טובה,  המלצריות לבושות בתלבושות מסורתיות אופייניות לאזור, והתפריט כולל מנות אזוריות מרכיבים מקומיים ומשובחים, כמו בשר צבי מציד מקומי עם ירקות מעורבים, אספרגוס, פטריות, תפוחים מזוגגים, גרטן תפוחי אדמה ובצקניות. 

 מסעדת שף מצוינת שקיבלנו עליה הרבה המלצות והתבררה כאחת המסעדות הטובות ביותר שאכלנו בהן בגרמניה. התפריט לא מאוד גדול אבל מאוד איכותי. אפשר לבחור בין ארוחה של 2 מנות ועד לארוחה של 6 מנות. אנחנו בחרנו בארוחת 3 מנות שעלתה 39 אירו לכל אחד, ואליה התווספו שתי כוסות יין ב-12.5 אירו. לראשונה בחרתי בדג בס עם אננס וקארי ירוק, לעיקרית  בחרתי בריב איי עם פולנטה, זיתים, לפת וגרגרי חרדל, ולאחרונה בנוגט עם דובדבנים, קפה ואגוזים. הכל היה מעולה, וכך גם הארוחה שבעלי הזמין. 

 פאב וגן בירה בפרייבורג, שלדעת רבים אפשר למצוא בו את הבירה הטובה בעיר (את הבירה מייצרים במבשלה הקטנה שבמקום). האווירה נהדרת, בעיקר בקיץ כשאפשר לשבת בגן מתחת לעצי הערמון. ליד הבירה מגישים שניצלים אימתניים, נקניקיות עם תפוחי אדמה, מרק גולש ומנות נוספות. 

 בית קפה על שפת אגם Schluchsee, עם נוף נהדר שנשקף מהחלונות והמרפסת. מקום מצוין לקפה שמלווה באחת מן העוגות המשובחות שעושים במקום. 

 מסעדה צרפתית נהדרת במלון Brenners Park, שמשקיפה לפארק יפה ומטופח. התפריט צרפתי עם השפעות ים תיכוניות, וכולל מנות כמו פנה קוטה של אספרגוס עם פסטו פטרוזיליה, מיל פיי של עגבניות צלויות עם קישואים בגריל ומוס גבינת עזים עם בזיליקום, עוף ביין עם פטריות, ירקות שורש וטליאאטלה, או פילה עגל עם שקדי עגל, טימין, פטריות מורל מסוגגות ופירה. המסעדה אלגנטית מאוד והשירות מקצועי להפליא. 

עיירת הנופש טיטיזה עמוסה במלכודות תיירים, אבל Schwarzbrennerei הוא פאב מסעדה ותיק שלמרות מיקומו בלב העניינים, הוא חביב מאוד על תיירים ומקומיים כאחד. האווירה נעימה וחמימה, השירות מצוין והאוכל, שמורכב בעיקר ממנות בשריות מסורתיות, טוב.