טיפים והמלצות

 לא חייבים לנסוע לאיים הקריביים כדי ליהנות מחופשה חלומית באי טרופי. Island Bay Resort שוכן בטוורנייר, ליד קי לארגו, על רצועת חוף פרטית ויפה עם דקלים וצמחייה טרופית.  על החוף פזורות מיטות שיזוף ובין העצים תלויים ערסלים. במים הצלולים אפשר לשנרקל, לצלול, לשחות ולדוג. במקום יש עשרה קוטג'ים פשוטים ונעימים בגדלים שונים, ממש על החוף, שבכולם יש דק פרטי, פטיו וגריל. 

מלון סגמור (Sagamore) במיאמי ביץ', פלורידה נבחר לאחד מחמשת בתי המלון היפים ביותר בארצות הברית. זהו מלון-מוזיאון מעוצב ויפהפה המציג אמנות מודרנית באולמותיו ובחדריו. מלבד יופיו, יש בו כמובן ג'קוזי, בריכה, מיני-בר, כספות בחדר, חיבור לאינטרנט מהיר, גן מטופח ועוד מיני פינוקים ומותרות, והמחירים בהתאם.

Southernmost hotel בקי-ווסט, פלורידה מבטיח ומקיים: זהו המלון הכי דרומי בארצות הברית. יש בו חדרים נעימים, בריכות שחייה וכסאות נוח בצל עצים.

Holiday Inn SunSpree Resort באורלנדו, פלורידה הוא מלון של רשת הולידיי-אין ובו סוויטות למשפחות, חדרים גדולים, שירות מצוין וארוחת בוקר מלאה לחמש נפשות במחיר החדר.

President Hotel הוא מלון נחמד השוכן במיאמי ביץ', פלורידה במבנה לא גדול בסגנון אר-דקו. רהיטי המלון עתיקים, האווירה ידידותית, והוא אינו יקר.

Contemporary Resort הוא מלון יוקרה בבעלות דיסני וחלק ממתחם דיסני וורלד בפלורידה. קרוניות המונורייל נכנסות בשערי לובי המלון, הממוקם על חוף אגם בסמוך לממלכה הקסומה. מלבד חוף פרטי ובריכת שחייה עם מגלשת מים, יש כאן גם מגרשי גולף וטניס, פעילויות לילדים ומסעדות מסוגים שונים. הקרבה לפארק מהווה יתרון עצום – אפשר להקדים את כל שאר המבקרים.

טיול על גשר ברוקלין בעת ביקור בניו יורק הוא קלישאתי כמעט כמו סיור בפסל החירות או טיפוס על בניין אמפייר סטייט. אבל בניגוד אליהם, הוא נעים. על הגשר לא תצטרכו לעמוד בתור ולהצטופף בחברת תיירים אחרים, וגם לא תצטרכו לשלם דמי כניסה. לעומת זאת, תוכלו ליהנות מהליכה נעימה על אחד הגשרים המפורסמים בעולם, להתבשם מקו הרקיע המרהיב של מנהטן, להציץ מרחוק על פסל החירות ולהביט מלמעלה על שכונת דמבו (Dumbo) בברוקלין, שמתפתחת במהירות בימים אלו.
ההליכה על הגשר אורכת עשרים-שלושים דקות, ומומלץ לערוך אותה במזג אוויר נעים. זהירות: אל תלכו על הגשר כשהטמפרטורות יורדות מתחת לאפס. עוד המלצה היא להישאר במסלול הולכי הרגל כדי להימנע מהיתקלויות פיזיות ומילוליות עם רוכבי אופניים עצבניים.
הגעה: כדאי להגיע לצד הברוקלינאי של הגשר ומשם לטייל עליו לתוך מנהטן. יש לקחת רכבת תחתית בקווים F, A, C, M, N, R, W, 2, 3, 4, 5 ולרדת בתחנה הראשונה בברוקלין.

העיירה דרומהלר (Drumheller) באלברטה שבקנדה היא הפתעה מרנינה למטייל המגיע אליה. היא שוכנת באזור בתרונות (Badlands) יפה במרחק של כ־140 קילומטר ממזרח לקלגרי (Calgary).
 
ליד דרומהלר נמצאו מאובנים רבים של דינוזאורים והוקם מוזיאון, חלקו מקורה וחלקו פתוח, המושך אליו חוקרים וחובבים מכל העולם. ליד העיירה נמצאת גם פנינת נוף מיוחדת במינה, ה־Hoodoo, שהוא אזור של "פטריות", כלומר עמודי סלע באזור סחוף שנותרו במקומם בשל שכבת גיר קשה הנמצאת מעל שכבות רכות.
 
בשל קרבתה של העיירה לקלגרי אפשר לשלב את הביקור בה עם טיול להרי הרוקי. במקום יש כמה מוטלים, ורצוי להגיע בשעות הערב, לטייל בבוקר ב־Hoodoo ולחזור לקלגרי או אפילו להמשיך עד בנף (Banff) הנמצאת בהרי הרוקי.

טיול בוושינגטון פירושו חובת ביקור בבית הלבן, בינות למבנים ההיסטוריים בהם דרכה כף רגלם של שועי עולם. מעבר לכך יש ביקור חובה נוסף: במוזיאון השואה. על עצם הקמתו של המוזיאון ראויה ארצות הברית לשבחים רבים, והיא מצדיקה בכך את האמירה כי היא ידידתה הטובה ביותר של ישראל. לאורך מבנה עצום בגודלו, המשתרע על פני קומות אחדות, מתגלות זוועות השואה באמצעות תמונות, מיצגים ומופעים אור-קוליים. איש מהנוכחים במקום (שרבים מהם אינם יהודים) לא נותר אדיש לנוכח המראות הקשים הנחרתים בזיכרון. ייחודו של המוזיאון בייצוג הפן האישי של השואה. על קירות שלמים תלויות תמונות של נשים, גברים, ילדים ומשפחות, הזועקים בשתיקתם ומתוך מבט עיניהם את הסבל הנוראי שעבר עליהם. בכניסה למוזיאון מקבל כל מבקר את תמונתו של אחד הנספים בשואה, בצירוף כל הפרטים הידועים עליו. התמונה הופכת לבת לוויה, ומעניקה למבקר תחושה כאילו הוא עצמו ניצל מהזוועות. בעיני, ביקור במוזיאון השואה הוא חובה לא רק כאשר מגיעים לוושינגטון, אלא בכלל לארצות הברית.

מוזיאון הריגול הבינלאומי בוושינגטון די.סי הוא חוויה לכל מי שאוהב את עולם החשאיות. המוזיאון מתעד את ההיסטוריה של הריגול מימי התנ"ך ועד ימינו, והעובדה שהוא אמריקאי מבטיחה הרבה "צעצועים" מדליקים, כמו מצלמות מתוחכמות, יוד בלתי נראה וטכניקות הסוואה שהומצאו בהוליווד (!) עבור ה-CIA. מעבר לזה, המוזיאון נותן מידע מרתק על האופן שבו ריגול משפיע על מדיניות חוץ ועל תהליכים היסטוריים, וכולל – איך לא – גם אזכורים לא מעטים של המוסד. במקום יש מצגות אינטראקטיביות שעוסקות בהסוואה, בהישרדות ועוד, וגם אפשרות ל"בחן את עצמך" – האם אתה מתאים להיות מרגל. לאלה שנוסעים, וגם לאלה שלא, מומלץ להיכנס לאתר האינטרנט של המוזיאון, ולא לדלג על הפתיחה הכיפית.
שעות פתיחה: אפריל-אוקטובר 20:00-10:00, נובמבר-מרץ 18:00-10:00. סגור בחג המולד, בחג ההודיה ובערב ראש השנה האזרחי.

ביליתי עם משפחתי בחוף המזרחי של ארצות הברית, ובמהלך הטיול ביקרנו גם בבירת ארצות הברית, וושינגטון די.סי. עברנו בכל האנדרטאות המרשימות ונהנינו מהסנאים הרבים המסתובבים שם. כששבנו לארץ קיבלנו את גיליון מטיילים של חודש יולי 2003, שנושאו היה וושינגטון די.סי. שמחתי מאוד לקרוא בו ולרענן את רשמי מן המסע. במהלך הקריאה נתקלתי בהערה במסגרת לגבי התוכניות להקמת פסל של הנשיא רוזוולט בתוך קומפלקס האנדרטה הנהדרת שעל שמו, עם כיסא הגלגלים, ורציתי לומר שיש פסל כזה. אינני יודעת ממתי הוא מוצב שם, אבל הוא בהחלט קיים ובגודל טבעי. זו בהחלט אחת האנדרטאות היפות בוושינגטון ומומלץ לבקר שם.

בניגוד לבירה גואטמלה סיטי, הידועה כעיר אלימה ומסוכנת, אנטיגואה היא עיר נעימה מאוד. מבניה הקולוניאליים המקסימים עמדו ב־16 רעידות אדמה, בשטפונות ובשריפות. העיר יפה במיוחד במהלך הסמאנה סנטה (השבוע הקדוש), אז מרוצפים הרחובות בעיטורים של נסורת צבעונית ועלי כותרת. השיפוצים שערכו לכנסיות הותירו אותן עירומות מהפאר הבארוקי שאפיין אותן, אבל רבות מהן עדיין מרשימות, בייחוד לה מרסד, איגלסיה דה סן פרנסיסקו ולאס קפוסינאס. מומלץ לבקר גם בקאסה ק'וחום – מוזיאון למוזיקה, לתרבות ולאמנות של המאיה. אנטיגואה יכולה לשמש גם בסיס יציאה נוח לטיולי יום באזור (להרי הגעש, לקניות בצ'ִיצ'ִיקָסטֶנַנְגו ועוד), או לטיולים של כמה ימים, למשל לאגם אטיטלן.

במאפייתBanh Mi Saigon מכינים כריכים ווייטנאמיים שיעשו לכם את היום. מדובר במעין באגט פיוז'ני עם נגיעות של המטבח הצרפתי בשילוב טעמים ווייטנאמיים בועטים שחוברים ליצירות פאר. לתוך הכריך, שמרוח ברוטב חריף ובמיונז, נדחסים חזיר בכל מיני גרסאות (פטה, צלי ועוד), מלפפון פרוס, גזר מתקתק מוחמץ, פלפל חריף וכוסברה. מתברר שהקולוניאליזם הכושל השאיר מאחוריו כריך מנצח.

כמו שלכל ישראלי יש דעה נחרצת ורגשית באשר לחומוס הטוב ביותר, כך ניו יורקרים מרגישים בנוגע לדים סאם שלהם. Mandarin Court הוא אחד מהאולמות הפלורסנטיים הענקיים שמתחרים על התואר "הדים סאם הטוב בעיר". במקום יש כמעט תמיד תור ארוך, ותתכוננו לשבת בשולחן עם זרים ולזלול דים סאם אלוהי במחירים מגוחכים. אל תצפו לחיוכים או להסברים באנגלית מהסיניות חסרות הסבלנות שמתרוצצות עם העגלות העמוסות, ואין טעם לנסות להבין מה בדיוק אתם אוכלים. צריך להתרשם מהמראה, להיעזר בתחושת הבטן, ולקוות שעל הצלחת ינחתו כיסונים מאודים במעטפת כמעט שקופה מלאים בשרימפס, בבשר סרטנים או בתרד. מומלץ גם לנסות אגרול מטוגן במילוי עוף ולחמניות חזיר מאודות. ואם תפגשו במשהו שצורתו מזכירה כף רגל של בעל כנף ברוטב כהה, זה כף רגל של תרנגולת ברוטב שעועית שחורה. ראו הוזהרתם.

מסעדת הפיוז'ן היפני Haru מגישה סושי, טמפורה וסשימי לצד מנות ניו יורקיות טיפוסיות. מומלץ לטעום לפחות אחד מ-15 רטבי הבית. מחירים בינוניים. מומלץ להזמין מקום מראש.

מבחינתי, מסעדת Daniel בניו יורק (New York) היא קודם כל שגרירות של אוכל אירופאי מוקפד באימפריה האמריקאית. איכויות העולם הישן בעולם החדש. Daniel היא אחת המסעדות הטובות בניו יורק, והיא גם מסעדה רומנטית מאוד. השירות בה מוקפד, מקצועי ואדיב באמת. העיצוב הוא עיצוב של מיליון דולר (תרתי משמע), הכיסאות, המפות, העמודים המסוגננים והבר. זה לא פיק-אפ-בר (מדובר במסעדה רומנטית) אלא אחד הברים היותר אלגנטיים שראיתי ולגמתי בסמוך אליו (מולט מק-אלן בן 25 שנה). והאוכל? יישקו שפתיים. במילים אחרות מצוין, או במילים עוד יותר אחרות, קשה לתאר את הדיוק ואת תשומת הלב שמקדישים טבחי Daniel לכל מנה. למשל, מנה של פטה של בשר שליו עם כבד ברווז ברוטב ענבים ושקדים, וטורטליני ממולא בבשר לובסטרים. לעיקריות טעמנו אוכף ארנבת ושוק ארנבת עם מרווה ואספרגוס ברוטב חרדל ומנה של צלעות טלה עם נתח מותן טלה בתוספת שעועית ירוקה מאודה ותפוחי אדמה קטנים. משובח, יפה ורומנטי. 

כדי לחוות חוויה ניו יורקית אמיתית לכו אל Tao, ביסטרו אסיאתי אופנתי אשר צולם לתוכנית "סקס והעיר הגדולה" . המנות יצירתיות וטעימות בסגנון יפני, סיני, תאילנדי וקוריאני. חובה להזמין מקום מראש.

Les Halles הוא ביסטרו צרפתי קלאסי עם מנות משובחות של פירות ים, דגים ובשרים לצד תפריט יינות גדול ואווירה פריזאית מושלמת. בשבתות וביום א' מוגשת ארוחת בראנץ'.