טיפים והמלצות

חוות האנטילופות מצפון למושב צופר היא המקום למי שרוצה לראות את הכוכבים ממקום משכבו בלילה. חוות האנטילופות היא מעין גן חיות ליוצאות אפריקה, ולמעשה השטח כולו הוא ניסיון מוצהר להידמות לסביבה אפריקאית. אזור הלינה מופרד בגדר מהשטח שבו מסתובבות החיות. אם לא הבאתם אוהל, אתם מוזמנים לפרוש מחצלות באחת הסככות הגדולות, לקחת מזרנים לפי הצורך מהמחסן הפתוח ולהניח על המחצלות. מעיין גופרית, שכמעט לא מדיף ריח, מפכפך בתעלות וממלא בדרך בריכות שהחונים יכולים להשתכשך בהן ביום ובלילה (יש תאורה). עוד פזורים בשטח שירותים, מקלחות, פינות מנגל ונקודות חיבור לחשמל. 
יש במקום אפשרות לינה נוספת – סוכות סגורות וממוזגות (לודג'ים) שבכל אחת מהן שירותים ופינת מטבח. 
במזנון של האתר, הפתוח כל יום מ-9:00 עד שעה לפני השקיעה, אפשר לאכול בשבת ג'חנון ומלאווח. קבוצות יכולות להזמין מראש ארוחות בוקר, צהריים וערב בשטח. יש לתאם הגעה מראש. (צילום: גיא שרת)

כשרות: כשר בלי תעודה.
הארוחות המוזמנות מראש הן כשרות עם תעודה. 
נכים: אין נגישות לנכים.

כמעט כל התושבים במושב גורן עוסקים גם באירוח – כך אפשר להסיק מהשלטים הפיוטיים: אהבה על הגורן, בקתה בכחול, רגעי קסם ועוד. הרוח הגלילית נמצאת בפאתי הכפר, למרגלות ביתם של בני הזוג עדי ועמוס כהן. שמונה בקתות בגדלים שונים, חלקן קרובות זו לזו (אך לא צמודות) ויש מרוחקות מעט, באחת מהן ספא. בחצר בריכה בצורת מתומן (6X6 מטרים) לילדי כל הבקתות. מקום מטופח ונעים עם נוף משגע ויחס חם של המארחים. בכל בקתה מזגן, לפחות ג'קוזי אחד (לעתים עוד אחד על המרפסת הצופה לנוף), מטבחון מצויד וכל השאר, אפילו נרות מסביב לג'קוזי.
נכים: גישה נוחה לרוב הבקתות.

"חאן שחרות" ממוקם על מצוק מעל יטבתה, בנוי בהתאם לנוף הבראשיתי ומשמש מרכז יציאה לטיולים באזור ולסדנאות רוחניות שונות ומשונות. אפשר לצאת לטיולי גמלים בני שעתיים עד יומיים, לשכור ג'יפ או מדריך, ולהשתתף בסדנאות תיפוף, ריקודי בטן, אמנות ויצירה. מסעדת החאן מגישה ארוחת רועים או ארוחת ניגובים בטעם מדברי.

מלון דן אילת הוא מהמפוארים בעיר, חמישה כוכבים ומומלץ בעיקר בזכות המסעדות שלו, ששתיים מהן שוכנות על הטיילת:
"רגטה" – איטלקית ים תיכונית עם מבחר פסטות, סלטים, מאכלי ים וקינוחים, והמסעדה המזרחית "שיפודי הבוסתן". במלון יש גם פארק "דנילנד" לילדים, מועדון לבני נוער ודיסקו לגדולים.

"סוכה במדבר" (שבעה קילומטרים מערבית למצפה רמון) הוא אתר נופש ייחודי המציע תיירות מדברית אקולוגית. יש בו שמונה סוכות אירוח הפזורות בלב המדבר, ובהן חשמל המופק באנרגיה סולרית, מים בכדים, מיטות, כיריים וקישוטים מיוחדים מחומרים ממוחזרים בעבודת יד. בסוכה המרכזית מוגשות ארוחות צמחוניות עם גבינות, ריבות ולחמים שהוכנו במקום.

"פונדק רמון" מרשת ישרוטל הוא למעשה המלון היחיד באזור (כל השאר הם בתי הארחה וצימרים). הוא שוכן לא רחוק משפת המכתש וכולל 96 חדרים, מסעדה בייתית, בריכה, סאונה וחדר כושר. צוות המלון מתאם עבור אורחיו פעילויות בשטח, טיולים וטיפולים הוליסטיים.

ביוון מומלץ לבקר בחצי האי פיליון. להעפיל מהעיר ווֹלוּס אל הרי פיליון וללון בכפר מקריניצה. מקום מדהים ונפלא בקיץ, ועוד יותר בחורף, עם אתר סקי משגע. מומלץ גם לאכול שם. בנוסף, מומלץ לעלות לזגורוחוריה מעל יואנינה, בירת חבל אפירוס שבצפון, ופשוט לנסוע בין ההרים המתנשאים, עם נוף משגע וכפרים ציוריים.

את שירת הכמרים הסורים-אורתודוקסים בארמית, אותה שומעים במנזר במרדין שבמזרח תורכיה אפשר גם לשמוע בכנסיית המנזר הסורי-אורתודוקסי על שם מרקוס הקדוש בירושלים העתיקה, מרחק ארבע דקות משער יפו (וגם בכנסייה הסורית-אורתודוקסית בבית לחם). האזנה לשירה זו היא חוויה מיוחדת לדוברי עברית משום שהם יכולים ללקט מילים מוכרות מתוכה. הכמרים בירושלים למדו את מסורת השירה הארמית בעיר מוסול שבעיראק, באותו הסמינר התיאולוגי שבו למדו הכמרים של המנזר במרדין, והם שוקדים על שימור המסורת הזאת באותה המידה. ערכתי הקלטות רבות של טקסי תפילה בארמית בכנסיות הללו, והן מופקדות בפונותיקה הלאומית, בספרייה הלאומית של האוניברסיטה בגבעת רם, ירושלים, ובסרטייה של קול ישראל בירושלים. לקט מהקלטות אלה נערך ועומד לצאת לאור בתקליטור בחברת התקליטים "Largo" בקלן שבגרמניה.

אני ממליצה לבקר באתר הנקרא "מעוז מול עזה", הנמצא בקיבוץ סעד, ליד כפר עזה. האתר מספר את סיפור הגבורה במלחמת העצמאות של הקיבוצים הדתיים בנגב: בארות יצחק, כפר דרום וסעד. הביקור במקום הוא בתיאום מראש. משך הסיור כשעה, והוא כולל ביקור בתערוכה, צפייה בחיזיון אורקולי ותצפית מן הגג על אזור הקרבות מול המצרים בתש"ח. האתר פתוח בימי חול ויש אפשרות לשלב בו סיור בקיבוץ סעד וביקור בגן הקקטוסים ובמשק החי, ולקנח בארוחת צהריים בקיבוץ.

טיילתי במשך שבוע ימים באי היווני לסבוס. זהו אי מדהים שהתיירות המסחרית לא גילתה אותו עדיין. לאי נוף משגע עם הרבה מפרצים, הרים ושטחים פתוחים ללא כבישים רחבים. עצי זית מכסים את ההרים והמישורים, בכפרים הציוריים יש בתים בסגנונות שונים והאוכלוסייה נעימה. באי יש כמה יישובים גדולים יותר, כמו עיר הנמל מיטיליני, מוליבוס הבנויה על תל וארסוס השוכנת על שפת הים, מקום לידתה של סאפפו (המשוררת היוונייה מימי קדם). באי תמצאו אף יער מאובן, כמו באריזונה. 
האי היפה מתאים לאלה שאוהבים נוף, טבע, שקט והנאה.

למשפחות עם ילדים, אחרי ששבעתם מהאטרקציות האחרות ברודוס (עמק הפרפרים, העיר העתיקה, לינדוס וכדומה) כדאי לבקר בפארק המים הגדול והמסודר מעל החוף של פאליראקי Faliraki. הפארק פועל ממאי עד אוקטובר ואפשר להגיע אליו באוטובוס (ללא תשלום) שיוצא מהנמל בעיר רודוס כמה פעמים ביום. המון מגלשות, אבובים, בריכת גלים ואזור לילדים קטנים יותר. חביב ביותר.

כדי להגיע אל פאוזייה ספדי במג'דל שמס פשוט תתקשרו והיא תסביר לכם בטלפון איך להגיע. כשתיכנסו תחושו בריח התבשילים ותדעו שהגעתם למקום הנכון. השולחן ערוך בסלון שחלונותיו הגדולים מציגים את נוף הכפר. פאוזייה מגישה מבחר של מאכלים מצוינים: פול, חומוס, עוף ממולא, כּפתָה – קציצות טובות, אורז עם אטריות וצנוברים, מרק שעועית וסלט ירקות. זהו אוכל ביתי במיטבו – לא מסובך, מתובל בטעם (את התבלינים היא קוטפת ומכינה בעצמה), מוגש בשפע וטעים מאוד. הבית נקי ונוח, על הקירות תמונות של בני משפחה ושל הנסיכה דיאנה. לקינוח פירות טריים, ועם הקפה עוגות מתוקות מתוצרת הקונדיטוריות שבסביבה. חוויה מענגת. יש לתאם יום-יומיים מראש. (צילום: עפרה ריזנפלד)

נכים: גישה נוחה.
אין שירותים מותאמים לנכים.

רק לפני שנתיים נפתח ולפני שנה החל לשווק את יינותיו, וכבר מוכיח יקב הבוטיק שביישוב אודם רצינות רבה. היינות, קברנה סוביניון ומרלו, טעימים ומחליקים בגרון, וליין רזרב יש "עומק, עוצמה, אופי, גוף", כפי שהתבטא מבין עניין שהיה שקוע בטעימה כשהגענו. שלוש סדרות של יינות יש ביקב: סדרת נמרוד, סדרת הר אודם וסדרת וולקני שענביה מגיעים מכרם אורגני, ויש גם יינות קינוח בסגנון פורט ושיכר דובדבנים מהפירות באזור. זוהי יצירה משפחתית של מיכאל אלפסי, רעייתו עידית, שני בניהם ושתי בנותיהם. הבציר ידני והוא נעשה מוקדם בבוקר, לפני שהגפנים מתחממות, מכיוון ש"צריך את הענבים קרים וישֵנים", כדברי אדם אלפסי.
הסבר מפורט על תהליך הייצור אפשר לקבל במחיר 10 שקלים, כולל טעימות (לא לילדים קטנים, הם משתעממים).
פתוח: א'-ה' 15:30-10:00, רצוי לתאם מראש.  ו' וערבי חג 15:00-10:00, סגור בשבת.
נכים: גישה נוחה, יש שירותים מרווחים אך לא מותאמים לנכים.

קפה-מסעדה חלבי בקיבוץ יהל שפתוח מיום רביעי עד שבת. בית הקפה נפתח כשקרן כהן – שמתגוררת בהתיישבות בודדים כמה קילומטרים מצפון לקיבוץ יהל – הגיעה למסקנה שהאזור זקוק לבית קפה והציעו לה את בית הילדים הישן. המקום שופץ והוסב למסעדה חלבית אינטימית ומזמינה. קרטוש הוא המפלט האורבני היחיד באזור, וחוץ משעות הפתיחה המתעתעות, הוא שם בכיס הקטן כל בית קפה תל אביבי.

הגעה: נכנסים לקיבוץ יהל, ממשיכים ישר עד שביל כורכר ופונים ימינה.
שעות: ד'-ה' 17:00-23:00; ו' 9:00-16:00, 20:30-חצות; שבת 9:00-14:00, 17:00-חצות.

השדות הירוקים של עמק יזרעאל משתרעים לרגלי חוות התבלינים, החווה הכפרית ומסעדת הגורמה של פנינה ויוסי מס. בעוד שפרות רועות באחו המנוקד בפרחי חרדל צהובים ובסביונים, מתכסה השולחן בהפתעות, והארומה הנפלאה שעולה מהמאכלים מתערבבת עם ריח השדות.
ב-1982 פונו פנינה ויוסי מס ממושב שדות שבחבל ימית, ואחרי חיפושים רבים הגיעו לגלבוע. בארבע השנים הראשונות לא היה להם חשמל, ואת המים שאב יוסי מבריכה קרובה. היום יש כאן חווה פורחת ומסעדת גורמה מצליחה. יוסי ופנינה מכינים כמעט הכל בעצמם. בני המשפחה מגדלים כשלושים סוגי תבלינים וגם ירקות רבים, על הגג מייבשים עגבניות ופלפלים, מענבי הכרם מופק יין, וממטע הזיתים יוכלו בקרוב לייצר שמן.
פנינה מנצחת על המטבח ואחראית לכל אחת מהמנות, בהן מעדנים כמו קרפ עירית ממולא בכבד עוף ובעלים ירוקים, פטריות פורטובלו בתחמיץ עם גבינת צאן על פולנטה, צלעות כבש ברוטב דבש ועוד.
בחורף בוערת אח, ומחלונות המסעדה אפשר לראות את התבור, הרי צפת, הרי נצרת, הכרמל ועמק יזרעאל. האח והאווירה החורפית הולכות טוב עם הקינוחים: פרפה שקדים עם עוגיות בקלאווה, עוגת תפוחי עץ ברוטב מרווה וגלידת קינמון, או אולי בעצם פינוקי שוקולד שנמסים בפה. 

הגעה: אחרי צומת מגידו ממשיכים ישר בכביש הסרגל (65), פונים ימינה בצומת הסרגל לכיוון יישובי התענ"כים וממשיכים ישר בכביש 675. בצומת יזרעאל ממשיכים ישר, וקילומטר וחצי אחריו פונים ימינה לדרך נוף הגלבוע (כביש 667). לאחר שלושה-ארבעה קילומטרים תגיעו למסעדה 
שעות: ב'-ה' ושבת 21:00-12:00, ו' 22:30-12:00, סגור בימי א'; בשישי-שבת כדאי להזמין מקום

למסעדה של כרמלי באמירים הגענו ביום שישי בשעות הערב המוקדמות. המסעדה היתה ריקה, ורגע לפני שהחלטנו לחפש מקום אחר, הציץ בעל המסעדה מעבר לדלת. התשובה לשאלה "אפשר לראות תפריט, לדעת מה יש לאכול?" היתה: "אין לנו תפריט, אנחנו מבשלים כל יום מה שיוצא. יש מנות פתיחה, אחר כך סלטים וממולאים, האוכל צמחוני ועשוי מחומרים טריים בלבד."
החלטנו לנסות ולא הצטערנו. הארוחה נפתחה במרק ירקות עם עדשים אדומות, שהיה קליל וטעים. בהמשך הוגשו מגוון סלטים פשוטים, טריים וטעימים: סלט עגבניות עם נענע, סלט ירקות עם כרובית, טחינה, חומוס חם שהוכן סמוך להגשה, והכל לווה בלחמי שאור מלאים, כבדים וטעימים להפליא.
המנה העיקרית הורכבה ממבחר ממולאים, קציצות ירק ותבשיל עדשים ובורגול. את הארוחה סיימנו בסלט פירות ובחליטת צמחים ממבחר העשבים שבגינה.
אבל המסעדה של כרמלי לא מתחילה ונגמרת רק באוכל. האווירה ביתית ונעימה, והמקום יוצר תחושה של קן עם מחצלות על הרצפה ותחושת חמימות.
השארנו במקום 200 שקל ויצאנו מרוצים. אפשר גם להזמין מנות יחידות ולא ללכת על ארוחה מלאה ומתגלגלת, אבל מומלץ לזרום עם הטבח וליהנות מכל רגע.

הזמנת מקומות בטלפון בתיאום מראש

הגענו בשלהי הקיץ, המקום נראה מנומנם. הקשנו על הדלת, בטוחים שאיש לא יענה ונלך לדרכנו בלי שום דבר שירענן לנו את המדבר של אחרי הטיול. אבל אבי סרגוסטי דווקא פתח, ואחרי שנרגענו מההפתעה הוא הטעים אותנו ביוגורט עזים מעולה ופרש גבינה בסגנון קממבר ("עוד מעט יהיו גבינות נוספות") שעולבת בלי רחמים באחיותיה המונחות על מדפי הסופרמרקט. באוגוסט אין הרבה גבינות אבל ביתר השנה יש גם צפתיות, לבנה וגבינות קשות.