טיפים והמלצות
חפשו טיפ/המלצה
האנגר אדמה
האנגר אדמה
ירמי הרסטורטור
משפחת קיארוג'י, דור רביעי לרסטורטורים של רהיטים ועץ בפירנצה, הכניסה לביתה ולסדנאותיה אחד משלנו, ירמי זטלנד. המשפחה, שעם לקוחותיה נמנים המוזיאונים המובילים בפירנצה, לא רק האכילה את ירמי בפסטה, אלא לימדה אותו את רזי אמנות הרסטורציה. בד בבד למד ירמי בבית הספר הגבוה לשימור פלאצו ספינלי בפירנצה, וככה זכינו שיהיה לנו מומחה של ממש בשחזור רהיטים פה בארץ הקודש.
בבית המלאכה של ירמי במושב בצרה שבשרון נעשות עבודות לשיפוץ מבנה הרהיט, השתלות ושחזור של חלקים חסרים או פגומים, גימור בשיטות קלאסיות, הזהבה והכספה של ריהוט ופרטי עץ, עיצוב ובנייה של ריהוט חדש בסגנון עתיק, צביעה אמנותית ועוד נפלאות.
נוסף על כך, בבית המלאכה נערכות סדנאות ללימוד שיטות רסטורציה מסורתיות, שבמסגרתן מביאים המשתתפים מהבית את הפריטים שברצונם לשפץ, וירמי מנחה אותם בסודות הרסטורציה. הסדנה כוללת ארבעה מפגשים ומתקיימת בימי שני ושישי בשעות 13:00-10:00. בסדנה משתמשים בכלי עבודה חשמליים כמו משייפת, ראוטר, מקדחה ומברגה, ובכלים ידניים מסורתיים כמו מפסלת, שופין ומסור ידני. בעזרת הכלים ובסיוע פיגמנטים, צבעים, חומרי גימור טבעיים, שמנים, גבס ודבקים טבעיים (מאדרות דגים או מעצמות ארנבות למשל) משדרגים את הרהיטים האהובים. אפשר לתאם מראש ביקורים קבוצתיים של כשעתיים שיתנו לכם טעימה מהמקצוע הסודי והמרתק הזה.
שעות: א'-ה' 19:00-09:00, ו' 14:00-09:00
מחיר: 1,000 שקל למשתתף לסדנה של ארבעה מפגשים, 2,000 שקל לסדנה של שמונה מפגשים
בית המלאכה של ירמי
מאפיית ילדודס
בכניסה לבית הילדים נווה חנה שבקריית גת יושבות על הגדר, שוחקות ומשחקות, דמויות ילדים מצוירות בגודל טבעי שיצרו הילדים האמיתיים שגרים כאן. ליד השער ניצבות יצירות קרמיקה, מתנת פרידה שיצר המנהל דודו וגר למייסדת המוסד האגדית הני אולמן שנפטרה ב-2002. בקצה חצר המשחקים ניצבת מאפיית ילדודס, מאפייה מקצועית שמייצרת מגוון לחמי בריאות ועוגיות. ייחודה של המאפייה אינו רק תוצרתה האיכותית אלא בעיקר מפעיליה, הילדים.
שבעים הילדים שגרים בנווה חנה הוצאו מחזקת הוריהם בצו בית משפט. כאן חיים הילדים במעין משפחות שבראשן עומדים מדריך ומדריכה ושני "אחים" שהם מתנדבים בוגרים. ההשראה להקים מאפייה באה ממפעל השוקולד הרשי'ז שבארצות הברית, אשר משתף פעולה עם בית יתומים ומסייע לחוסים ללמוד מלאכה ולהתחנך לעצמאות דרך ייצור שוקולד. דודו והני ביקרו שם והחליטו ליישם את הרעיון גם כאן. אך במקום שוקולד נבחר לחם, מכיוון שהוא המזון הבסיסי שכל בני האדם צורכים. לבחירה הצטרף העיקרון שלא לאכול לחם חסד. דודו והני החליטו גם שהמאפייה תהיה מקצועית ומעוצבת היטב (כמו כל דבר בבית הילדים), כזו שתעשה נעים לעובדים ולמבקרים. אמן לחם משווייץ בא במיוחד כדי ללמד את הצוות לאפות לחמים איכותיים על טהרת הקמח המלא.
וכך, בסוף יום הלימודים והחוגים, מגיעים כארבעים ילדים בני שמונה עד 18 לעבוד במאפייה. הם מקבלים ליווי והדרכה ממיקי המנהל ושותפים בכל התהליך, מהייצור ועד לשיווק. המוצרים הייחודיים מסופקים לחברות היי-טק, למחלקת העסקים של אל על ולקונים פרטיים. הילדים-אופים מקבלים בתמורה לעמלם דמי כיס וסיפוק גדול. המקום שובה עין ומגרה את החך, אך מעל לכל, הלב מתחמם מהמפגש עם הילדים האופים את גורלם בידיהם.
שעות: א'-ה' 17:00-8:00, ו' 12:00-7:00
הערה: אפשר לתאם עם מיקי סיור מודרך ללא תשלום לשישה מבקרים ומעלה
מאפיית ילדודס
צעצועץ
עדר ג'ירפות על גלגלים בצבע צהוב פסטל מצטופף בקופסאות לקראת משלוח לפרו. מסביב פזורים חלקי עץ של ארנבים, פילים, סוסים, מכוניות וריהוט קטן. אביעד יושב ליד המכונה שמכרסמת את שולי הצעצועים ונותנת להם מראה מיוחד, כמו צעצוע של פעם. את אהבתו לילדים הוא משקיע בצעצועים שהוא מייצר בנגרייה של צעצועץ. כבר תשע שנים הוא גר בכישורית שבגוש תפן בגליל, בקהילה שיתופית של כ-140 חברים וחברות בעלי מוגבלויות. עמית משייף בחדר הסמוך קוביות עץ שימלאו משאיות צעצוע. את צבעי הפסטל הוא לא יכול לראות, אך הוא חש במגעם החם.
כישורית נוסד לפני כעשר שנים כיישוב שבו יוכלו בני 18 ומעלה בעלי מוגבלויות לחיות חיים עצמאיים ויצרניים. במקום קיבוץ כישור הוקמו בתים וענפי ייצור כמו לול ודיר אורגניים, כלבייה, אורווה טיפולית וגולת הכותרת – מפעל הצעצועים. כל חבר עובד לפי יכולותיו ורצונו באחד הענפים או מחוץ ליישוב.
מראה היישוב משתלב בחורש הטבעי, ופריחת הלבנדר משרה אווירה פסטורלית. גם הצעצועים יוצאים בצבעים מרגיעים ובקווים נקיים שמשאירים מקום רב לדמיון. עוזי, מנהל המפעל ומעצב הצעצועים, מסביר שתהליך הייצור הייחודי של הצעצועים תוכנן כך שיתאים לבעלי המוגבלויות. יש עבודת יד רבה בצביעה, בכרסום, בליטוש ובהרכבה של כל צעצוע. מעורבותו בעבודה של כל עובד היא אישית ומלווה בתשומת לב רבה ובעידוד. האווירה משפחתית וחמימה, והעובדים שמחים על המבקרים שמתעניינים בהם ובצעצועים ומתמלאים גאווה על כל צעצוע שיוצא מכאן בידי מבוגר או ילד נלהב.
הגעה: מכביש עכו-צפת (85) עולים בכביש 854 (מכרמיאל לכיוון מעלות), ובצומת לכיוון ירכא פונים מערבה לכביש 8533 ושמאלה לכישור
שעות: א'-ה' 17:00-08:00, ו' 12:00-08:00 , כדי לתאם סיור במפעל יש ליצור קשר עם לעוזי
צעצועץ
קומיקס וירקות
קומיקס הוא מעין דת. בבסיסו אפוסים הרי גורל על נבלים שמפיצים רוע ושחור וגיבורי על שנלחמים בהם ומצילים שוב ושוב את העולם, את האנושות או את ניו יורק. הסיפורים האלו רשומים ומצוירים בתמונות ובמילים בתוך חוברות שמופצות לחובבי הז'אנר. חובבי הקומיקס הם עדת המאמינים, והמקדשים הם חנויות קומיקס הפזורות ברחבי העולם. גם ברחוב קינג ג'ורג' בתל אביב יש מקדש כזה, וקוראים לו קומיקס וירקות. את המקדש פוקדים מאמינים בני חמש עד חמישים (וגם יותר) שיודעים מה מידת הנעליים של ספיידרמן.
שני הכוהנים העוסקים במלאכת הקודש מבוקר עד ליל הם יובל שרון ודני אמיתי שפתחו את החנות בעיקר כי כחובבי קומיקס הם זיהו את הצורך במקדש מקומי. ותרשמו לעצמכם: אין אדם מאושר כמו אדם שעובד בתחביב שלו, ושני אנשי הקומיקס האלו מוכיחים זאת.
מהחנות הלא גדולה, כמו מאתר האינטרנט שהם מנהלים, מניעים השניים את גלגלי סצנת הקומיקס הישראלית. אפשר למצוא בחנות חוברות חדשות וישנות, להזמין עותקים נדירים ומיוחדים מחו"ל, לרכוש אוגדנים ייעודיים לאיסוף החוברות או בובות של הגיבורים ולקבל כל עזרה בתחום הקומיקס עם המון אהבה וסבלנות. אחרי שתבלו שם כמה דקות לא תוכלו שלא להבחין ששני כוהני הקומיקס נראים כאילו הם עצמם יצאו מתוך אחת החוברות, ושיש סיכוי שבלילות, אחרי שעות העבודה, הם יוצאים להילחם ברשע בין דודי השמש של תל אביב.
שעות: א'-ה' 21:00-10:30, ו' 16:30-10:30
קומיקס וירקות
הרבה ספרים וגם קפה ואוכל
בסמטה פלונית בתל אביב מסתתרת לה אחת מחנויות הספרים המשומשים החמודות ביותר בעיר, הנסיך הקטן שמה. החנות בנויה מחדרים חדרים בעלי רצפת עץ, והספרים מגיעים עד למרומי התקרות הגבוהות. מוזיקה מפטיפון ישן מתנגנת ברקע, ואפשר לצנוח על אחת הכורסאות שסביב שולחנות הקפה הרבים ולקרוא, לשוחח עם זרים גמורים, לשחק שח, לשתות תה או להתאהב. לאחרונה התחילו להגיש במקום אוכל של ממש, ואפשר לשלב ספרות וזלילה. בחורף יוגשו גם מרקים וויסקי משובח. מי שמחפש קולטורה מאורגנת יכול להגיע לאחד מהערבים הספרותיים שנערכים במקום (כדאי לעקוב אחרי הפרסומים בעיתונים המקומיים).
נמל האם הוא חנות ספרים שנמצאת ברחוב קינג ג'ורג' הסמוך ונראית קטנה, אך בעצם היא מבוך של חדרונים קטנטנים ועמוסים. גם בחנות האם תוכלו למצוא כורסאות מזמינות.
בשתי החנויות אפשר למצוא ספרים יד שנייה מכל הז'אנרים, גם באנגלית, ואוסף מרשים של מגזינים ועיתונים של שירה וסיפורת עכשוויים היוצאים בהוצאות כמעט מחתרתיות.
בנסיך הקטן יש סיכוי אמיתי לפגוש סופרים ומשוררים חיים ומדברים, לפעמים אפילו יותר מדי, אפשר למצוא ספרים נדירים, צילומים, גלויות, מכתבים ועוד אוצרות מן העבר. אפשר להזמין ספרים בטלפון (דברו עם רוני, הוא המומחה), אבל לא כדאי לוותר על הקסם הנוסטלגי של המקום.
שעות: בסמטה: א'-ה' 22:00-08:30, ו' 08:30 עד כניסת השבת; בקינג ג'ורג': א'-ה' 20:00-10:00, ו' 16:00-10:00
הנסיך הקטן
חאן פאטה מורגנה
מחיר: 65 למבוגר בבונגלוסים, 45 שקל לילד; 10 שקלים פחות לאוהל שלכם
חאן פאטה מורגנה
חניון הגן הלאומי ממשית
סמוך לגן הלאומי ממשית נבנה חניון לילה ובו אוהלים הנקראים "טוּקוּל" שמתאימים לשמונה אנשים. הלינה היא על מזרנים המונחים על רצפת עץ (הגב לא תפוס בבוקר שלמחרת!), ובמתחם יש שירותים ומקלחות חדשים, אזור בישול עם מקררים וגז, ועל הדרך – 25 אחוז הנחה על הכניסה לאתר ממשית.
מחיר: 45 שקל לאדם (300 שקל לאוהל)
חניון הגן הלאומי ממשית
בודרום ריזורט זה מלון ברמה חלומית
הייתי במלון בודרום ריזורט ב 22.8 היה כיף חיים אני ממליץ בחום יש שם ספורט ימי יש מה לאכול והרבה והעוגות שלהם טעימות יותר מבארץ השירות 10 השטיח המעופף מציע הרבה טיולים טובים וזולים לדוגמה ליוון ב30 דולר למבוגר ו 5 לילד .במלון יש גם פלסטיישן ביליירד מחשבים אם אינטרנט אפשר גם אתרים בעברית שח מט פינג פונג בריכה מכורה וים משגע אם הרבה ספורט ימי כמו קנו בננה סירת מפרסים סקי מים ועוד… יש מסעדות לארוחת ערב יש מסעדת דגים איטלקית וסינית אוכל זאת לא הבעיה שם הבעיה היחידה היא היוקר מינית מה מלון לעיר 12 דולר אבל אפשר ללכת גם למדרכוב שליד המלון המלצה שלי נצלו כול רגע תבלו ביום במלון ובערב לקראת 5 צאו לראות את בודרום היא ממש יפה נוף מדהים בלילה כל החנויות פתוחות עד השעות הקטנות של הלילה .
בסך הכול המלון הזה שווה כל שקל שאתם מוציאים לא תשתעממו לרגע תמיד יש מה לעשות חופשה נהימה וחג שמח.
מלון Eken resort בבודרום
אנחנו – אבא, אמא וילדה בת 5 כמעט. תאריכים – 6 עד 13 באוגוסט 2007 (7 לילות) מחיר – 605 $ למבוגר, 457 לילדה (הכל כלול).
המלון נמצא בגומבט (Gumbet), מרחק כ- 10 דקות נסיעה ממרכז בודרום. מרחק מהחוף – 3 דקות הליכה. מלון סביר ברמת 3-4 כוכבים. בחלק הראשי חדרים קטנים יותר ומעבר לכביש חדרים למשפחות (בהם התאכסנו). לחלק השני גם בריכה פרטית נחמדה. השירותים במלון – בריכה (עמוקה לכל אורכה), מיטות שיזוף, בריכת ילדים קטנה, חדר אוכל, חדר משחקים (פינג-פונג, סנוקר וכדורגל שולחן) בתשלום, מכשירי כושר חינם, סאונה ומסג`ים בתשלום, אינטרנט חינם. האוכל סביר, תפריט חוזר על עצמו עם קצת גיוונים. שתייה חופשית. גלידות אקסטרה. מזנונים בשעות בין הארוחות. באיזור הרבה אטרקציות: מסלול קרטינג, מכשירי כושר ליד החוף, מועדונים, מסעדות וכמובן בודרום קרובה. בסך הכל נהנינו בחופשה. המלון אינו מפואר, אך בסדר עבור העלות. הצוות נחמד ונענה לכל בקשה סבירה. מומלצת המסעדה המקסיקנית בפינת מעלה הרחוב (סומבררוס בחוץ).תהנו – משפחת שנער.
Eken resort
מיקונוס – מלון מומלץ באי יקר
בספטמבר 2006 חגגנו 20 שנות נישואים באי מיקונוס. המקום שבו החלטנו על חתונה….. וזה היה ביולי 1983.
האי מיקונוס מקבוצת האיים הקיקלאדיים הוא אי צחיח ומישורי שכנראה לעולם לא יזכה בתחרות היופי של האיים, אך מיקונוס הוא הפופולרי ביותר והיקר ביותר. מיקונוס הוא אחד האיים הגדולים והידועים שבאיי יוון ואשר נמנה עם מקומות הבילוי והנופש המרכזיים לגייז. מיקונוס היא בירת הגייז של יוון ! רוח החופש מושכת גם נופשים סטרייטים רבים ויש מקום לכולם. חיי הלילה בו הם המתוחכמים ביותר. באי מסתובבים להם עושי פוזות למטר מרובע מאשר בכל אתר נופש אחר לחופי הים התיכון. האי הפך מקום מפגש לעשירי העולם ולמפורסמיו וכמו כן סלבריטאים רבים מחזיקים באי בתי קייט. אך אל דאגה, זה לא מפחיד כמו שזה נשמע- גם טיילים ממוצעים כמונו יכולים לנפוש באי וללון במלון חדיש ומסוגנן הבנוי בסיגנון מקומי, מעוצב וצופה אל נוף פסטורלי מדהים – זהו מלון דוריון (Hotel dorion) מלון היושב לו בשלווה ורוגע אל מול מפרץ אורנוס. לכל חדר צמודה מרפסת נוף מקסימה, חלונות גבוהים במיוחד ונוף החודר פנימה עד כדי הרגשה שאתה שרוע על החוף במפרץ…. ארוחת הבוקר מוגשת לצד הבריכה אל מול נוף כמובן. המלון מרוחק כשני ק"מ בלבד מהעיירה מיקונוס. ישנם אוטובוסים היוצאים בתדירות גבוהה ממיקונוס לאורנוס ולחופים הסמוכים. ואם כבר חופים אז לא לפספס רביצה בחוף פרדייס – חוף נודיסטי לקהל סטרייטי, ובחוף סופר פרדייס – חוף השייך כולו לגייז ,וגם להישאר עד רדת החשכה למסיבות הנחשבות באי. יאסו
Hotel dorion
חדר עם נוף. דמיוני
אין עוד מקום כזה בעולם. אתה מסתכל מבעד לחלון החדר ורואה לפניך מקרוב את חומת העיר העתיקה, ממגדל דוד עד הר ציון. כמה יפה, כמה קדוש, כמה רווי היסטוריה, מלחמות, חלומות. אפשר לישון בשקט בחדר כזה? מתברר שכן. מלכים ישנים טוב בלילה כנראה, וזאת ההרגשה במלון הר ציון בירושלים. גדול מדי בשביל להיות מלון בוטיק, אבל האווירה והיופי והמיקום מתאימים לתואר.
המלון הוקם במבנה מהמאה ה־19 ששימש בית חולים לעיניים. באביב האחרון שופץ האגף החדש, וחלק מהמלון רוהט בריהוט מרוקאי מוקפד ומופלא. בחצר נמצאת הווילה, שהיא סוויטה מהאגדות עם סיפור מיתולוגי על הרופא שחי כאן. עכשיו היא מושכרת ב־1,300 דולר ללילה, ולא כדאי לכם להציץ פנימה (חדר זוגי רגיל עולה כ־800 שקל ללילה, כולל ארוחת בוקר). עוד בחצר בריכה וחמאם תורכי. אפשר ללכת ברגל לעיר העתיקה, ובסמוך נמצא הסינמטק עם בית הקפה־מסעדה קקאו. יש תוכניות להרחיב את המלון, אבל אנחנו לא ממליצים, הוא גדול מספיק, וזה עלול לפגוע בגיא בן הינום ובסיכויי האזור להיות אתר מורשת עולמית.
(צילום: גיל אל-עמי)
מלון הר ציון
מסלול הליכה למיטיבי לכת
מסלול למיטיבי לכת שנחשב "הסהרה של מישור החוף", כמו שקורא לו יאיר פרג'ון, מנהל בית ספר שדה שקמים בניצנים. זהו מסלול קלאסי לערב וללילה, שכן הירח וההילה של אשדוד מספקים די אור. מומלץ במיוחד בלילה שבו הירח שוקע בים. ההליכה מצפון־מזרח לדרום־מערב קשה יותר, שכן הדיונות תלולות יותר בכיוון זה. כבר אחרי כחצי קילומטר מהדיונה הגדולה מגיעים לאזור מבודד שכולו רק חול וחול. אפשר לגלות עקבות בעלי חיים, בהם גרבילים, ירבועים ולטאות כוח. בחשכה אפשר להבחין גם בצבי ארצישראלי, בשועלים ועוד, ולהאזין לקולותיהם של התנשמת, הכוס והאוח. לאורך הדרך רואים את הים, ובשיפולי הדיונות מבחינים בגפנים ובעצי תאנה, שריד לבוסתנים מפעם. אפשר להישאר ללון בחוף ניצנים (בתשלום).
מהדיונה הגדולה באשדוד לחוף באר טוביה
היה היו פה פעם ביצות
השמורה שליד קריית ביאליק, שהונגשה לנכים לפני כשלוש שנים, היא השריד האחרון לנופי ביצות נחל נעמן הנובע בתחומה. הביצות אמנם יובשו בשנות הארבעים, אבל בשמורת עין אפק תוכלו למצוא עדיין נופי ביצה, מעיינות, שלוליות חורף, בריכות עונתיות ואחו. מעל לביצה צומחים עצי ערבה, קנה וסוף מצויים וצמחי גדות, ועל המים צפים צמחים. בחורף, עם עליית מפלס המים, השמורה משמשת מקלט לעופות רבים כמו עגורים, קורמורנים גמדים ותמירונים. מלבד פריחה וציפורים יש במקום שרידי ערים קדומות כבר מהתקופה הכנענית (מלפני 4,000 שנה) וטחנת קמח גדולה.
החניון, השירותים, המזנון וחלק מהשבילים והתצפיות הותאמו לבעלי כיסאות גלגלים. כמו כן, אפשר לתאם מראש סיורים לבעלי כיסאות גלגלים.
הגעה: הבאים מדרום בכביש 4 יפנו מזרחה ליד קריית ביאליק לכביש 79. השמורה נמצאת כשני קילומטרים אחרי הפנייה.
שעות הפתיחה: מדי יום 8:00-16:00. מחיר הכניסה: 18 שקלים למבוגר, 8 שקלים לילד.
שמורת עין אפק
לראות יחמור מקרוב
שמורת חי בר כרמל הונגשה לנכים, וכעת יכולים כולם ליהנות מהצפייה בבעלי החיים הנדירים, שחלקם כבר נעלמו מן הנוף הישראלי וחלקם עומדים על סף הכחדה. בשמורה מנסים להציל את מיני החיות האלה ולהחזירם אט אט אל הטבע. היחמורים הם סיפור ההצלחה הגדול מכולם: עד לפני כשלושים שנה לא היה כאן יחמור אחד, וכיום חי חופשי בנחל כזיב עדר היחמורים הגדול בעולם. בחי בר מגדלים גרעיני רבייה גם של כבשי בר, עזי בר, אייל הכרמל, נשרים ועוד.
במסגרת ההנגשה נבנו בשמורה שירותי נכים, הדרכים אל המכלאות העיקריות הותאמו לכיסאות גלגלים, הוכשרה גישה אל החנות ואל אולם הקרנת הסרט, ונתחמו חניות נכים במפלסים הנמוכים של החי בר. משפחה שבאה לטיול באזור תוכל להמשיך מהחי בר לפיקניק בחניון כלניות הסמוך, אשר גם הוא מונגש.
שמורת חי בר כרמל
פינוק אמיתי
ספא חרמון, הנמצא במושבה הצפונית בארץ, מטולה, הוא ספא פרטי ואינטימי, מרכז טיפולי המתמחה בתרפיה ובמגע. הספא ממוקם בתוך "מרכז קנדה", הכולל גם בריכות שחייה, מתחם באולינג, מתקני ספורט, מסעדה ומגרש החלקה על הקרח אולימפי ויחידי מסוגו בישראל.
כדאי! מפנק! מומלץ בחום!
ספא חרמון
נווה מדבר בחורף
יש טיול חורף שאנחנו יוצאים אליו בכל שנה. נחל ערוגות במדבר יהודה, ליד עין גדי, הוא בעינינו המקום הכי יפה בארץ. ההליכה לא קשה במיוחד, הנוף נהדר, ואחרי כשעה מגיעים לברכות מדהימות – מים וצמחייה באמצע המדבר. נווה מדבר אמיתי. חבל להחמיץ, ואין עונה טובה יותר מהחורף.
נחל ערוגות
לצאת מהעיר הגדולה
המלצה שלי למטיילים ביוון היא לצאת אל מחוזות הכפר. לצאת מהעיר הגדולה ולטייל ביוון הפחות תיירותית. בעיקר להעפיל צפונה, אל המחוזות הפחות מוכרים לישראלי. בעיני, יוון כפי שהיא שם עד היום זאת הים תיכוניות במיטבה. לנסות להיטמע במקומיים ולזרום בקצב החיים המקומי, לא בקצב ישראלי.
כפרים יווניים
דגי דפנה: על גדת הנחל
בחווה לגידול פורלים שבקיבוץ דפנה שוכנת גם מסעדת דגים היושבת על פלג מים מפכפך בין עצים מצלים. לשולחן הוגשו מבחר הסלטים הצפוי. אף אחד מהם לא השאיר רושם מיוחד. למנה עיקרית ניסינו מבחר דגים. פילה הפורל (75 שקל) היה הטוב מבין המנות. הפורל והדניס הגיעו ממולאים בעשבי תיבול שהתגלו כמשחה בעלת טעם דומיננטי מדי (75 ו-87 שקל בהתאמה). פרגיות העוף ניצלו יתר על המידה והיו יבשות (59 שקל). נהנינו מהאווירה הנעימה, אך חבל שהאוכל צפוי ולא מממש את הפוטנציאל של המיקום היפה. כמו כן בשעת ביקורנו היו השירותים מלוכלכים ביותר.
השורה התחתונה: היא: מיקום נעים, אוכל סביר בלבד. הוא: חבל שהשירותים לא נקיים.
שעות: קיץ – 24:00-12:00 חורף – 21:00-12:00
כשרות: כשר עם תעודה
נכים: גישה נוחה
דגי דפנה
פול קפה: ניחוח של בוקר
שבת בבוקר, יום יפה. העגורים השכימו קום, וגם אנחנו. לאחר נסיעה ארוכה צפונה הגענו לבית הקפה פול. אף שהמקום נמצא בסמוך לתחנת דלק, האווירה נעימה וירוקה. את פנינו קיבלו צלילי שיריו של אהוד בנאי שהיוו פס קול נהדר לאווירה הגלילית.
כיוון שהצלע הנשית שמה לה למטרה למצוא את המוזלי הטוב בארץ, לא יכולנו לעמוד בפיתוי. לאכזבתנו קיבלנו מנה להרכבה עצמית (24 שקל) שכללה יוגורט, גרנולה מאכזבת, דבש ופירות העונה. כריך גבינת הצאן והפלפלים הקלויים (27 שקל) היה לא יותר מסביר. לשמחתנו המצב השתפר כשטעמנו את בריוש השוקולד שנאפה במקום. הוא הגיע עטוף בנייר לבן וסרט, כמתנה אישית וטעימה להפליא (10 שקלים). במקום יש מגוון גדול של מאפים תוצרת עצמית שהפיצו ניחוח טרי ונעים של בוקר.
השורה התחתונה: היא: עוד לא התגלה המוזלי הטוב בארץ. הוא: מקום חביב לקפה ומאפה.
שעות: א'-ה' 1:00-7:00, ו' רצוף עד שבת ב-1:00
כשרות: לא כשר
נכים: גישה נוחה, השירותים לא מותאמים לכיסא גלגלים
פול קפה
עמבורגר: על הדרך
אל המסעדה הגענו בלוויית זוג חברים. בעבורו המבורגר הוא אחד מאבות המזון. היא צמחונית אדוקה. המסעדה המתה משפחות שעצרו לאכול משהו מוכר לפני האטרקציה הבאה. כמנת פתיחה טעמנו חציל בטחינה ועגבניות (26 שקל), מנה סבירה אך חסרת תיבול. הצמחונית הזמינה מרק בצל (26 שקל) שהיה טעים והתאים למזג האוויר הסתווי. הקרניבורים התמקדו בדבר שלשמו באו. המבורגר הטלה (250 גרם, 42 שקל) נעשה במידה הרצויה והיה טוב. קבבוני הטלה בטחינה היו עסיסיים וטעימים (29 שקל). המבורגר הבקר (160 גרם, 31 שקל) היה מאכזב. הבשר נצרב יתר על המידה והיה דחוס מדי. הצ'יפס שליווה את המנות היה פריך וטעים (9 שקלים). רמת המנות אינה אחידה, אך האווירה רועשת ועליזה, כיאה למסעדה המהווה מוקד עצירה למטיילים.
השורה התחתונה: היא: מקום נחמד על הדרך. הוא: אכלתי המבורגרים טובים מזה.
שעות: א'-שבת 1:00-12:00
כשרות: לא כשר
נכים: גישה נוחה, השירותים לא מותאמים לכיסא גלגלים
עמבורגר
פוקצ'ה בר: המלצה מקומית
המתחם הצמוד לתחנת הדלק שליד מעיין ברוך משופע מסעדות ובתי קפה. בעקבות המלצות חמות שקיבלנו מכמה מקומיים החלטנו לנסות את פוקצ'ה בר. העיצוב הנעים של המסעדה מצליח להשכיח מלב את תחנת הדלק שבחוץ. מיד עם הגיענו הוגשה לשולחן פוקצ'ה טרייה וחמה מלווה בממרחים מצוינים של פלפלים חריפים ועגבניות. מזל שהצלחנו לעצור את עצמנו מלאכול את כולה והשארנו מקום להמשך. למנה ראשונה הזמנו קרפצ'יו חצילים ועגבניות עם גבינת פטה שתובל בלימון ושום (22 שקל) והיה נפלא. כמו כן טעמנו סופלי, כדורי אורז מטוגנים ממולאים גבינה וירקות (36 שקל), מנה מצוינת, אם כי מעט כבדה. למנה עיקרית אכלנו לזניית קישואים, עגבניות ושמיר (54 שקל) שהיתה פשוטה ומדויקת בטעמיה. הזמנו גם מנת זנב שור וירקות שורש (75 שקל), אחת המנות האהובות עליו. הבשר היה נימוח ומלא טעמים, בהחלט אחד הטובים שטעמנו. הקינוח, קרם עדין של קוקוס עטוף בפרוסות בננה המוגש עם עוגיית שוקולד (30 שקל), היה סיום מושלם לארוחה הטעימה. תשאירו לו מקום.
השורה התחתונה: היא: אוכל נהדר במחירים סבירים. הוא: אל תחמיצו אם אתם באזור.
שעות: א'-שבת 23:00-12:00, כדאי להזמין מקום מראש
כשרות: לא כשר
נכים: גישה נוחה, השירותים לא מתאימים לכיסא גלגלים
פוקצ'ה בר
פאוזה: אוכלים לאט
לפני כשלוש שנים פתחו עינת ואביגדור רותם פונדק קולינרי המושתת על עקרונות תנועת הסלואו פוד, הדוגלת בשימוש במוצרי מזון טריים ומקומיים ובלקיחת אחריות על המזון שאנו אוכלים (פרטים נוספים באתר אינטרנט: www.slowfood.org.il). בפונדק אפשר לבלות סוף שבוע קולינרי וחברתי הכולל לינה וארוחות בוקר וערב. על בסיס מקום פנוי ובהזמנה מראש יכול גם מי שלא לן במקום להצטרף לארוחת הערב המשותפת. מכיוון שחששנו מעט שהאווירה תהיה פורמלית מדי, הצטיידנו בזוג הורים חובבי שיחה שנענים לכל אתגר קולינרי.
כבר עם הגיענו התפוגגו החששות כשעינת קיבלה את פנינו בחיוך רחב ואביגדור הגיש לנו כוסות לימונצ'לו תוצרת בית ומתאבנים של מרווה, סטיביה וגזר בטמפורה. השילוב בין עשבי התבלין לציפוי הפריך היה פתיחה מבטיחה. לאחר שעינת הציגה את הסועדים התיישבנו לשולחן וחיש קל נמזגו לכוסותינו יינות שרדונה ומרלו של גמלא. הארוחה בת חמש המנות נמשכה אל תוך הלילה וסביב השולחן התפתחו שיחות מרתקות בניצוחם העדין של עינת ואביגדור. אפילו הביישנית מבין שנינו הצליחה להרגיש בנוח. הוריה, שאינם ביישנים כלל, נהנו מקהל חדש לסיפוריהם.
פתחנו את הסעודה, מעשה ידיו של אביגדור, בקיש בצל ירוק שהוגש עם רוטב לימוני של גבינת עזים וקושט בקרפצ'יו סלק. טעמו היה עדין ונפלא. למנה שנייה אכלנו בייבי שרימפס על מצע מנגולד, פטריות וקישואים ברוטב לימון וחרדל. אחריה טעמנו דג סמלט על מצע של סלק, לימון כבוש ושמנת חמוצה. שתי המנות היו מפתיעות בדיוקן ובטעמן הנהדר. למנה עיקרית הוגש שוק טלה בעשבי תיבול שלווה בפירה כתום, שעועית ירוקה, חיטה עם שמיר וסלט ירוק. הבשר היה עסיסי וטעים גם למי שאינו נמנה עם אוהבי הטלה. קינחנו בקרם שוקולד עם נענע וקוקוס, שילוב מושלם של טעמים. הערב הקסום הסתיים בצפייה משותפת בתוכנית "רק בישראל" שהקליטה עינת לבקשת הקהל. כמה חבל שלא יכולנו להישאר לישון.
השורה התחתונה: היא: האהבה לאנשים ולאירוח ניכרת בכל פרט. הוא: ערב קולינרי קסום ובלתי נשכח.
שעות פתיחה: ה'-ו' בהזמנה מראש; מגיל 14 ומעלה
כשרות: לא כשר
נכים: גישה נוחה, השירותים לא מותאמים לכיסא גלגלים
מחיר: 200 ש"ח לאדם
פאוזה
בר עם אווירה
במורד שלומציון המלכה, קרוב לממילא, בבניין פינתי מעוגל, נמצא המקום השוקק ביותר בירושלים. צ'אקרה הוא גם בר וגם מסעדה בשתי קומות. המיקום והאווירה עושים את הירושלמיות המבורכת, התפריט בינלאומי מצוין: ריזוטו פירות ים (88 שקל), ספריבס לבן בזיגוג קרמל, אנטריקוט 350 גרם (84 שקל) ועוד הרבה, ובמיוחדים: צ'יפס ברבוניה, תבשיל ארטישוק ירושלמי וקציצות טלה או מעדן שטעמתי, שרימפס על לבבות ארטישוק. להזמין מקום, כי תמיד מלא. פתוח: כל יום 3:00-18:00. נכים: גישה נוחה לקומה הראשונה, אבל השירותים בקומה השנייה. (צילום: עפרה ריזנפלד)
צ'אקרה